ביהמ"ש אישר לצ'רנוי להמשיך בהליכי גבייה של 13 מיליון שקל נגד דוד אפל

רשמת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב יהודית שיצר אישרה לחברת אלומיניום אחזקות, שבבעלות איש העסקים מיכאל צ'רנוי, להמשיך בגביית השיקים בסך כולל של כ-13 מיליון שקל מאיש העסקים דוד אפל. השופטת דחתה את התנגדותו של אפל לביצוע השטרות. אפל יוצג בהליכים ע"י עו"ד יהודה רסלר, וחברת אלומיניום יוצגה ע"י עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות'.



כזכור, חברת אלומיניום הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שלושה שיקים משוכים על ידי אפל, אשר הוצגו על ידה לפירעון ולא כובדו. סכום השיקים הכולל שהוצג לפירעון היה 13 מיליון שקל. בעקבות זאת הגיש אפל לראש ההוצאה לפועל בקשת התנגדות לביצוע השטרות.



בבקשה ובתצהיר שהגיש אפל הוא טען כי צ'רנוי הציע לו לרכוש את מניותיו בחברת הסלולר הבולגרית מובילטל שהיתה בשליטתו, וזאת לאחר שצ'רנוי הוכרז כאישיות בלתי רצויה ע"י שלטונות בולגריה ואלה הודיעו לו כי בכוונתם לשלול מהחברה את רישיונה.



אפל טען כי סוכם בינו לבין צ'רנוי כי הוא לא ירכוש את החברה, אלא יפעל עם זאב רום, מנכ"ל אלומיניום אחזקות, למציאת קונה למובילטל. לטענת אפל, סוכם בינו לבין רום כי בתמורה לעבודתם המשותפת למציאת רוכש לחברה הם יקבלו מצ'רנוי בעת מימוש העסקה 20 מיליון דולר, ומהרוכש המיועד סך של 37.5 מיליון דולר, והתמורה תתחלק ביניהם שווה בשווה.



אפל טען כי במקביל לנסיונותיו ניסה צ'רנוי להכניס כשותף במובילטל את גד זאבי, שירכוש ממנו כ-50% מהחברה. פרטי ההבנה בין צ'רנוי לזאבי, כפי שמציגם אפל, היו שצ'רנוי יעביר את כל מניותיו (100%) במובילטל לידי זאבי כנאמן, כדי שהאחרון ישעבדן לבנקים תמורת מימון לרכישת חלקו (50%) בחברה. העברת המניות בנאמנות היתה אמורה לפתור לכאורה את הבעיה מול ממשלת בולגריה. אפל טען כי לאחר נסיונות רבים הצליח רום להניא את צ'רנוי מלהתקשר בעסקה עם זאבי.



לבייב נכנס לנעלי הרוכשת



במסגרת מאמציו להצלת רכושו של צ'רנוי, טען אפל, הוא הציע את העסקה לאחת החברות המובילות בתחום התקשורת בארץ. בין הצדדים התנהל מו"מ, שבסופו הוסכם כי החברה תרכוש את הבעלות במובילטל תמורת 1.1 מיליארד דולר. העסקה הזו, טוען אפל, לא יצאה אל הפועל ולפיכך הוא התחיל באיתור רוכש חלופי, ופנה לאיש העסקים לב לבייב והציע לו להיכנס לנעלי הרוכשת, לרבות תשלום דמי התיווך בסך 37.5 מיליון דולר.



אפל טוען כי לאור ההערכה שהעסקה בין לבייב למובילטל תיחתם עד תום שנת 2000, העביר לו רום מחשבון חברת אלומיניום סך של 1.5 מיליון דולר, וסוכם כי הסכום הנ"ל ייחשב כהלוואה כל עוד העסקה לא יצאה אל הפועל, ויוחזר רק במידה שעסקת מובילטל תתבטל.



אפל טוען כי להבטחת החזר הסכום הוא הפקיד בידי רום שני שיקים בסכום כולל של 6.1 מיליון שקל לפירעון בחודש פברואר השנה, ומתוך הנחה שהעסקה תושלם עד אז. המצג שנוצר, טוען אפל, הוא כי לא ייעשה בשיקים שימוש, אלא אם יתברר כי עסקת מובילטל נכשלה.



