להר השקלים שלום, בינתיים

מאת סמי פרץ



המשק במשבר מחמיר, שוק המט"ח ברתיחה, התשואות במק"מ מזנקות לגבהים של 10% וקרנות הנאמנות השקליות מתרוקנות, אך כל אלה אינם משפיעים בינתיים באופן משמעותי על הר השקלים - אותו מאגר מפורסם של פיקדונות שקליים שנוצר בשנים האחרונות עקב המדיניות המוניטרית המרסנת. אומנם, מתחילת 2002 ירד היקף הפיקדונות השקליים מ-239 מיליארד שקל בינואר ל-228 מיליארד שקל באפריל, אך באפריל עצמו חלה עלייה של 2.1 מיליארד שקל בהיקף הפיקדונות.



נתוני מאי טרם סוכמו, והם יימסרו בתחילת יולי, אך לפי דיווחי הבנקים במאי לא חלה ירידה בהיקף הפיקדונות; לפי הערכות מסוימות אף חלה עלייה מתונה. העלאת הריבית ביוני בשיעור מצטבר של 2.5% תשפר עוד יותר את ההשקעה בפיקדונות שקליים, ולנוכח התחזיות להעלאות ריבית נוספות בתקופה הקרובה, אפשר שהחזרה לשקלים תהיה מהירה יותר משחושבים.



כאשר שוק המט"ח מבעבע ומורט את עצבי הנגיד ושר האוצר, התרחיש הזה נראה מעט מופרך. ואולם בשלב הזה לפחות, ציבור המשקיעים הסולידי עדיין מתבצר בשקלים ולא מסתער על הדולר.



לתופעה הזו יש כמה סיבות, ובראשן התנודתיות הגבוה בשוק המט"ח ובבורסה. הציבור נוהג להשקיע את כספו באמצעות מכשירי ההשקעה שמציעה מערכת הבנקאות: פיקדונות שקליים ותוכניות חיסכון. את המכשירים הסחירים, איגרות חוב לסוגיהן, מק"מ ומניות, הם משאירים לשחקנים מוסדיים או לבעלי תיקי השקעות גדולים. המוצר הסחיר הבולט בתיק ההשקעות של הציבור הוא קרנות נאמנות, ולמוצר זה יש תקופות גאות ושפל, בהתאם לתנאים בשווקים.



מי שרכש דולרים הצליח להגן היטב על חסכונותיו



בשנים האחרונות היתה צמיחה גדולה בקרנות הנאמנות השקליות, המהוות אפיק השקעה חלופי לפיקדונות השקליים. על פי נתוני חברת מיטב, מתחילת 2002 חלה ירידה חדה של 26.3% בהיקף הנכסים של הקרנות השקליות, מ-34.6 מיליארד שקל בינואר 2002 ל-25.5 מיליארד שקל בסוף מאי. הירידה נבעה בעיקר ממשיכת כספים וגם מתשואה שלילית. לאן זרם הכסף שנמשך מהקרנות השקליות? ככל הנראה למוצרי השקעה מט"חיים וצמודי מדד.



הירידה בפופולריות של האפיק השקלי החלה בדצמבר 2001, כאשר בנק ישראל הודיע על הורדת הריבית ב-2% לרמת שפל של 3.8%. התוצאה המיידית היתה הקטנת הריבית ששילמו הבנקים למפקידים בפיקדונות שקליים לרמות של 3%-2%. על סכומים קטנים אף שילמו הבנקים פחות מ-1%. כתוצאה מכך, העדיפו החוסכים לנסות את מזלם באפיקים אחרים ופנו להשקיע בדולר, בקרנות נאמנות מנייתיות, בתוכניות מדדיות ובחו"ל.



מי שרכש דולרים הצליח להגן היטב על חסכונותיו, שכן מינואר עלה הדולר ב-13%. השער הנוכחי עומד על 4.99 שקלים, לאחר שבתחילת ינואר הוא היה 4.41 שקלים. לעומת זאת, מוצרי ההשקעה השקליים הניבו לחוסכים הפסדים ריאליים. כך למשל, כמה מהקרנות השקליות הארוכות הניבו בחמשת החודשים הראשונים של השנה תשואות שליליות של 9.9%-7.6%. במונחים ריאליים ההפסד גדול יותר.



גם ההשקעה באג"ח מסוג שחר (ריבית שקלית קבועה) וגילון (ריבית שקלית משתנה) הניבו תשואה שלילית של 10.6% ו-6.0% בהתאמה. ההשקעה במק"מ הניבה מתחילת 2002 הפסד של 4.1%.



העובדה המעניינת היא שמבין המוצרים השקליים הנזילים, דווקא התשואות פיקדונות בבנקים היו הפחות גרועות. הריבית ששילמו הבנקים אמנם היתה נמוכה (הבנקים משלמים בדרך כלל פריים פחות 0.5% עד פחות 3.0% בהתאם לסכום), אבל לא יותר מזו שהניבה להם ההשקעה בקרנות נאמנות הארוכות.



אם הריבית ששילמו הבנקים בינואר עמדה בממוצע על שיעור שנתי של 3% לאורך כל ארבעת החודשים הראשונים של השנה (1% לכל התקופה), והאינפלציה עלתה ב-3.9%, הרי שההפסד הריאלי על פיקדונות אלו הוא בחישוב גס 2.9%. זה לא טוב, אבל עדיין לא גרוע כמו השחרים, או כמה מהקרנות השקליות.



הישיבה על הגדר - האלטרנטיבה הפחות גרועה



בחמשת החודשים הראשונים של 2002 שרר מצב חריג שבו הריבית השקלית היתה נמוכה מאוד, ואילו האינפלציה היתה מאוד גבוהה, כך שהחו סכים בפיקדונות שקליים ספגו הפסדים ריאליים. החוסכים לא נחשפים להפסדים הללו משום שעל פי רוב הם בודקים את יתרת הפיקדונות שלהם במונחים נומינליים.



הישיבה על הגדר, כפי שמגדירים את החוסכים בפיקדונות השקליים, היתה האלטרנטיבה הפחות גרועה מבין האלטרנטיבות השקליות. המשבר שהתפתח בשבועות האחרונים בשוק המט"ח מפנה את תשומת הלב ל"הר השקלים", שכלכלנים רבים מזהירים מפניו.



מקור בנקאי בכיר סבור כי משקי הבית נמנעים מהסטת חסכונות מהפיקדונות השקליים לדולר, משום שהם סבורים כי השער הנוכחי גבוה מדי. מרבית החוסכים אמרו את זה לעצמם כאשר הדולר היה בשער של 4.50 שקלים, ב-4.70 שקלים וב-4.90 שקלים. ימים יגידו אם ההערכה של ה"ציבור רחב" בעיתוי הנוכחי היתה נכונה.



היום יפורסמו המלצות ועדת רבינוביץ שיטילו לראשונה מס על פיקדונות שקליים ועל אפיקי ההשקעה האחרים כמו תוכניות חיסכון ומניות. לעומת זאת המיסוי על פיקדונות צמודי מט"ח יופחת מ-35% ל-15%. ההרעה בתנאי ההשקעות בשקלים לעומת השיפור בהשקעה בצמודי דולר תכניס למערכות השיקולים של הלקוחות פרמטר חדש, שיעמיד במבחן נוסף את עמידותו של הר השקלים.