שלום: המס על העבודה יופחת לאחר אישור ההמלצות

הסתיימה מסיבת העיתונים בה הגישו חברי ועדת רבינוביץ' לרפורמה במיסוי את המלצותיהם לשר האוצר, סילבן שלום.

שלום אמר במסיבת העיתונאים כי "הרפורמה המוצעת תביא לאיזון המיוחל בין גורמי המיסוי ובין הגורמים הכלכליים. המטרה העיקרית של הרפורמה היא לעודד צמיחה ותעסוקה במשק הישראלי, ולפיכך מסקנותיה משקפות קו חדש של הליכה לקראת שכבות הביניים והטבה עמן".

לדעתו של שלום, לרפורמה הפעם, בניגוד לכל הרפורמות שהוצעו בעבר, סיכויי יישום משופרים, מאחר שהנכונות כיום בקרב הציבור ובקרב חברי הכנסת לתמוך ברפורמה היא גבוהה יותר. נכונות זו מושפעת, להערכתו, מהרמה הנמוכה של מיסוי באפיקים השקליים שמציעה הוועדה - 10% בלבד, בהשוואה לשיעור גבוה יותר שהוצע בעבר. לפיכך, שלום מעריך כי הליך החקיקה לא ייארך זמן רב, ולא ייתקל בהתנגדות מצד הדרג הפוליטי.

על פי המלצות הוועדה, הרפורמה תכלול מיומה הראשון הטלת מסים על ההון והקלה במיסוי על העבודה, ולא כפי שהוצע כי המיסוי על ההון יהיה מיידי, והקלת נטל המיסוי על העבודה יידחה למועד מאוחר יותר. לפיכך, יישום הרפורמה יעלה לקופת המדינה בין 1 ל-1.3 מיליארד דולר בשנים הראשונות ליישומה, אשר ימומנו בחלקן, לדברי שלום, באמצעות הגברת הצמיחה.

ראש הוועדה, יאיר רבינוביץ' אמר כי "נטל המס היום על העבודה, בעיקר על שכבות הביניים, הוא בלתי סביר וגורם לכך שישראל הופכת יצואנית של כוח אדם ניהולי מוכשר מישראל לארצות זרות בהן רמת המיסוי העבודה נמוך יותר". בנוסף, רבינוביץ' אומר כי ברפורמה המוצעת קיימים סעיפים שמטרתם למסות הכנסות של ישראלים בחו"ל, על מנת למנוע מקלטי מס מחוץ לישראל.

מאיר קפוטא, הממונה על הכנסות המדינה אמר במסיבת העיתונאים כי "בישראל קיימת זחילה בנטל המס על שכבות הביניים, והרפורמה שמה לעצמה מטרה לעצור זחילה זו". "הפחתת שיעור המס על הפרטיים תהיה מדורגת, מאחר שללא דרוג זה עלות יישום הרפורמה למדינה תהיה מעל 10 מיליארד שקל, סכום שלמדינה אין אפשרות בשלב זה לעמוד בו. עד 2008 רמת המס על העבודה תשתווה לרמה המקובלת במדינות ה-OECD", הוסיף קפוטא.

קפוטא אמר כי מדיניות המס בישראל כיום היא מעוותת וקשה להבנה. "בין מטרות הרפורמה לפשט את מערכת המיסוי כך שתהייה קלה להבנה, וכן תמנע מקלטי מס באמצעות תכנון מס", אומר קפוטא. כמו כן אמר כי "היכן שניתן המיסוי יעשה על בסיס נומינלי כדי לעזור למשק הישראלי לעבור לדיווח ותפיסה מחשבתית על בסיס נומינלי". עוד מוסיף קפוטא כי הרפורמה הולכת לקראת חברות עתירות טכנולוגיה ישראליות כדי למנוע את רישומן בחו"ל. "בצורה זו תינתן עידוד ודחיפה לתחום זה בכלכלה הישראלית, מאחר שלישראל יתרון יחסי בתחום".