וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקלות הבלתי נסבלת של פתיחת הליכי פשיטת רגל

הארץ

16.6.2002 / 9:50

בקשה להכרזה על פשיטת רגל היא נשק יום הדין של הבנקים; לדעת בית המשפט, ידם של הבנקים קלה מדי על ההדק



מאת אסף ברגרפרוינד



בית המשפט המחוזי בתל אביב הרבה באחרונה לבקר את התנהגות הבנקים בישראל, במקרים של פתיחת הליכי פשיטת רגל נגד לקוחותיהם. מהחלטות שהתקבלו בחודש האחרון עולה כי הבנקים לאומי, דיסקונט והמזרחי התעלמו מחובות האמון שלהם כלפי הלקוחות ופתחו נגדם בהליכי פשיטת רגל ללא הצדקה חוקית. במלים אחרות, הבנקים העדיפו להיות עם אצבע קלה על ההדק בנוגע למיצוי ההליכים המשפטיים נגד לקוחות החייבים להם כסף. בנוסף על כך התעלמו הבנקים מהמעמד המעין ציבורי שיש להם בישראל והפגינו אדישות כלפי זכויות הלקוחות.



הכרזתו של חייב כפושט רגל משמעה הגבלה דרסטית של הפעילות הכלכלית היום-יומית שלו. הכרזה זו שוללת ממנו את האפשרות להשתמש בכרטיסי אשראי ולהוציא צ'קים, אוסרת עליו לפתוח חברה וברוב המקרים מגבילה את זכותו לצאת מישראל. בשניים מהמקרים שנדונו בחודש האחרון דחתה השופטת ורדה אלשיך את בקשת הבנקים לאפשר להם לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד לקוחות שלהם. במקרה נוסף חייבה השופטת דרורה פלפל את בנק המזרחי לפצות לקוח ב-290 אלף שקל בגין עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה מהליכי פשיטת רגל שנפתחו נגדו שלא כדין.



במקרה הראשון דחתה השופטת אלשיך בקשה של בנק דיסקונט לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגד מרגלית יקותיאלי בגין חוב של 5.5 מיליון שקל. השופטת קבעה כי בקשת דיסקונט התבססה על פסק דין שחייב את יקותיאלי לשלם לבנק 300 אלף שקל בלבד. בהחלטה קבעה השופטת כי מדובר בהליך פגום שכן החוב שהוצהר גדול בהרבה מהחוב בפסק הדין. אלשיך דחתה את טענת הבנק כי מדובר בפגם פורמלי וציינה כי התראה על פשיטת רגל שהסכום בה עולה על המגיע למעשה תיפסל, במקרים ששולח ההתראה הוא בנק המגיש מדי יום התראות מסוג זה. השופטת הציעה ליקותיאלי להיכנס למו"מ רציני עם בנק דיסקונט לפחות בעניין החוב המוסכם בסך 300 אלף שקל, לנוכח האפשרות שהבנק יגיש בקשה מתוקנת לגבי הסכום הזה.



בעניין בנק לאומי היתה השופטת אלשיך הרבה יותר נחרצת. הבנק הגיש בקשה לפתיחת הליכי פשיטת רגל נגד פנחס ומשה כץ, בעלי חברת כץ תעשיות, בשל חוב אישי של 756 אלף שקל המבוסס על פסק דין שניתן בתביעה נגד השניים.



אלשיך קיבלה את טענת החייבים כי נפלו פגמים רבים בדרך חישוב החוב בידי הבנק, הואיל והבנק לא טרח לעדכן בזמן את תדפיסי ההוצאה לפועל על סכומים בהיקף כולל של מאות אלפי שקלים שהפקידו השניים לצורך הקטנת חובם; מחדל זה גרם להגדלה מהותית של החוב, שצבר ריבית בנקאית גבוהה ביותר.



אלשיך קבעה כי הבנק הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי השניים כשהתעלם ממכתבים ששלחו לו ובהם ביקשו להעביר להם מידע על היקף חובותיהם. השופטת הוסיפה כי הבנק פעל בניגוד לחובתו לסייע ללקוחותיו בניסיונם לאמוד את חובם ולפרוע אותו. כמו כן קבעה השופטת כי הבנק הרשה לעצמו לערבב את החוב שיש לחברה שבבעלות השניים לבנק עם החוב האישי החלוט של השניים, והתייחס אליהם שלא כדין כאל מקשה אחת.



השופטת אלשיך קיבלה את טענת החייבים כי הבנק פתח נגדם בהליכי פשיטת רגל אף שהיתה לו ערובה לחוב בדמות משכון על נכסי מקרקעין שברשותם.



כמו כן דחתה אלשיך את טענת לאומי כי היה רשאי לזקוף את התמורה למשכון לכיסוי החוב של החברה ולא לכיסוי החוב האישי. לדבריה, אילו היה הבנק פועל בתום לב, הוא היה משתמש בפירעון המשכנתא לכיסוי חובם האישי של השניים.



אלשיך הסבירה כי בעוד החוב של החברה לבנק שנוי במחלוקת, הרי שהחוב האישי של השניים הוא סופי וצובר מדי יום ריבית בנקאית מסחררת; התעלמות זו של הבנק מן הבטוחה במסגרת החוב האישי וגרירת השניים להליכי פשיטת רגל פוגמת ביכולת השניים לנהל את ההליך המשפטי הנוגע לחובות החברה. תוצאה כזו, קבעה אלשיך, "נוגדת את עקרון תום הלב, פוגעת בזכויות יסוד ואין להשלים עמה".



לנוכח החריגות בפעילות בנק לאומי, קיבלה אלשיך את ההתנגדות לפתיחת הליכי פשיטת הרגל ובנוסף חייבה את הבנק לשלם לשניים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בהיקף 45 אלף שקל. באופן חריג קבעה השופטת כי הסכום יקוזז תוך 14 יום מהקרן של החוב של השניים לבנק.



גם השופטת דרורה פלפל מתחה באחרונה ביקורת על הבנקים, בפסק דין שעסק בתביעה שהגיש איש העסקים יצחק לונדנר נגד בנק המזרחי. לונדנר טען כי הבנק פתח בהליכי פשיטת רגל נגדו שלא כדין, ובהסכימה אתו חייבה פלפל את המזרחי לשלם ללונדנר 290 אלף שקל פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות נקיטת ההליכים. השופטת פלפל פסקה כי יש מקום להעניק פיצוי לאנשים שנפתחו נגדם הליכי פשיטת רגל שלא כדין, גם במקרים שבהם לא הוכח נזק ממשי. לדבריה, הפרסום כי אדם פשט רגל עלול להרחיק ממנו עסקות עתידיות.



לדברי פלפל, על הבנק היה להימנע מהגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל, משום שהיה לו עיקול רשום על כספים שלונדנר אמור היה לקבל ממכירת מניות ועל נדל"ן. קיומם של עיקולים אלה הוסתר על ידי הבנק מעיני בית המשפט, דבר המעיד על חוסר תום לב. בהחלטתה הדגישה השופטת את החובה שיש לבנקים לנקוט זהירות יתרה בשעה שהם מפעילים את הכלים השונים שהחוק מעמיד לרשותם לגביית חובות.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully