מרבית הקיצוץ המתוכנן - הסטת סעיפים בלבד

מאת צבי זרחיה



הקיצוץ בסך שני מיליארד שקל בתקציב המדינה יתבטא ברובו בהסטת משאבים בין סעיפים שונים בתקציב, ולא בהקטנת מסגרת התקציב (קיצוץ בתקציב) - כך העריכו מקורות כלכליים. על הקיצוץ החליטו בסוף השבוע שעבר ראש הממשלה אריאל שרון, שר האוצר סילבן שלום ונגיד בנק ישראל דוד קליין.



המדובר בהסטת שני מיליארד שקל במונחים שנתיים, שאמורה להתפרס על פני 2002 ו-2003. מאחר שהמחצית הראשונה של 2002 עומדת להסתיים, ייתכן כי חלק גדול מההסטה יבוצע רק בשנה הבאה. מנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני, אמר ביום שישי כי לפי שעה לא התקבלה החלטה במשרד על היקף המשאבים שיוסטו להשקעות בתשתית, או על היקף המשאבים שישמשו לצורך קיצוץ בתקציב.



מראני הוסיף כי לפי שעה לא הוחלט מהו שיעור הסטת המשאבים לתשתיות שיבוצע כבר בתקציב 2002, ומהו שיעור הסטת התקציבים המיועד ל-2003. מנכ"ל האוצר הבהיר כי משרדו עדיין לא קיבל החלטות סופיות לגבי הרכב הסטת המשאבים של שני מיליארד שקל.



ההערכה היא כי ההחלטות יתקבלו היום ומחר, לקראת ישיבתה המיוחדת של הממשלה, שתתכנס כנראה ביום שלישי או ביום רביעי, לצורך אישור ההסטות בתקציב.



מקורות כלכליים העריכו אתמול כי ההחלטה שקיבלו בסוף השבוע שעבר שרון, שלום וקליין על עמידה ביעד הגירעון של 3.9% ב-2002 ו-3% ב-2003, והודעתו של שרון לנגיד כי הוא "נותן אור ירוק" להעלאת הריבית במידת הצורך, נועדו לאותת לחברות לדירוג אשראי בינלאומיות כי הממשלה נחושה לנקוט צעדים למניעת הגידול בגירעון ולשליטה בתקציב. הדבר נובע מחשש מהורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות אלה עקב הגידול בגירעון בתקציב והעלייה באינפלציה.



מראני אמר כי הוחלט לקבוע יעד גירעון של 3% מהתוצר ב-2003. "בתקציב 2003 הובעה הנחה כי הגירעון ינוע בין 3% ל-3.5%. החלטנו לפעול לכך שיעד הגירעון בתקציב השנה הבאה יהיה 3% בלבד. יש מחויבות מוחלטת לעמוד ביעד הגירעון ל-3.9%", אמר. בפגישה שנערכה ביום חמישי בלילה אמר שרון לנגיד: "אם אתה חושב שצריך להמשיך בהעלאת הריבית - תעלה אותה. אני מצפה ממך לנקוט את הפעולות הדרושות לשם שמירת יציבות המחירים במשק".



בעקבות הפגישה המשולשת והניסיון לפתוח דף חדש ביחסים בין משרד האוצר לבנק ישראל, נמנעו בסוף השבוע ראשי האוצר מלמתוח ביקורת על הנגיד, לנוכח הידיעות שלפיהן הוא עשוי להעלות בסוף החודש את הריבית בכ-1.5%. מקורות כלכליים מעריכים כי הנגיד עשוי להעלות את הריבית לבלימת האינפלציה, המגיעה כעת בחישוב שנתי ל-8%, כדי למנוע את המשך הפיחות המואץ של השקל. הנגיד אמר בפגישה המשולשת כי בכוונתו להמשיך ולהעלות את הריבית, כדי להחזיר את המשק לתוואי האינפלציה שנקבע בעבר - 3%-1% לשנים הקרובות.



מראני אמר ביום שישי כי הנגיד "יעשה את מה שהוא צריך לעשות. ראש הממשלה אמר כי הוא מצפה מהנגיד לנקוט את הפעולות הנחוצות לשמירת יציבות המחירים. גם אנו מצפים שהנגיד ינקוט את כל הצעדים הנדרשים. אם הוא יחליט לעשות משהו מוקדם יותר, הוא יעשה זאת. אני בטוח שהוא יעשה מה שצריך לשמירת היציבות. אין לי ספק שהצעדים יעברו בממשלה ובכנסת. שיתוף הפעולה בין שלושת ראשי המשק חשוב מאוד להבראתו, ולחזרה לצמיחה ולתעסוקה".



באוצר גם נמנעו מלתקוף את הנגיד בעקבות התבטאותו בימים האחרונים כי דרוש קיצוץ של 10 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-2003 (מעבר לקיצוצים שאושרו בתוכנית הכלכלית ל-2002 ו-2003). הנגיד סבור כי יש צורך בביצוע הקיצוץ הנוסף כדי לעמוד ביעד הגירעון של 3%. ואולם באוצר דוחים את הדברים, ואומרים כי הממשלה שומרת על משמעת תקציבית, וכי יש כוונה לעמוד ביעדי הגירעון ל-2002 ול-2003. לדברי המקורות באוצר, לא נדרש קיצוץ נוסף מעבר למה שהוחלט בתוכנית הכלכלית ובהסטת שני מיליארד השקלים.



באוצר הדגישו גם כי הנהגת תקציב נומינלי ב-2003 תהיה חיסכון בהוצאה התקציבית, וכי הצעדים שאושרו במסגרת התוכנית הכלכלית מיועדים לשמור על רמת הגירעון.



במסגרת ההחלטה להסיט שני מיליארד שקל לתשתיות נשקלת הצעה לבצע קיצוץ של מיליארד שקל בתקציב מערכת הביטחון ומיליארד שקל נוספים בקצבאות הביטוח הלאומי. הקיצוץ בקצבאות יבוצע באמצעות הנהגת מבחן הכנסה, כך שבעלי השכר הגבוה יקבלו קצבאות מופחתות, או לא יקבלו כלל קצבאות. כיום משולמות הקצבאות באופן כולל, בלא מבחן הכנסה. באוצר נבחנה באחרונה ההצעה להנהיג סלקטיוויות בתשלומי קצבאות הבטחת הכנסה, ילדים וזקנה, אך עדיין לא התקבלה החלטה בעניין.



בהתייחסו לקיצוץ בביטחון אמר מראני: "יש שומנים במערכת הביטחון שניתן לטפל בהם. אפשר בהחלט לקצץ גם בתקציב הביטחון, שההוצאות בו גדלו מעבר לצרכים. יש מקום להתייעלות גם במערכת הביטחון".



נוסף על הסטת התקציבים של שני מיליארד שקל, תתבקש הממשלה בימים הקרובים לאשר את הצעת האוצר לקיצוץ אחיד של 2% בתקציביהם של כל משרדי הממשלה. הקיצוץ לא יכלול את סעיפי כוח האדם. הקיצוץ, שהיקפו כחצי מיליארד שקל, דרוש לנוכח חוסר בשיעור זה בתקציב 2002. הצעתו המקורית של האוצר בתוכנית הכלכלית היתה לקצץ 30% בקצבאות הילדים למי שלא שירתו בצבא. בסופו של דבר אושרה הצעה שלפיה הקיצוץ לאוכלוסיות אלה יסתכם ב-20% בלבד. הדבר יצר חסר של 270 מיליון שקל בתקציב.



לנוכח הפעלת מרבית סעיפי התוכנית הכלכלית ביולי 2002 ולא ביוני כפי שתוכנן תחילה, קיים חסר של כרבע מיליארד שקל נוספים. הממשלה אמנם אישרה בשבוע שעבר במשאל טלפוני את הקמתו של צוות שרים לקביעת הרכב הקיצוץ, אך באוצר מסתמנת מגמה להגיש את הצעת הקיצוץ של 2% לאישור הממשלה - ולא לצוות השרים. הסיבה: הממשלה תדון בימים הקרובים ממילא בהסטת תקציבים לתשתיות.



עיקרי התוכנית



* התקציב יעבור קיצוץ, ובעיקר הסטת סעיפים, בסך של 2 מיליארד שקל



* מיליארד ש' יוסטו מהביטחון ומיליארד מהקצבאות. ההסטה בקצבאות - ע"י תשלום לפי מבחן הכנסה



* מרבית ההסטה תהיה כנראה ב-2003



* המטרה - שמירה על דירוג האשראי של ישראל



* יעד הגירעון ל-2003 הורד מ-3.5%-3.0% ל-3%



* אור ירוק מ