הערכות בשוק ההון: הכיוון חיובי אבל הקיצוץ בתקציב אינו מספיק

מאת רותם שטרקמן



הפגישה בין ראש הממשלה אריאל שרון, שר האוצר סילבן שלום, ונגיד בנק ישראל דוד קליין יצרה רגיעה זמנית במסחר בשוק המט"ח, ותחושה אצל פעילים וכלכלנים כי המצב הקשה במשק נהפך לעניין מהותי בקרב מקבלי ההחלטות במדינה. רבים אמרו כי תחילת מעורבותו של שרון בתחומים הכלכליים, וניסיונו להציע פתרון לחלק מהבעיות, עשויים להיות נקודות מפנה בשווקים.



עם זאת, הכלכלנים הזכירו כי אין זה ודאי שכל הסכום בו מדובר, 2.5 מיליארד שקל, יהיה קיצוץ אמיתי - וייתכן כי חלק מהסכום יהיה רק העברות בין סעיפים שונים. לדבריהם, על הקיצוץ בתקציב להיות גדול הרבה יותר, מכיוון שהקיצוץ המדובר לא יוריד את הגירעון מתחת ל-5% מהתוצר. לדברי כלכלנים אחדים, לאוצר לא תהיה ברירה, ותוך חודשים ספורים ייאלץ להודיע על קיצוץ נוסף בתקציב.



מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, ד"ר יעקב שיינין, אמר כי שרון הבין את חומרת המצב במשק, והוא משנה את המדיניות. לדבריו, הכיוון שעליו הוחלט ביום חמישי נכון, אך אינו מספיק. "יש להעביר 10 מיליארד שקל לתשתיות, ולקצץ בתשלומי ההעברה", הוסיף.



לדברי שיינין, ההתעקשות של האוצר בנוגע להנפקת גלבועים אינה מובנת, ואין מאחוריה רציונל כלכלי. לדבריו, גופי השקעה גדולים במשק וציבור המשקיעים מעוניינים להצמיד חלק מתיק ההשקעות לדולר, והנפקה כזאת עשויה להוריד את הלחץ בשוק מטבע החוץ - מכיוון שבמקום לרכוש דולרים ירכשו הקרנות והקופות איגרות חוב של המדינה.



הכלכלן הראשי של אופק, יוסי מועלם, אמר כי התערבותו של ראש הממשלה ניכרת, ומסמנת כיוון חיובי של ניסיון לייצב את השווקים הפיננסיים. "עתה ברור כי הממשלה והעומד בראשה מבינים את המשמעות של הגידול בגירעון, וכי העלאת הריבית לא הצליחה לעצור את התחזקות הדולר". ואולם לדבריו, כדי להוריד את הגירעון לרמה של 4% מהתוצר, נדרש קיצוץ רחב הרבה יותר בתשלומי העברה ובמשרדי הממשלה. "הקיצוץ נראה כמו טלאי על טלאי, ולא כמו תוכנית אמיתית נרחבת לפתרון הבעיות".