הוועדה לקבורת חוקי היסוד

מאת גדעון אלון

צריך להיות אופטימי ללא תקנה כדי להאמין שהוועדה הציבורית לחקיקת חוקי יסוד שהוקמה השבוע
על ידי הנהלת הקואליציה, ושהרכבה יובא בראשית השבוע הבא לאישור הממשלה על ידי שר המשפטים מאיר שטרית, תצליח לגבש הסכמה כלשהי בין נציגי הליכוד והעבודה לבין נציגי המפד"ל, ש"ס ויהדות התורה.



אמנם יו"ר הוועדה, שר האוצר והמשפטים לשעבר פרופ' יעקב נאמן, נחשב לאיש פשרות ממולח שפיתח במשך השנים מערכת יחסים טובה ורכש את אמונם של אישים פוליטיים גם חילוניים וגם דתיים. "הוא אדם דתי שיכול להלך חופשי בחצרות רבנים, אך יונק את רוב אורחות חייו מעולם המשפט החילוני", מעיד עליו שותפו למשרד עורכי הדין, מזכיר הממשלה לשעבר עו"ד יצחק הרצוג. נאמן עמד בראש הוועדה הציבורית לנושא הגיור. הוועדה הזאת מעולם לא הגישה דו"ח, אבל טיוטת הדו"ח שלה שימשה בסיס להקמת מכון הגיור המשותף לשלושת הזרמים ביהדות. למרות זאת הפערים בנוגע לחוקי היסוד גדולים גם למידותיו של מפשר מומחה כנאמן. נאמן עצמו לא היה מוכן להתראיין.



בוועדה לא יהיו אישים פוליטיים (שרים או ח"כים מכהנים), אבל גם
נציגיהם של המפלגות והזרמים הפוליטיים שישתתפו בה ייתנו ביטוי
להשקפות עולם והאמונות של המפלגות המשגרות אותם לוועדה. בישיבת הנהלת
הקואליציה השבוע סוכם כי למפלגת העבודה יהיו בוועדה שלושה נציגים,
לליכוד ולש"ס שני נציגים כל אחת, ולכל הסיעות האחרות החברות
בקואליציה (מפד"ל, יהדות התורה, מרכז, ישראל בעלייה וגשר) יהיה נציג
אחד.



על כינון הוועדה - שתידרש להגיש את המלצותיה ומסקנותיה עד לפתיחת מושב
החורף של הכנסת בחודש אוקטובר השנה - סוכם למעשה כבר בהסכם
הקואליציוני שעליו חתמו נציגי כל הסיעות שהצטרפו לקואליציה שהקים
אהוד ברק לאחר בחירות 99'. נקבע כי "היות וקיימים חילוקי דעות בין
מרכיבי הקואליציה באשר להשלמת חוקי היסוד ולכינון חוקה לישראל, מוסכם
בזאת שייעשה מאמץ לגבש הסכמה לאומית רחבה למשימות אלו. לשם כך תמנה
הממשלה, מיד בסמוך להשבעתה, ותוך התייעצות עם הסיעות, ועדה ציבורית
שתציע לממשלה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את נוסח חוקי היסוד
שעל הכנסת להשלים וכן נוסח מתוקן של חוקי היסוד הקיימים, על מנת
שייכללו אף הם בחוקה".



הסעיף הזה נכלל גם בהסכם הקואליציוני שעליו חתם ראש הממשלה הנוכחי
אריאל שרון עם שותפיו הקואליציוניים. כן נקבע בהסכם הקואליציוני כי
"חוקי יסוד חדשים או כל שינוי בהם או בחוקי היסוד הקיימים יוגשו
ויחוקקו אך ורק בהסכמת כל סיעות הקואליציה".



הורידו את פינס מהעץ



בסעיף זה ניפנפו ראשי המפד"ל מול עיניו של שרון כששמעו לפני שבועות
ספורים שיו"ר ועדת החוקה ח"כ אופיר פינס מתכוון להביא לאישור מליאת
הכנסת בקריאה ראשונה את חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד: זכויות חברתיות.
פינס נקט צעד זה במשך השבועיים שבהם היתה סיעת ש"ס מחוץ לקואליציה.
הוא האמין שזו שעת כושר מתאימה לקדם את חוקי היסוד.



פינס ביקש לקדם דווקא שני חוקים אלה, שהוא מאמין שיש סיכוי רב יותר
להביא לאישורם מאשר חוקי היסוד האחרים. הזכויות הנכללות בהן אינן
שנויות במחלוקת כמו למשל הזכות לשוויון, העומדת בסתירה להלכה. חוק
יסוד: החקיקה מסדיר לראשונה בחוקה את הליך החקיקה וקובע את הכללים
לחקיקת חוקי יסוד. נקבע בו כי לאישורם של חוקי יסוד יהיה צורך ברוב
של 61 ח"כים לפחות, בכל שלוש הקריאות. חוק יסוד: זכויות חברתיות נועד
להגן על זכויותיהם החברתיות של עובדים ונקבע בו בין השאר כי עובדים
זכאים להתאגד לפי בחירתם בארגוני עובדים, עובדים זכאים לשבות,
וכדומה.



בעקבות יוזמתו של פינס, ומחאתם של השר אפי איתם וח"כ שאול יהלום
(מפד"ל), ביקש שרון משר המשפטים וממזכיר הממשלה עו"ד גדעון סער
להוריד את פינס מהעץ. שטרית וסער הצליחו לעשות זאת רק לאחר שהבטיחו
לפינס לכונן לאלתר את הוועדה הציבורית שעל הקמתה התחייבו ראשי הממשלה
ברק ושרון מיד עם בחירתם אבל בפועל לא כוננו אותה.



זה עשר שנים, מאז אישרה הכנסת ב1992- את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
ואת חוק יסוד: חופש העיסוק, לא חוקקה הכנסת שום חוק יסוד, בראש
ובראשונה בשל התנגדותם החריפה של נציגי המפלגות הדתיות. כל המאמצים
שעשו בשנים אלה שרי המשפטים (דוד ליבאי, צחי הנגבי ויוסי ביילין)
ויושבי ראש ועדת החוקה של הכנסת (דדי צוקר ואמנון רובינשטיין) סוכלו
על ידי המפד"ל, ש"ס ויהדות התורה. "זהו מחדל חמור של כל הממשלות
והכנסות שהעניקו למפלגות הדתיות זכות וטו בנושא כל כך חשוב. לא ייתכן
שמיעוט יכפה את דעתו על הרוב וימנע את השלמת חקיקת חוקי היסוד", אומר
פינס.



נשיא בית המשפט העליון השופט אהרן ברק, הקורא השכם והערב לכנסת להשלים
את חקיקת חוקי היסוד, מגדיר את חקיקת שני חוקי היסוד ב1992- "מהפכה
חוקתית" "משום שבחוקים אלה נקבע כי לא ניתן לפגוע בזכויות הקבועות
בהם, דבר שאיפשר לבית המשפט לקבוע כי מדובר במהפכה של ממש וכי לחוקים
אלה יש מעמד חוקתי. כלומר, הזכויות הקבועות בהם גוברות על זכויות
אחרות וניתן לבטל חוקים שסותרים אותן". ברק אמר בכנס שנערך לפני
חודשים ספורים במרכז הבין-תחומי בהרצליה, במלאות עשור לחקיקת חוקי
היסוד, כי "לחוקי היסוד היתה השפעה דרמטית על המושג 'שלטון החוק' ועל
תפישת הדמוקרטיה בישראל. למדנו על שלטון החוקה במונחים של השלטת
החוק. היום יש נורמה מעל החוק. היום מבינים שדמוקרטיה אינה רק שלטון
הרוב, אלא גם שלטונן של זכויות האדם". אבל באותה נשימה הוא גם טוען
כי החוקה הנוכחית היא "חוקה נכה, חוקה המנוסחת רע".



החוק הדתי מעל לכל



שר המשפטים מאיר שטרית רואה בהקמת הוועדה הציבורית "עליית מדרגה
בטיפול בחקיקת חוקה". שטרית מאמין שיש סיכויים טובים להשלים את
חקיקתם של עוד כמה חוקי יסוד עד תום כהונתה של הכנסת הנוכחית, אבל
"הדבר צריך להתבצע בהסכמה רחבה ומתוך התחשבות בערכים דתיים". הוא
טוען כי אינו מבין למשל "איזו סיבה יש למישהו להתנגד לעגן בחוק יסוד
את חופש הביטוי".



גם ח"כ אופיר