עו"ד שטנגר בעתירה לבג"ץ: לבטל את המונופול של לשכת עורכי הדין

מאת בן ציון ציטרין



1,829 עורכי דין חדשים הצטרפו בשבוע שעבר ללשכת עורכי הדין. עתה מונה הלשכה 26,982 חברים. על פי נתוני הלשכה, בקרב 1,829 עורכי הדין הטריים יש בפעם הראשונה רוב לנשים: 925 נשים לעומת 904 גברים. עורכי הדין החדשים קיבלו בטקס מסורתי את תעודת ההסמכה מידי הגוף האחראי על הכשרתם ובחינתם.



גם אם מי מהם היו מבקשים שלא להיות חברים בלשכה, בקשתם לא היתה נענית. החברות בלשכת עורכי הדין אובליגטורית. ללשכה יש מעמד סטטוטורי, כגוף שרשאי להתקין כללים בכל הקשור לציבור עורכי הדין בישראל - מבחינות ועד להתנהגות אתית. חברות בלשכה כרוכה בתשלום שנתי של דמי חבר לוועד המחוז ולוועד המרכזי. מי שהלשכה מוציאה משורותיה - בין אם לא שילם במשך שלוש שנים באופן סדיר דמי חבר ובין אם הורחק עקב התנהגות שלא הולמת עו"ד - אינו יכול לעסוק עוד במקצוע.



לא כל לשכה מקצועית היא אובליגטורית. למשל, לשכת רואי חשבון היא לשכה וולונטרית. ההסמכה ניתנת על ידי מועצת רואי חשבון - ולמרות זאת הרוב המכריע של רואי החשבון בישראל חברים מרצונם החופשי בלשכתם המקצועית ונהנים מכך מקצועית. כך גם שמאי מקרקעין. בשני המקרים, המבקשים לעסוק במקצועם חייבים לשלם אגרה שנתית, כתנאי לעיסוקם במקצוע זה, אך איש לא מחייב אותם להיות חברים בגוף זה או אחר כתנאי לעצם זכאותם לעסוק במקצועם כרואי חשבון וכשמאי מקרקעין, או לשלם דמי חבר לגוף זה או אחר כתנאי לעצם זכאותם לעסוק במקצועם.



זהו המודל שעמד אל מול עיניו של עו"ד חיים שטנגר, לשעבר בכיר בלשכת עורכי הדין, אשר עתר בחודש שעבר לבג"ץ בבקשה להוצאת צו על תנאי אשר יחייב את הכנסת, שר המשפטים ולשכת עורכי הדין לשחרר עורכי דין ממחויבותם להיות חברים בלשכה על מנת להתפרנס מעריכת דין. במלים אחרות, שטנגר דורש לפרק את הלשכה במתכונתה המשפטית הנוכחית - ולהפכה לוולונטרית. מדובר בבקשה בלתי שגרתית, שכן שטנגר היה אחד המועמדים שהתמודדו על ראשות הלשכה מול ראש הלשכה הנוכחי, ד"ר שלמה כהן, בבחירות האחרונות למוסדות הלשכה.



שטנגר טוען בעתירתו כי אין כל סיבה להתנות את זכותו של אדם, שעמד בבחינות ההסמכה לצורך קבלת רישיון עריכת דין והצליח בהן, להיות חבר בלשכת עורכי הדין כתנאי לעצם זכאותו לעסוק במקצוע עריכת הדין, ודאי לא בשעה שחברות זו מחייבת אותו לשלם דמי חבר ואגרות למימון פעולותיה של הלשכה על פי חוק. לעומת זאת, בעלי מקצועות חופשיים אחרים המקבילים למקצוע עריכת הדין, דוגמת שמאי מקרקעין, רואי חשבון, מהנדסים, אדריכלים ורופאים, אינם חייבים להיות חברים בגילדה מכוח הוראות חוק או לשלם דמי חבר ואגרות כפויות למימונה של גילדה על פי הוראות החוק.



מעמדה של הלשכה נקבע בחוק לשכת עורכי הדין ב-61'. החוק לא צפה את ההתפתחות שחלה בכל תחומי החיים בישראל, ובעיקר את חקיקתו ב-92' של חוק יסוד חופש העיסוק. לדעת שטנגר, חוק זה מבטל למעשה את הסעיפים הרלוונטיים בחוק לשכת עורכי הדין, הכופה על עורכי דין להיות חברים בה.



