רשם הפטנטים: ניתן לרשום פטנט גם לאחר שחלפו 20 שנות תקופת הפטנט

רשם הפטנטים במשרד המשפטים, עו"ד משה גולדברג, נתן לפני מספר ימים החלטה עקרונית לפיה ניתן לרשום פטנט לפי בקשה לרישום שהוגשה אף לפני 20 שנה - תקופת ההגנה על הפטנט.



ההחלטה של גולדנברג ניתנה במסגרת הליכי רישום פטנט שהוגשה על ידי חברת ג'ננטק, על פלסמידים בקטריאלים הניתנים לשכפול, המשמשים לייצור הורמון צמיחה אנושי.



הבקשה הוגשה ע"י ג'ננטק בשנת 1980, וב-1985 הגישה חברת ביוטכנולוגיה כללית התנגדות לרישום. הליכי ההתנגדות התארכו ונפרשו על פני שנים רבות (טרם ניתנה בהן החלטה), בעקבות בקשות לארכה שהגישו הצדדים בהסכמה. בסופו של דבר גלש הליך ההתנגדות אל מעבר לתקופת ההגנה שהיתה ניתנת לפטנט, במידה שהיה נרשם, 20 שנה מיום הגשת הבקשה לרישום.



לאחרונה, משחלפה תקופת הפטנט (20 שנה), הגישה ביוטכנולוגיה, באמצעות משרד עוה"ד לשם ברונדווין, בקשה לסגור את תיק הבקשה ולהפסיק את הליך ההתנגדות, בטענה שהרשם אינו מוסמך לרשום פטנט שתקופת הפטנט חלפה.



הרשם דחה את הטענה שהעלתה ביוטכנולגיה כללית, וקבע כי רישום פטנט אינו הצהרה על זכות שהיתה קיימת בעבר, אלא פעולה בת תוקף רטרואקטיווי הנדרשת לצורך שכלול זכות הקיימת בהווה.



מכך טוען הרשם עולה כי האפשרות לרישום הפטנט קיימת לכל מי שמקיים את תנאי הכשירות שקובע החוק, ואין בחוק מגבלה לגבי מועד רישום הפטנט אלא רק לגבי משך תקופת ההנאה ממנו.



הרשם מוסיף כי הזכות על הפטנט קיימת רק עם הרישום, ורק לאחר שהפטנט נרשם ניתן לממש את הזכות באמצעות של תביעות על הפרתו. הרשם מדגיש כי גם רישום מאוחר, ואפילו מעבר לתקופת הפטנט, מאפשרת לבעל הפטנט לתבוע פיצויים רטרואקטיוויים ממי שהפר את הפטנט.



"אומנם פטנט שיירשם אחר 20 שנה מתאריך הבקשה עשוי לרוב להחמיץ את ההזדמנות להעניק לבעליו צו מניעה וצו עשה. ברם, האם בשל כך יש לשלול ממי שהמציא המצאה כשירת פטנט גם את האפשרות להשיג פיצוי על נזקי שימוש בלתי מורשה, ולהשיב לעצמו את הרווחים מניצולה שלא כדין? התשובה לכך שלילית", קובע הרשם.



הרשם הוסיף עוד כי התמשכות הליכי התנגדות, כאשר האחריות לכך אינה רובצת לפתחו של מבקש הפטנט, אינה צריכה להביא לקיפוחו. הרשם גם מותח בהחלטתו ביקורת על ביוטכנולוגיה, וקובע כי הדרך בה מבקשת המתנגדת לחסום בעד המבקשת את האפשרות לבירור זכויותיה מדיפה ניחוח בלתי נעים שאומר דרשני.



קבלת טענותיה של ביוטכנולוגיה כללית באשר לחוסר האפשרות לרישום פטנט, אומר הרשם, פירושה הפיכת הליכי התנגדות לפטנט למפלט פרוצדורלי עבור מי שמנסה לחמוק מהתוצאות האפשריות של מתן פטנט. "לא לכך נועדו הלכי ההתנגדות ולא זו מטרת חוק הפטנטים".



הרשם דוחה, אם כן, את בקשת ביוטכנולוגיה לסגור את תיק בקשת הפטנט ולגנוז את הליכי ההתנגדות שלה, ומטיל עליה 30 אלף שקל הוצאות, בטענה שכשנקטה בהליך זה היא הרחיקה אל מעבר לשימוש נאות בהליכי משפט. את ג'ננטק מייצג בהליך משרד ש. הורביץ' ושות'.