נאסד"ק צונח, הריבית מטפסת, הדולר מזנק, המצב הביטחוני מחמיר - והבורסה עדיין מנמנמת

מאת אורי וינברגר ורותם שטרקמן



האם משבר האמון בין שוקי הכספים להנהגה הכלכלית, שהחריף בשבוע האחרון כשהדולר נשק ל-5 שקלים, ניכר אתמול סוף סוף גם בשוק המניות? ייתכן. מדד ת"א 100 רשם אתמול במהלך המסחר ירידות של יותר מ-2%, והמרחק מהשפל שרשם בעקבות אירועי 11 בספטמבר הצטמצם ל-4% בלבד. בשבועות האחרונים, על אף התחזקות הדולר והירידות החדות באג"ח השקליות, שגרמו לתשואות להגיע לרמה הגבוהה מ-10% בשנה, הוסיף שוק המניות לשמור על יציבות יחסית.



היציבות שהורגשה בשבועות האחרונים בלטה גם לנוכח הירידות החדות שנרשמו מדי יום במדדי המניות החשובים בבורסות העולם, ובראשן הצניחה במדד נאסד"ק בוול סטריט לרמה הקרובה ל-1,500 נקודות. מתחילת 2002 רשם אמנם מדד ת"א 100, המייצג את 100 המניות הגדולות בבורסה בתל אביב, ירידה חדה של כ-20%, אך בחודשיים האחרונים, מאז הירידות שסימנו את פיגועי חג הפסח ואת תחילת מבצע "חומת מגן", הוא דווקא לא סבל מבריחת המשקיעים. זאת בשעה שבאותם חודשיים זינק שער הדולר בכ-7% והתשואות בשוק האג"ח עלו ב-3%-4%.



מדד נאסד"ק, לעומת זאת, איבד מאז תחילת 2002 כ-25%, ירידה שכמחציתה נרשמה בחודשיים האחרונים. ואילו בתל אביב לא הובילו לא ההסלמה הביטחונית, לא הבידוד המדיני ולא העובדה שהאופטימיות אינה שורה בקרב מקבלי ההחלטות והחזאים הכלכליים לירידות במדדי המניות, מלבד תגובות זמניות לאירועים קיצוניים.



גורם בשוק ההון אמר כי בשוק אין כוח מכירות גדול מספיק, מכיוון שלמשקי הבית כמעט אין מניות, והגופים המוסדיים עדיין מסתכלים לטווח הארוך ולכן אינם מוכרים. מאז הפחתת הריבית בדצמבר 2001, הוא ציין, ביצעו הקרנות המנייתיות מכירות בהיקפים גדולים, כך ש"היד החלשה" כבר יצאה מהמשחק.







עם זאת לדבריו המצב שביר, הכותרות אפוקליפטיות, וגל נוסף של בשורות רעות עלול לשכנע גם את המוסדיים לזרוק מניות לשוק. בצד האופטימי אמר אותו גורם כי ירידות מתונות במחזורים נמוכים, בדומה למה שהתרחש בשוק בימים האחרונים, הן סימן לשינוי מגמה קרב. ההסבר לכך הוא שלמרות ההתרחשויות הבעייתיות, יש מיעוט של מוכרים.



סמנכ"ל גמול סהר, יונתן דולברג, מציין כי העובדה שלמרות המצב הבעייתי בשווקים הבורסה לא צונחת טמונה בכך שאין כיום הרבה שחקנים בשוק. לדבריו, הגופים הגדולים הם היחידים שנותרו בשוק והם אינם מוכרים מניות. "לגופים אלה יש ראייה לטווח ארוך ולכן הם נשארים", אמר. לדבריו, מרבית המשקיעים שרצו לצאת, ובעיקר המשקיעים הזרים, עשו זאת ב-2001. עם זאת הוסיף דולברג: "הטלת מס המחזור על הבורסה תקטין מאוד את היקפי הפעילות, בגלל ההשפעה הצפויה של הדבר על סחרני היום, שעלולים להקטין את פעילותם".



להערכתו, סיבה נוספת לתגובה המינורית של שוק המניות טמונה בכך שחברות רבות הנסחרות בבורסה נהנות מהפיחות בשער השקל מול הדולר. לדבריו, החברות מוטות היצוא, כמו יצרנית התרופות טבע , יצרנית הציוד הביטחוני אלביט מערכות וחברות הכימיקלים, מרוויחות סכומים לא מבוטלים מהתחזקות הדולר, והדו"חות הכספיים העתידיים שלהן יושפעו מכך. דולברג גם ציין כי רשתות השיווק המסוגלות לגלגל את הפיחות אל הצרכנים אינן מפסידות ממנו. עם זאת אמר כי שקל חלש מדי עלול להביא לאיבוד שליטה ולמשבר פיננסי שיפגע במשק כולו.



בנוגע לסערה בשוקי הכספים אמר דולברג כי העובדה שהציבור אינו מאמין להנהגה הכלכלית מדאיגה. לדבריו, מה שגורם לירידות החדות באג"ח השקליות ולעלייה החדה בדולר הם חששותיהם של משקי הבית מכך שאין מי שיעצור את ההידרדרות. להערכתו, בנק ישראל יעשה את כל מה שיידרש כדי לשמור על יציבות המחירים, לעומת האוצר שאינו עושה דבר לטובת המשק.



"חייכתי כשראיתי את הכותרות על הפגישה הצפויה בין הנגיד לשר האוצר. גם בשיתוף פעולה מלא בין שני הצדדים קשה לפתור את הבעיות של המשק, וכאשר לא מדברים, זה בכלל בלתי אפשרי". הוא הוסיף כי המדיניות הפיסקלית של האוצר אינה מעודדת, והתוכנית הכלכלית אינה צפויה להביא בשורות.



את היציבות היחסית בשוק המניות מסביר גם רמי אורדן, מנכ"ל אינווסטק ניהול נכסים, בחוסר העניין בו. לדבריו, האירועים היו אמורים אמנם לעודד דווקא מכירת מניות, אך אין כיום מספיק משקיעים בשוק. מחזורי המסחר בבורסה, המסתכמים בשבועות האחרונים בכ-150 מיליון שקל ביום בלבד, מעידים לדבריו על העניין הדל שיש למשקיעים בו, דבר המהווה באופן פרדוקסלי את אחד הגורמים ליציבות.



משקי הבית, מסביר אורדן, אינם מתעניינים בשוק המניות זה זמן רב, כך שהבהלה בשווקים והפיחות בשקל אינם גוררים פדיונות בקרנות הנאמנות המנייתיות. "היקף נכסי הקרנות המנייתיות זניח", אמר. מיעוט המוכרים וההתעניינות המועטה של הקונים הובילו בשבועות האחרונים ליציבות בשוק, הוסיף.



בנוסף לכך, הגופים המוסדיים, כמו קופות הגמל וחברות הביטוח, אינם ממהרים למכור מניות ברמות הנוכחיות, אמר אורדן. גופים כאלה נהנים מדי חודש מצבירה קבועה של כספים, ולכן, מסביר אורדן, הם ממשיכים לקנות מניות, אם כי ייתכן שבהיקפים נמוכים יותר. עם זאת, לדבריו ירידה משמעותית ברכיב המנייתי מסך התיק כבר נשקלת אצלם בכובד ראש. לטענתו, הגופים המוסדיים נמנעים מהקטנת הרכיב המנייתי בתיק, כיוון שהם חוששים מהאסטרטגיה של המתחרים. לדבריו, הם חוששים כי אם הקופות המתחרות ייוותרו בפוזיציה מנייתית ולא יקטינו את אחזקותיהן, הם ייתקלו בבעיה של תשואות נמוכות כאשר שוק המניות ישנה כיוון, ומחזורי המסחר הנמוכים לא יאפשרו להם להצטייד מחדש במניות.