וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפרטת בזק והפרה המשוגעת

הדר חורש

9.6.2002 / 9:07

שר התקשורת מנסה להנשים את הפרטת בזק, אבל ברשות החברות מסרבים בינתיים לדון בשינוי תנאי ההפרטה, משרד האוצר עסוק בנזקי הפרה המשוגעת והמשקיעים הפוטנציאליים מחכים להגמשת התנאים



ביום רביעי האחרון כינס שר התקשורת ראובן ריבלין את מנכ"ל משרדו אורי אולניק, החשב הכללי במשרד האוצר ניר גלעד ומנכ"ל רשות החברות אלכס גולדנגורן ודחק בהם לזרז את הפרטת בזק. אף ששר המשפטים חבר בוועדת ההפרטה ולמשרדו יש תפקיד מרכזי בקידום התהליך, לא הוזמן נציג המשרד לדיון. המחלוקות המקצועיות בין ריבלין ואנשיו לאנשי משרד המשפטים, ובעיקר עם המשנה ליועץ דוידה לחמן-מסר, עברו מזמן לפסים אישיים המאיימים על התקינות המינהלית.



בתום הישיבה הודיע ריבלין כי הוחלט להמשיך בינתיים במסלול שנקבע על ידי ועדת השרים לענייני הפרטה. שתי הוועדות, שהוקמו לבדיקת מדיניות התעריפים ומצב התחרות בענף התקשורת, התבקשו לסכם את דיוניהן כבר בחודש הבא. בזק תתבקש השבוע להכין את חדר המידע למשקיעים הפוטנציאליים באוגוסט. במקביל הודיע ריבלין כי צוות בין משרדי יבחן מחדש את הדרכים להפרטה.



ההחלטה לזרז את הפרטת החברה נכונה תמיד. הפרטת מונופול התקשורת תעביר לידיים פרטיות נתח נכבד מהמשק הממשלתי, היא תכניס לקופת המדינה 1.5 מיליארד דולר בימים קשים ותוכיח שיש משקיעים זרים המתעניינים עדיין במשק הישראלי. מכירה מוצלחת עשויה לשנות את מעמדו של המשק בחלקים רחבים של שוק ההון המערבי ולקדם גיוסי הון נוספים של הסקטור הפרטי והסקטור הממשלתי.



גם בעיני הנהלת בזק ההפרטה נחשבת כמהלך שעשוי לקדם את החברה ולשפר את פעילותה העסקית. היא תחסוך מבזק חלקים ניכרים ממסלול הייסורים שהיא נדרשת כיום לעבור, כדי להשלים עסקות קטנות וגדולות של השקעה בחברות בנות. לאחר ההפרטה תוכל בזק להשלים את רכישת מלוא מניותיה של פלאפון ואת השליטה המוחלטת בחברת הלוויין, שני מהלכים שהיא רואה, לפחות כעת, כעסקות אסטרטגיות נדרשות. בינתיים בזק אינה משלימה את רכישת החברות, משום שאז הן יהפכו לממשלתיות ויוטלו הגבלות על פעילותן.



כל ההישגים האלה ועוד רבים אחרים יכולים ליפול לידי הממשלה עוד לפני סיום כהונתה ב-2003 ולאפשר לה להציג לציבור הישג כלכלי מפואר, אולי יחיד. ואולם הפרטת בזק אינה מתעכבת בשל בעיות מינהליות, כמו מועד פתיחת חדרי המסחר והכרזות בענייני מדיניות התעריפים או פתיחת התחרות בשוק התקשורת הפנים ארצית, שלהתעכבותה סיבות אחרות.



המשקיעים לא מעוניינים



פניית ממשלת ישראל למשקיעים בסוף דצמבר 2001 לא הניבה אף הצעה רצינית לרכוש את החברה. כמעט כל הפונים לא התכוונו אלא לגזור עמלת תיווך קטנה על העסקה, במקרה שיימצא מי שיוביל אותה. אפילו קרן ההשקעות הגדולה "איפקס", המתוארת כמשקיע הרציני ביותר בתהליך, אינה מתכוונת להוות יותר מ-10% מקבוצה, וגם ההחלטה על השקעה כזו רחוקה מלהיות ודאית. ניסיונות של מתווכים לאגד את כל הפונים לקבוצה אחת לא הניבו עד כה איחוד, שאולי היה מגביר את סיכויי ההפרטה.



