אין מי שיזרע את העתיד

כניסתו הקרובה של ד"ר אלי אופר לתפקיד המדען הראשי, צפויה להביא לתחילת פעילותה של קרן הסיד שהקים משרד התעשייה והמסחר. אבל הקרן, שהוקמה כתוצאה מהלחצים שהפעיל איגוד וקרנות ההון סיכון בישראל, לא תביא בסופו של דבר את הישועה לחברות סטארט אפ ישראליות בתחילת דרכן, בעיקר בגלל העובדה שכמעט לא נותרו שחקנים שמוכנים לממן את שלב הזריעה של תעשיית ההיי-טק המקומית. וגם אלה שמבינים שכאן טמונה ההזדמנות העסקית הגדולה ביותר, מתקשים לגייס את הכספים הנדרשים לקרנות הון סיכון חדשות.



אחד מאלה שעדיין לא איבדו את האמונה בדרכם הוא דיוויד וקסמן, שותף בקרן אקוויפ ונצ'רס, המנסה יחד עם שותפו מארק גורוס להשלים סגירה ראשונה בהיקף של 25 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה שאמורה בסופו של דבר לנהל סכום כולל של 75 מיליון דולר. הקרן תתמקד בהשקעות סיד בחברות בארה"ב ובישראל והיא מתכננת לפתוח משרד בהרצליה, שאותו ינהל וקסמן, כאשר תושלם הסגירה הראשונה של הקרן. מארק גורוס היה בקבוצת המייסדים של חברת ברודוויז'ן וניהל את חברת קרטיה שנמכרה לאמזון. וקסמן הקים בעבר את הסטארט אפ הירושלמי קומפאסוואר, שהתמזג עם חברת התוכנה האמריקאית 1-2-one.



וקסמן, המבקר כעת בישראל במסגרת מסע גיוס הכספים שהוא מנהל, חושב שהשנים 2002-2003 הן הטובות ביותר להשקעות הון סיכון בחברות בשלבי פעילות ראשונים (Early Stage) ל-10 השנים הבאות.



ההערכה שלו מבוססת על שלושה גורמים עיקריים: 1. ערכי שווי נמוכים שיובילו לתשואות טובות בעתיד. 2. היכולת לבנות צוותים מקצועיים חזקים לאור הירידה ברמת השכר והפיטורים המאסיוויים של עובדי היי-טק. 3. בסופו של דבר, בשנים 2004-2006 תחול התאוששות בהוצאות של חברות על טכנולוגיות חדשות. הדבר נדרש להן על מנת לשפר את כושר התחרותיות שלהן. כמו כן, מבחינת גורם המיסוי, בתוך כ-3 שנים תסתיים התקופה של הפחת על רכישת ציוד חדש וחברות יצטרכו לרכוש ציוד חדש כדי להפחית את המס שהן משלמות על הרווחים.







בניגוד לקרנות ישראליות שהעדיפו לחכות למפנה בשוק על מנת לחזור ולנסות לגייס כספים לקרנות המשך, וקסמן סבור שעכשיו זה העיתוי הנכון לבצע את הגיוס, אם בוחנים את ההזדמנויות העסקיות הקיימות כיום מתוך ראייה ארוכת טווח. ההיסטוריה מוכיחה שהשקעות ההון סיכון הטובות ביותר היו בין השנים 1993-1996 ולא בשנים 2000-2001.



אבל האופטימיות של וקסמן אינה זוכה לאוזן קשבת בקרב מנהלי קרנות פנסיה, קרנות אוניברסיטאיות ומשקיעים פרטיים. אותם משקיעים מוסדיים שביצעו את ההשקעות הגדולות שלהן בקרנות הון סיכון בשנים 1999-2000 - קרוב לשיא הגאות של עולם היי-טק - מפגינים כיום שמרנות רבה בניסיון לשמור על משרותיהם. הם מעדיפים, לדברי וקסמן, להקצות כספים המיועדים להשקעות אלטרנטיוויות, לקרנות שניניות (Secondary) על חשבון קרנות של Early Stage.



עומקו של המשבר במגזר הטכנולוגיה העולמי והמצב הבטחוני בישראל מרתיעים לא רק את משקיעים המוסדיים אמריקאיים, אלא גם משקיעים פרטיים פוטנציאליים, שאינם מתרשמים ככל הנראה מהקבוצה האיכותית שגיבשו וקסמן וגורוס לטובת הוועדה המייעצת של קרן אקוויפ טנצ'רס. זו כוללת את ויקטור האלפרט, אנליסט המניות הישראליות של סלומון סמית בארני, שגם היה מעורב בפעילות של אקסלינק שנמכרה לקומברס; חוסיין אסלמבולצי, מנהל הטכנולוגיה הראשי של חברת הטלקום איי.טי אנד טי; ג'ון דיווידס, לשעבר מנהל טכנולוגיה ראשי באיי.טי אנד טי לאבס; וכן ג'ונתן רינג, ששימש עד לאחרונה כסגן נשיא בחברת סייבל.







הקשיים שבהם נתקלים וקסמן וגורוס בתהליך הגיוס שהם מנהלים מאז ינואר 2002 לקרן הסיד שלהם מעלים גם סימני שאלה רבים לגבי התרומה של קרן הסיד של התמ"ס. זו חייבת לעמוד בעקרון MATCHING, שמשמעותו שכל יזם שיבקש לקבל אישור למימון מוועדת המחקר של הקרן - הכוללת בין היתר את יעקב פרי, מנכ"ל סלקום וחמי פרס מפיטנגו - יידרש להראות שקרנות הון סיכון השקיעו בחברה החדשה שהקים סכום של עד כ-800 אלף שקל. באין קרנות שמוכנות להשקיע בשלב הסיד, פוחתים הסיכויים שנראה יזמים רבים שיפנו לקרן הסיד החדשה של מדינת ישראל.