שטנגר ניסה במשך שנים לתקוף את חוק לשכת עורכי הדין בעניין החברות הכפויה, תוך התבססות על חוק יסוד חופש העיסוק. ואולם סעיף שמירת הדינים שהיה כלול בו מנע את הליך הבג"ץ. המחוקק נתן לגופים השונים פרק זמן ארוך, שהתחדש בכל כמה שנים, כדי להפנים את השינויים הנדרשים מעצם כניסת חוק היסוד לתוקפו. ב-15 במארס השנה פקע סעיף הוראת השעה של שמירת הדינים, ושטנגר מיהר להיכנס אל הפרצה שנוצרה. עתה הוא מבקש לפרק למעשה את הלשכה מנכסיה המרכזיים.



בתחילת החודש הגישה לשכת עורכי הדין את תגובתה, באמצעות משרד עורכי הדין ארדינסט, בן-נתן ושות'. לטענת הלשכה, ככל זכות יסוד גם חופש העיסוק אינו זכות מוחלטת, כי אם זכות יחסית. "לא יכולה להיות מחלוקת על כך שקיימים אינטרסים כבדי משקל המצדיקים הטלת מגבלות שונות על העוסקים במקצועות שונים, בראש ובראשונה לשם הגנה על הציבור הנזקק לשירותיהם של אותם בעלי מקצוע", כתבה הלשכה בתגובתה.



לטענת לשכת עורכי הדין, ההיגיון בהקמתו של גוף אוטונומי ועצמאי שיסמיך את עורכי הדין ויפקח על פעולתם המקצועית היה בשעתו הרצון לשמור על אי-תלות של ציבור עורכי הדין ברשות המבצעת. לדברי הלשכה, פעמים רבות ניצב עורך הדין מול רשויות המדינה בהגנה על האזרח שאותו הוא מייצג בהליכים אזרחיים ופליליים. היעדר התלות בא להבטיח כי למגוון שיקוליו של עורך דין המייצג את לקוחות מול המדינה "לא יתגנב החשש של מי שפרנסתו תלויה באותו גוף אשר נגד פעולותיו הוא יוצא". הלשכה נתלית בסוגיה זו של אי-תלות באילנות גבוהים, אמר נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר. לדעתו, מצב כזה עלול לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור בעורכי הדין ובמערכת המשפט כולה.



הלשכה טוענת כי שטנגר מבקש למעשה לפגוע הן בדרישת הרישוי של המקצוע והן בחוקיותו של הפיקוח המקצועי שהלשכה מטילה על חבריה. "אם תתקבל העתירה ותבוטל חובת החברות בלשכת עורכי הדין, יוסר כליל הפיקוח על המקצוע והוא ייוותר פרוץ לכל עבר", מזהירה הלשכה בתגובתה.



לשכת עורכי הדין פועלת, על פי חוק, בפיקוח אתי על חבריה. הלשכה מפעילה מערכת משמעתית, ובתי הדין שלה רשאים אף להרחיק חבר משורות הלשכה ובכך לחרוץ את דינו להיות מובטל מעבודתו כעו"ד. ביקורת רבה נמתחה במשך השנים על בתי דין אלה, עקב חשש למשוא פנים כאשר חברים בלשכה שופטים את חבריהם. חברי כנסת ושרים שונים ניסו בעבר להפקיע מידי הלשכה את הטיפול בתחום האתי ולהוציאו לגוף חיצוני, אך ללא הצלחה. הפיכת הלשכה לוולונטרית תחייב, למעשה, הקמת מוסד שישפוט את עורכי הדין. שטנגר מציע לאמץ את מודל מועצת רואי חשבון או המחלקה במשרד המשפטים לבדיקת תלונות נגד שוטרים, גם כדי לשים קץ למערכת הנוכחית בלשכה, הבנויה על טהרת ההתנדבות של החברים.



המדינה תגיש את עמדתה לבג"ץ בשבועות הקרובים (בג"ץ 2334/02).