שיעור ההון השחור בישראל - 15% מהפעילות הכלכלית

שיעור ההון השחור בישראל מוערך ב-14%-15% מהפעילות הכלכלית. נתון זה מעמיד את מדינת ישראל בשורה הראשונה של המדינות במערב, לצד בלגיה ואיטליה, בכל הקשור להעלמות מס. בשורה השנייה נמצאות הולנד וארה"ב עם שיעור של כ-10% העלמות מס, ואחריהן אוסטריה, נורווגיה, שוודיה ובריטניה עם כ-8%, ולבסוף שווייץ עם 3% בלבד. כך קובע נייר עמדה של עמותת "סנאט", הפועלת במימון קרן פרידריך אברט הגרמנית ועוסקת בהפצת דפי מידע לחברי הכנסת ולמקבלי ההחלטות. עם חברי צוות ההיגוי של העמותה נמנים ח"כ יוסי כץ (עבודה) וח"כ מיכאל איתן (ליכוד).

את נייר העמדה חיבר יורם גבאי, יו"ר "פעילים" ומרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, שכיהן בעבר כראש מינהל הכנסות המדינה באוצר.

נייר העמדה קובע כי המושג "הון שחור" מבטא את סך כל הפעילות הבלתי מדווחת המתקיימת במשק הלאומי, אם כחלק מזרם הפעילות השנתית ואם כמלאי הון. הכוונה היא למכלול של מרכיבים רבים ומגוונים, החל מפעילות פלילית כמו סמים, הימורים, סחר בנשים ומימון טרור, דרך פעילות "אפורה" וחוקית בחלקה, כמו שוק אפור לאשראי, שהיקף דיווחיו למס הכנסה הוא זעום ופועלים בתוכו גורמים פליליים רבים, וסחר בעובדים זרים עם ובלי רישיון, ועד רווחים לא מדווחים ממכירת מכסות מים מסובסדות ומכסות ייצור בחקלאות.

לדברי גבאי, היקף ההון השחור נגזר, במידה רבה, ממשקל האיסורים, ההגבלות, המכסות והרשיונות שהמדינה קובעת בתחומי הפעילות השונים בכלכלה. מאז שנות ה-80 ניכרת מגמה של ליברליזציה בכלכלה הישראלית, ולכן גם ירידה בהיקף הפעילות הבלתי מדווחת בכל הקשור, למשל, ביבוא ללא מכס או בהברחת מט"ח.

לעומת זאת, המיסוי הגבוה מגדיל את התמריץ להעלמת מס. בישראל חלה בשנים האחרונות החמרה בשיעורי המס על עבודה - דבר המביא להעלמות מס ולהימנעות ממס באמצעות רישום חוקי של עצמאים כחברות. מנגד, המסים העקיפים, ובעיקר מסי הקנייה, נמצאים במגמת ירידה - מה שמקטין מאוד את הכדאיות של העלמות מס בתחומים אלה (דיווח חסר במחירים והברחה בנמלים).

גורם אחר המשפיע על היקף ההון השחור הוא שיעורי מס דיפרנציאליים והקלות מס לפי מוצרים ואזורים. גם הגידול בשיעורי האבטלה, היקף הבטחת הכנסה והיקף העובדים הזרים הם בין הגורמים שמביאים לפעילות כלכלית בלתי מדווחת. בישראל חלה הרעה חמורה בתחומים אלה, ושיעור הפעילות הבלתי מדווחת בתחומים אלה גדל מאוד, ונאמד בין שליש למחצית מכלל הפעילות.

נייר העמדה של "סנאט" קובע כי היקף ההון השחור מושפע גם מנורמות ציבוריות וחינוך, ענישה ואכיפה, מידת המורכבות של החוקים ועוד. בעשור האחרון אנו עדים לשיפור בתחום הנורמות ובאכיפה על העלמות מס פשוטות לזיהוי, אך לעומת זאת גדלו מאוד הקשיים במאבק נגד הגורמים הפליליים ונגד הימנעות מתוחכמת ממס. גבאי מדגיש כי ההסתייעות בהסדר הכופר ובעורכי דין מתוחכמים מגדילה מאוד את הכדאיות להעלמת מס מסוג זה.

עוד מציין גבאי כי הון שחור פלילי הוא מרכיב מרכזי בפעילות הבלתי מדווחת. בעולם המערבי שיעורו הוא 3%-4% מהיקף הפעילות הכלכלית. העדויות העקיפות והישירות מראות כי מרכיב זה גדל מאוד בשנים האחרונות, בעיקר בתחומי ההימורים והסחר בנשים וכן בתחום "הפרוטקשן" - שלושה תחומים מרכזיים ביותר בישראל. ישראל נחשבת מן המובילות בעולם המערבי גם בזיוף מותגים, דיסקים, קלטות ופטנטים, וזאת בהתאם להערכות הרשמיות בארה"ב.

גבאי מציין כי הדרך היעילה ביותר למלחמה ב"הון השחור" היא מאבק עקבי בגורמיה, כלומר הקטנה מהותית בהגבלות, במכסות וברשיונות, לצד הורדת שיעורי המס השוליים, ביטול העדפות סקטוריאליות ואזוריות והגדלת האכיפה והחינוך. בנוסף, ראוי למסד ולשפר את המערכת המשפטית בישראל ולהגדיל את המיומנויות שלה. כן יש חשיבות להיקף הנוכחות של מס הכנסה בשטח, יחד עם שיפור בכוח העבודה המתוחכם של הנציבות. במקביל, יש להמשיך ביתר שאת את עבודתה של הרשות להלבנת הון, יחד עם מאבק מתמיד בזיופי מותגים ומוצרים.