מיסוי בינ"ל: ישראלים ישלמו מס על הכנסות בחו"ל

מאת בן-ציון ציטרין



ארבע שנים לאחר הנהגת הליברליזציה במט"ח, שהתירה לישראלים להשקיע באופן חוקי בחו"ל, ממליצה ועדת רבינוביץ לסתום את הפירצה שנוצרה: פטור כמעט גורף ממס על רווחים בחו"ל. הסיבה: כיום נוהג בישראל משטר מס על בסיס טריטוריאלי. פקודת מס הכנסה אימצה את עקרון הזיקה הטריטוריאלית בין מקור ההכנסה לבין ישראל כבסיס לחיוב במס; משמעותו - ישראלים משלמים מס על הכנסותיהם שהופקו או צמחו בישראל בלבד. למעט בתחומים צרים מאוד, הרוב המכריע של הכנסות ישראלים בחו"ל היו בלתי ניתנות למיסוי.



בראשית שנות ה-90 כבר הועלתה הצעה לעבור ממיסוי טריטוריאלי למיסוי פרסונלי (אישי), שמשמעותו - ישראלי ישלם מס על הכנסות שהפיק בחו"ל. העניין נהפך אקוטי עם הנהגת הליברליזציה שיצרה, למעשה, בחסות הממשלה, מקלט מס לישראלים. התוצאה: העדפה ברורה להשקעות מגוונות בחו"ל שעל רווחיהן אין מס. אף שטיוטת הצעת חוק למעבר למיסוי אישי כלל-עולמי כבר היתה מצויה באגפים שונים במשרד האוצר ב-98', השינוי המתבקש בחקיקה ראשית לא בוצע עד היום.



המעבר למיסוי אישי של ישראלים על בסיס כלל-עולמי מוסכם כמעט על כולם. ההערכה היא כי המלצות אלה של הוועדה, שיתורגמו להצעת חוק, יעברו את מפתן הכנסת ללא בעיה. בעקבות זאת, תצטרף ישראל לשיטת מס הנהוגה כיום ברוב מדינות העולם, והמתיישבת גם עם הפעילות הרב-לאומית הנובעת מהגלובליזציה של הכלכלה העולמית וכן מניידות ההון.



חובת הדיווח למס הכנסה תחול על כל הישראלים שיש להם הכנסות בחו"ל, באמצעות דו"ח שנתי, למי שמחויב בהגשת דו"ח שנתי על הכנסותיו, או באמצעות דו"ח מקוצר שבו ידווח האזרח על הכנסותיו בחו"ל החייבות במס.



בעקבות הנהגת המיסוי הפרסונלי יחויב תושב ישראל במס על בסיס אישי, דהיינו, המס יחול הן על הכנסותיו המופקות בישראל והן על הכנסותיו המופקות מחוץ לישראל. צעד זה מחייב שינויים בהגדרה מיהו ישראלי, והיכן מרכז עסקיו, בעיקר כדי לחסום ישראלים - יחידים וחברות - שיבקשו להוכיח כי מרכז עסקיהם אינו בישראל, ולכן הם מחויבים למשטר מס במדינה אחרת שבה שיעורי המס נמוכים מאלה הקיימים בישראל.



השינויים כוללים הטלת מס על הכנסות פאסיוויות (ריבית על הפקדות והשקעות, דמי שכירות על נכסים ודיווידנדים) בחו"ל. ההכנסה מהריבית תחויב בשיעור מס זהה לזה הקיים בישראל על אותו סוג ריבית - 15%-10% (למשל, 10% מס על ריבית נומינלית של פיקדונות ו-15% מס על הריבית הריאלית בתוכניות חיסכון); כך גם לגבי דיווידנד שמקורו בחו"ל - חברה תשלם מס בשיעור של 25% על דיווידנד שמקורו בחו"ל.



דמי שכירות על נכסים בחו"ל יחויבו במס, ולא יחול לגביהם הפטור הניתן לישראלים על השכרת דירת מגורים בישראל. יחידים שיש להם הכנסות שכירות הנובעות מנכסי נדל"ן בחו"ל, שאינן הכנסות מעסק, יוכלו, לחלופין, לבחור במסלול תשלום מס בשיעור של 15% בניכוי פחת, אך ללא ניכוי כל הוצאה אחרת וללא זיכוי בגין המס הזר.



פועל יוצא של הגלובליזציה הוא זיכוי בגין מס זר. כלומר, יינתן זיכוי בישראל בגין מס ששולם בחו"ל, למעט מסים עירוניים. גם הפסדים בחו"ל יובאו בחשבון. הפסדים ממקורות פאסיוויים בחו"ל יקוזזו, אך רק כנגד הכנסות פאסיוויות בחו"ל; כך גם לגבי הפסדים עסקיים בחו"ל שיותרו בקיזוז רק כנגד כל ההכנסות החייבות שמקורן בחו"ל. הפסד הון בחו"ל יותר בקיזוז על פי הכללים הקיימים כיום בישראל, היינו - כנגד רווח הון או שבח מקרקעין. הפסד עסקי בחו"ל בעסק שהשליטה עליו וניהולו מופעלים בישראל, יותר בקיזוז כאילו היה הפסד מעסק בישראל.



הפסדים מניירות ערך הנסחרים בחו"ל יהיו ברי קיזוז כנגד רווחים מניירות ערך הנסחרים בישראל וכנגד ריבית ודיווידנד הנובעים מהם ולהיפך, אך רק משנת 2007 ואילך; קודם לכן הם יותרו בקיזוז רק כנגד הפסדי הון בחו"ל.



לא תהיה פגיעה בפטורים שמהם נהנים תושבי חוץ, עולים חדשים או תושבים חוזרים.



עיקרי השינוי המוצע



* מעבר לשיטת מיסוי פרסונלי (אישי) על בסיס כלל-עולמי. המצב כיום - מיסוי טריטוריאלי.



* המס יחול הן על הכנסות המופקות בישראל והן על הכנסות המופקות מחוץ לישראל. המצב כיום - המס חל רק על הכנסות בישראל.



* תחול חובת דיווח למס הכנסה על כל ישראלי שיש לו הכנסות בחו"ל. המצב כיום - אין חובת דיווח גורפת.



* תושב חוץ ימשיך להתחייב במס בישראל על הכנסה בישראל.



* יוטלו מסים בשיעור של 10%-25% על הכנסות פאסיוויות בחו"ל (ריבית על הפקדות והשקעות, דמי שכירות על נכסים ודיווידנדים). המצב כיום - הכנסות אלה פטורות ממס.



* הפסדים בחו"ל יקוזזו רק כנגד הכנסות בחו"ל. המצב כיום - אין מס, ואין מנגנון קיזוז



* ישראלי ימוסה על הכנסה מחו"ל גם אם היא שונה ממשלח ידו בישראל. המצב כיום - לא ממוסה.



* יינתן זיכוי בגין המס הזר המוטל על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל. המצב כיום - אין זיכוי.