חוסר העניין של המשקיעים נובע בעיקר מהיעדר יכולת לממן את העסקה. כל עסקות ההפרטה הגדולות במשק מומנו באשראי, שרובו ככולו הגיע מהבנקים הישראליים. המערכת הבנקאית הישראלית מסובכת כיום בהלוואות בסך של יותר מ-2 מיליארד דולר לענף התקשורת ולמשקיעים בענף. הלווים הגדולים ידועים ושמותיהם מתפרסמים במדורים הכלכליים בהקשרים שונים של קשיים כספיים ובעיות מימון. כך חברת הלוויין, חברות הכבלים וגד זאבי. חלק גדול מהאשראי שהוענק בשוק התקשורת נחשב לאשראי בסיכון, ולא ניתן להגדילו.



הסיכוי לקבל אשראי להפרטה כזו מבנקים זרים היה אפסי גם בימים טובים יותר. הזמנים אינם נוחים, ולא רק בשל המצב הביטחוני והכלכלי בישראל. בכל העולם המערבי מסובכים בנקים בהלוואות מסוכנות לחברות תקשורת והמשקיעים בהן. המשבר היכה במאות חברות שלוו הון כדי להתחרות בענף התקשורת: חברות סלולר שהשקיעו בתדרים ויצרני ציוד שפיתחו וייצרו מערכות יקרות שלא נמצא להן דורש. השקעה במונופול ישראלי, שהכנסותיו ורווחיו מנווטים מחדר ועדת הכספים של הכנסת והתנהלותו נתונה לרגולציה כבדה ובלתי עקבית בוודאי לא תפתח את קווי האשראי המכווצים.



אנשי העסקים שאתם שוחחו אנשי משרד התקשורת יודעים היטב שמצבי מצוקה יוצרים הזדמנויות נפלאות, ולכן הם לוחצים על משרד התקשורת להציע פתרונות יצירתיים למצב. אחד הרעיונות המעניינים שהועלו היה להעניק לרוכשי השליטה אשראי ממשלתי. כלומר: עסקת חליפין שמעבירה להם את השליטה בחברה בתמורה להעברת הסיכון שבעסקה לממשלה. הצעה מתקבלת יותר על הדעת היא מכירת חבילת המניות של הממשלה בחלקים: 30% או כמות דומה של מניות במכירה מיידית, ו-20% במכירה עתידית. חלוקה כזו, שמורידה את הסכום המיידי שצריכים המשקיעים לגייס ל-900-800 מיליון דולר, הוצעה כמה פעמים לוועדת השרים לענייני הפרטה ונדחתה בלחצו של משרד הביטחון.



היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי התנגד לכל אפשרות מכירה של יותר מהשליטה בחברה, כלומר, 50.01% ממניות החברה. הסיבה: בזק מוגדרת נכס אסטרטגי לאומי וחלק מפעילותה נוגעת לענייני ביטחון רגישים. עם זאת, השב"כ התעלם מהעובדה שהחוק ותיקוניו ביטלו כל אפשרות לחדירת גופים בלתי מפוקחים לחברה: בעלי השליטה מנועים מלהתערב או לערב אנשים מטעמם בהחלטות ודיונים בעלי נגיעה ביטחונית והם אינם יכולים להעביר שליטה בחברה או חלקי שליטה לגורמים שלא אושרו על ידי הממשלה. אבל כל אלה לא סיפקו את השב"כ, שדרש כי בנוסף לכך יחזיקו בעלי השליטה ברוב מוחלט של השליטה בבזק. רק לאחר לחצים כבדים פתח השב"כ אפשרות לירידת אחזקות בעלי השליטה, לאחר הרכישה, ל-40%, במסגרת עסקה לגיוס הון עבור החברה.



עדיפות נמוכה להפרטה



הלחץ לפיצול ולהקטנה של חבילת המניות הוא אחד מאפיקי הפעולה העיקריים של היזמים המתעניינים בהפרטת בזק. נתיב זה מיועד לאפשר ליזמים החזר מהיר ומובטח מראש של השקעתם. את התשואה ארוכת הטווח להשקעה אמורה לספק ועדת גרונאו, שתמליץ על מדיניות התעריפים ארוכת הטווח של בזק. בעקבות ההמלצה צריכה הממשלה לקבוע את רווחיותה של בזק לטווח הארוך. מבחינת המשקיעים מדובר בנוסחה פשוטה. רווחי בזק צריכים להיות גבוהים מהריבית שהם ישלמו תמורת האשראי הבנ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully