וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מנשה עזרא, ממייסדי וייב-אקסס, התפכח מהחלום האלחוטי

הארץ

16.6.2002 / 9:12



מאת הדר חורש



בשבוע שעבר השלים מנשה עזרא עסקה ראשונה להשקעה בחברת הסטארט-אפ בתחום התקשורת, פס-עבה (Passave), בתפקידו כמנהל שותף בקרן BRM קפיטל הירושלמית. עזרא, לשעבר מפקד ביחידת מודיעין טכנולוגית, הקים בשנות ה-90 את חברת וייב-אקסס, שעסקה בתחום הגישה האלחוטית. ב-98' רכשה ענקית התקשרות לוסנט את וייב-אקסס תמורת כ-55 מיליון דולר, וכמקובל במקרים כאלה נהפך עזרא למנהל בכיר בחברה הרוכשת. וייב-אקסס עצמה נהפכה לחטיבה מרכזית בתעשיית מוצרי הגישה האלחוטית של לוסנט.



אבל כשהתמוטטו שוקי ההון וענף התקשורת עבר התפכחות מכאיבה, נסגרה וייב-אקסס ולוסנט פיטרה את כל 120 עובדיה. עזרא ניסה להיאבק ברוע הגזירה ולרכוש את נכסי הפיתוח מלוסנט כדי לשקם את החברה. ואולם כשאפסו הסיכויים ערך לעובדים הפורשים מסיבת סגירה בטעם חמוץ-מתוק, ונענה להצעת BRM לקחת חלק בניהול קרן BRM.



ההשקעה הראשונה שהוביל היתה בחברת פס-עבה, המפתחת מערכת המאפשרת גישה של סיבים אופטיים לבית המנוי. יותר מעשור מבטיחים מהנדסים בתעשייה שיוכלו להחליף את רשתות הנחושת של חברות הטלפונים בסיבים אופטיים, שיבטיחו לכל מנוי רוחב פס כמעט בלתי מוגבל. החזון אמור היה להתגשם כבר היום, אבל הסיבים האופטיים עדיין רחוקים. הגורם העיקרי לעיכוב התפתחות הסיב האופטי לבית המנוי הוא הופעת טכנולוגיית DSL, המאפשרת לחברות הטלפון לספק שירות אינטרנט רחב פס גם על גבי תשתית הנחושת הקשישה.



שיווק מערכות ה-DSL הראשונות גילה לחברות התקשורת כי הביקוש לאינטרנט רחב פס אינו גדול כפי שחשבו וכי אין הצדקה לבצע השקעות עתק כדי לעבור במהירות לטכנולוגיות פס רחב. ואולם למרות העיכוב, רבים בענף התקשורת מאמינים כי עידן הסיבים יגיע במוקדם או במאוחר.



בד בבד התברר כי כמה מהטכנולוגיות הדרושות לצורך החלפת רשתות הנחושת ברשתות אופטיות עדיין אינן בנמצא. הסיב האופטי נושא מידע מקודד באמצעות איתותי אור. הקול או הנתונים מתורגמים למעין אותות מורס, משוגרים באיתות בתוך הסיב האופטי ומתורגמים מחדש לאותות אלקטרוניים בקצה המקבל את תקשורת הקול או הנתונים. כדי להביא את הסיב האופטי לכל בית יש להתקין בכל דירה מערכת המתרגמת את אותות האור לאותות אלקטרוניים. מערכות כאלה קיימות בצומתי תקשורת ובעסקים המשתמשים בכמויות גדולות של תקשורת, אך הן יקרות מדי להתקנה ביתית.



חברת פס-עבה פיתחה מערכת המאפשרת להתגבר על הבעיה ולהוזיל מאוד את עלות החיבור האופטי. ההשקעה בחברה היא רק ההשקעה השנייה של BRM בתחום התקשורת. ההשקעה הקודמת היתה בחברת סכמה, המפתחת מערכת לייעול בניית הרשתות הסלולריות והתאמתן לנתונים משתנים של עומס ושינויים בתנאי השטח.



למרות הרקע האלחוטי שלו, עזרא עדיין לא השקיע בתחום הגישה האלחוטית. "המתחרים החדשים בחברות הטלפון (Clec's) נעלמו כמעט לגמרי, ואתם נעלם תחום הגישה האלחוטית", אמר. "זה שוק של נישות קטנות הקיימות במדינות מתפתחות בלבד. החברה המצליחה ביותר בתחום היא אלוואריון, שמכירותיה יורדות משנה לשנה והיא עלולה להיעלם אם לא תשנה את תחום התמחותה".



למרות ביקורתו על תקן התקשורת האלחוטי קצר הטווח Bluetooth, עזרא לא התאכזב ממנו. "Bluetooth לווה בהתלהבות גדולה שדורבנה על ידי החברות שייסדו את התקן והכריזו על לוחות זמנים לפיתוח. ואולם הן לא עמדו במבחן המציאות. מי שבאמת מכיר מערכות כאלה ידע שהדבר ידרוש זמן ממה שתואר. ואולם ה-Bluetooth לא נכשל. זה פתרון מתאים לתחומים מוגדרים כמו רשת התקשורת הביתית".



לטענתו, חברות סטארט-אפ בתחום התקשורת צריכות להתמצא במגמה העסקית המאפיינת כיום את ספקיות שירותי התקשורת הגדולות. "היום לא הייתי מציע לחברת סטארט-אפ לנסות להיות ספקית של חברות טלפון ותקשורת גדולות. ספקיות התקשורת נכוו קשות מעסקות עם חברות קטנות, והן חוזרות כיום לספקים גדולים כמו לוסנט, נורטל, אלקטל ואחרים. הן מעדיפות לקנות פתרונות מקצה אל קצה מספק גדול. מנגד, ספקיות ציוד התקשורת קיצצו את מחלקות הפיתוח שלהן באלפי עובדים, והן מודעות לצורך בשיתוף פעולה עם חברות קטנות לצורך רכישת טכנולוגיות חדשות".



עזרא סבור כי ההזדמנויות העיקריות כיום הן בתחום התקשורת האופטית, בעיקר בתחום המטרו (רשתות עירוניות) ובתחום הגישה לבית הלקוח, הקרובים לתחומים שבהם ניסתה כרומטיס לפעול עד שנסגרה. "לכרומטיס היה מוצר טוב, אך הוא לא התאים לשוק. הוא סיפק פתרון טוב לאתרי בנייה חדשה, בעוד עיקר הביקוש הוא לפתרונות לשילוב רשת אופטית ברשת קיימת".



גם בשוק הסלולר מרחפים סימני שאלה רבים סביב התפתחות השוק שאותם צריכות חברות סטארט-אפ להביא בחשבון. "שוק הסלולר מצוי בבעיה משום שאין אף חברת תקשורת שהצליחה לייצב מערכת תקשורת נתונים מדור GPRS) 2.5). כל עוד אין מערכת דור 2.5 טובה, לא מתעורר ביקוש גדול למערכות הדור השלישי. ההערכות כיום הן שמערכות הדור השלישי באירופה יתחילו להיבנות רק ב-2005-2004.



"ההזדמנויות למפתחים הן בתחום ייעול הרשתות, שיצטרכו לעמוד בעומסים גדולים בעידן תקשורת הנתונים המהירה ובתחום הבטחת איכות השירות. משתמשי הסלולר סלחניים לגבי שיבושים בתקשורת קולית, אבל בעידן העברת הווידיאו והתמונות הם יהיו תובעניים יותר, והספקים יזדקקו לטכנולוגיות המבטיחות את השירות הטוב ביותר".


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully