חשש לעתידן של תוכניות החיסכון

מאת סמי פרץ



בזמן שבמחלקות הפיקדונות ותוכניות החיסכון בבנקים מנסים לעכל את משמעות המלצות ועדת רבינוביץ על אפיקי החיסכון השונים, פירסם אתמול משרד האוצר נתונים מעניינים מאוד על הצבירה בתוכניות החיסכון, שעשויים ללמד משהו על הלך הרוח בקרב הציבור.



הנתונים מלמדים שבמאי נרשמה צבירה חיובית בסך 1.6 מיליארד שקל לתוכניות החיסכון הצמודות למדד. זאת, בהמשך לצבירה חיובית בסך 2 מיליארד שקל שנרשמה באפיק זה באפריל. ב-2001 נרשמה צבירה שלילית בסך 7.1 מיליארד שקל בתוכניות הצמודות למדד, וגם בשנים שקדמו לה היתה צבירה שלילית באפיק זה.



נתוני אפריל-מאי מצביעים על כיוון חדש-ישן בטעמם של החוסכים בישראל: היצמדות למדד. לאחר שנים רבות של מדיניות מוניטרית מרסנת שיצרה את הר השקלים המפורסם, והבריחה את הציבור מהמכשירים המדדיים ומקופות הגמל, נראה כי בחודשיים האחרונים יש כיוון שכדאי לעקוב אחריו. אפשר להניח שהצבירה החיובית נובעת בראש ובראשונה מהמדדים הגבוהים שפורסמו מתחילת השנה. האינפלציה בארבעת החודשים הראשונים של 2002 הסתכמה ב-3.9%, ושיעור זה גבוה יותר מהאינפלציה ששררה במשק ב-2001-2000.



האם ייתכן שחלק מהצבירה החדשה בתוכניות החיסכון הושפעה גם מדו"ח ועדת רבינוביץ? ייתכן. אחרי הכל, ההמלצות להטיל מס על פיקדונות ותוכניות חיסכון דלפו זה מכבר, ואפשר שחוסכים זריזים ומהירי תפישה כבר הבינו שעם המלצות כאלה, המקום הנכון להיות בו הוא התוכניות הצמודות למדד.



בחודשים הראשונים של 2002 היתה עדיפות ברורה להשקעות צמודות מדד, משום שהן הניבו רווחים ריאליים, ואילו הפיקדונות השקליים הניבו הפסדים ריאליים. לחוסכים אלה יש סיבות טובות לעשות זאת, לנוכח המלצות הוועדה ותנאי השוק הנוכחיים. הוועדה ממליצה להטיל מס של 15% על הריבית הריאלית בתוכניות צמודות מדד, ומס של 10% על הריבית הנומינלית בפיקדונות שקליים.



כאשר האינפלציה גבוהה והריבית השקלית נמוכה כפי שקרה בארבעת החודשים הראשונים של 2002 (היום יתפרסם מדד מאי שישקף כנראה עלייה נוספת), ההפסדים הריאליים בפיקדונות השקליים הם עצומים בהשוואה לחיסכון מדדי. הכנסת אלמנט המס לתמונה מרעה עוד יותר את מצבם של החוסכים בפיקדונות השקליים, ולכן ברור שהאטרקטיוויות של חיסכון צמוד מדד גדלה בתקופה כזו.



עם זאת, העלאת הריבית במשק ב-2.5% ביוני והאפשרות הסבירה להעלאה נוספת בקרוב עשויות לשנות בקרוב את טעמי הציבור שוב, אך זאת בתנאי שהמשק יחזור לתוואי של יציבות מחירים.



ישנן השפעות נוספות



זוהי רק השפעה אפשרית אחת של המלצות ועדת רבינוביץ על מבנה תיק החסכונות של הציבור בישראל. השפעה שנייה היא הורדת שיעור המס על פקדונות צמודי מט"ח מ-35% ל-15%.



מהלך כזה יגדיל את האטרקטיוויות של השקעה באפיק זה על חשבון האפיק השקלי והמדדי. נתוני האוצר מלמדים שלמרות פיחות השקל, הציבור לא מסתער על הדולר, לפחות לא במסגרת תוכניות החיסכון שלו. במאי נרשמה צבירה נטו של 454 מיליון שקל מתוכניות החיסכון המטח"יות, בהמשך לצבירה שלילית בסך 382 מיליון שקל באפיק זה באפריל.



המלצות ועדת רבינוביץ אמורות לשנות את כללי המשחק כמעט בכל היבט של החיסכון. העובדה שלא נקבע שיעור מס אחיד לכל המכשירים, כמו גם ההבחנה הבעייתית שבין מס על רווח נומינלי למס על רווח ריאלי, הם רק חלק מהפרמטרים החדשים שמשנים את תנאי השוק. לכך אפשר גם להוסיף את הטלת המס על קופות גמל נזילות שלא בגיל פרישה, שהשפעתה אינה ברורה בשלב זה. בין לבין גם מסתתר לו איום (מבחינת הבנקים) של אימוץ מכשירי השקעה סחירים כמו איגרות חוב צמודות מדד או קרנות אג"חיות על פני השקעה ישירה בתוכניות חיסכון או פיקדונות המשמשים את הבנקים כמקור למימון פעילות האשראי שלהם.



אחת השאלות שיעסיקו את הבנקים בחודשים הקרובים עד לתחילת יישום הרפורמה היא שאלת התחליפיות. הכוונה היא לתחליפיות בין מוצרי השקעה קצרים לארוכים, בין שקליים לדולריים ובין שקליים למדדיים. אלה הסוגיות הפשוטות יותר משום שהן משאירות בסופו של דבר את החסכונות אצל הבנקים. אבל אם התחליפיות תבוא לידי ביטוי בהעדפה של מכשירי השקעה סחירים כמו איגרות חוב ומק"מ, אזי הבנקים יצטרכו למצוא מקורות כספיים אלטנרטיוויים למימון פעילותם. תוכניות החיסכון רווחיות יותר לבנקים מאשר מק"ם או אג"ח, משום שרווחי המימון בהן גדולים מהעמלות שמשולמות בגין מק"ם ואג"ח. בקרנות הנאמנות דמי הניהול גבוהים יחסית, ולכן יש בהן כדי לפצות על הסטת כספים מחסכונות לקרנות.



הדבר יהיה כרוך גם בצמצום ההכנסות מפעולות מימון, ואפשר שהאיום הזה הוא אחת הסיבות לכך שבבנקים כבר מדברים על הצורך בהטלת עמלות חדשות. מקור במערכת הבנקאות העריך כי הרפורמה המוצעת תגרום לעומס תפעולי גדול מאוד על הבנקים, ולפיכך לא יהיה מנוס מחיוב הלקוחות בעמלות על פעולות אלה. זוהי אחת הסוגיות שתיבחן בחודשים הקרובים, כאשר נציבות מס הכנסה תפעל עם הבנקים באפיון ההיבטים המחשוביים של הרפורמה. כיום כל פעולה שמבוצעת בבנקים מחויבת בעמלת שורה שמחירה 1.14 שקלים. מרגע שיוטל מס על מכשירי ההשקעה הללו, תתפתח סביבם פעילות ניכרת של חישובי מס בהתאם לתקופות ולריבית. במוצרים כמו פיקדון שבועי מתחדש אוטומטית, או פיקדונות ברירה, יהיה צורך לבצע את תחשיבי המס בתדירות גדולה, ויהיו לכך עלויות תפעול. האם האוצר יאפשר לבנקים לגבות עמלות שורה על כל תחשיב שכזה? קשה להאמין, משום שמדובר בעלויות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.



פגיעה בקופות הגמל הנזילות שאינן לגיל פרישה



אלמנט נוסף שהשפעתו תיבחן בקרוב היא הפגיעה בקופות הגמל הנזילות שאינן לגיל פרישה. הוועדה ממליצה להטיל מס של 15% על הרווח הריאלי שנצבר בקופות אלה, כאשר הן נפדות לפני גיל הפרישה. אחת ההשפעות האפשריות היא השארת הכספים בקופה עד לגיל פרישה, בניסיון להימנע מתשלום המס.



באחד הבנקים הגדולים אמרו אתמול כי ההמלצות פוגעות במיוחד באפיקי החיסכון לטווח ארוך ולכן יגדילו את משקל החיסכון הנזיל שלהם. מסקנה זו אינה מתיישבת ע