בסוף חודש ינואר, טוען אפל, נחתם מזכר הבנות בין לבייב למובילטל, לפיו מחיר הרכישה כלל את דמי התיווך המגיעים לו. בשלב זה, טען אפל, נתבקש ע"י לבייב שלא ליטול עוד חלק פעיל במו"מ המתגבש, משום שהוא אינו מעוניין ששותפיו לרכישה, נוני מוזס ואליעזר פישמן, יידעו על מעורבותו.



אפל טוען כי רום לקח על עצמו לדאוג כי לתמורה שתסוכם יתווספו דמי התיווך כמוסכם. בדיעבד, טוען אפל, התברר לו שהצדדים ניצלו את אי מעורבותו בעסקה כדי להסתיר ממנו את העובדות ולהציג בפניו מצגי שווא כאילו העסקה טרם הושלמה, כאשר בפועל היא התגבשה ואף נמסרה לשלטונות בולגריה.



אפל טוען כי התברר לו שלבייב הקים כבר בראשית 2001 חברה הולנדית אליה הועברו 100% ממניות מובילטל, וכי למד על כך גם מהעיתונות.



אפל: "מצגים שקריים"



בניגוד למוסכם, טוען אפל, ובעקבות המצגים השיקריים כי העסקה נכשלה, הפקיד רום את השיקים שהוא נתן להבטחת ה"הלוואה" על סך 6.1 מיליון שקל, ומשום שלא דאג כי יהיה בחשבונו סכום מתאים לכיסויים - שיקים אלו חזרו. אפל טוען עוד כי באותה עת, כשחשב כי העסקה בשלבי סיכום אחרונים, הוא פנה לרום שישיב לידו את השיקים ושיקבל תחתם שיק אחר שמועד פירעונו ייקבע בהתאם להערכה חדשה על סיומה של העסקה.



בתגובה, טוען אפל, רום הודיע לו שהשיקים הללו נתפסו ע"י משטרת ישראל במהלך פשיטה שנערכה במשרדי חברת אלומיניום במסגרת חקירת רכישת מניות בזק ע"י זאבי.



אפל טוען כי באפריל 2001 הוא נפגש עם רום וסוכם כי במקום שני השיקים הראשונים אשר נתפסו ע"י משטרת ישראל, ימסור לידיו שיק שלישי על סך 7 מיליון שקל למועד פירעון חדש. אפל מדגיש כי השיק החדש יועד להחליף את קודמיו, שנתפסו ע"י המשטרה, והוסכם כי ייעשה בו שימוש רק אם העסקה לא תצא אל הפועל. מאחר שהעסקה אכן התגבשה ולכך חשיבות מכרעת בעניין, הרי שהדבר מהווה תנאי המונע מחברת אלומיניום לממש את השיקים, טוען אפל.



ראש ההוצאה לפועל החליט על עיכוב הליכי ביצוע השטרות והדיון בהתנגדות שהגיש אפל הועבר לבית המשפט המחוזי.



ביהמ"ש: גרסת אפל מופרכת מיסודה



הרשמת בהחלטתה בוחנת את פקודת השטרות וקובעת בעניין כשרות שלושת השטרות המוחזקים ע"י צ'רנוי כי הנטל להוכיח שאוחז השטר (צ'רנוי) אינו רשאי לתבוע על פיו מוטל על אפל שחתם על השטרות, וכי עליו להוכיח לשם כך שני תנאי מצטברים: שהשיקים ניתנו לביטחון בלבד ומסירתם היתה על תנאי וכי לא התקיים התנאי לביצועם.



אפל טען כי השיקים הללו ניתנו כביטחון בלבד אך הוא לא טרח לציין עליהם את המילה "לביטחון" שכן בינו לבין צ'רנוי שררו יחסי אמון קרובים. צ'רנוי, או ליתר דיוק חברת אלומיניום, טענה כי השיקים לא ניתנו לביטחון בלבד ובמיוחד לאור העובדה שהשיק השלישי על סך של כ-7 מיליון שקל ניתן לאחר ששני השיקים הראשונים כבר הוצגו לפירעון וחוללו.



ככלל קובעת השופטת כי שטר אינו סובל התנאה שכן הוא מהווה הבטחה לשלם סכום כסף ללא תנאי וכי הדרך להתנות על שטר הינה באמצעות רישום תניה מפורשת על גביו ומבלי שהתניה תיפגע אופיו העצמאי של השטר.



אפל, קובעת השופט