ירידה של 18% בהיעדרות מהעבודה - עקב המיתון

שתי תופעות אופייניות לשפל הנוכחי בשוק העבודה: ירידה בשיעור ההיעדרויות של עובדים, כנראה מתוך חשש מפני אובדן מקום העבודה; והמשך מגמת הירידה בשכר בחברות ההיי-טק, חרף ההתייצבות שחלה מראשית 2002 בביקוש לעובדים בענף זה - כך עולה מבדיקות שערכו באחרונה חברת חשבים לעיבוד מידע עסקי והפצתו, וחברת ג'וב אינפו העוסקת במיון ואבחון של מועמדים למשרות בענף היי-טק.



מנתוני חשבים, המבוססים על 20 אלף תלושי שכר של עובדים בכל ענפי המשק, עולה שבחודשים אפריל-מאי 2002 ירד ב-18% שיעור ההיעדרות מהעבודה עקב ימי מחלה בהשוואה לחודשים אפריל-מאי 2001. לעומת אפריל-מאי 2000 מסתכמת הירידה בהיעדרויות עקב מחלה ב-26%. מספר ימי המחלה הממוצע לעובד באפריל-מאי 2002 הוא 0.54, לעומת 0.66 באפריל-מאי 2001 ו-0.73 באפריל-מאי 2000.



"אחרי ינואר, שהיה חודש של מגיפת שפעת, הצטמצם והלך מספק ימי ההיעדרות של עובדי עקב מחלה, ובחודשים האחרונים נרשמה היעדרות נמוכה מאוד ממקומות העבודה בשל מחלה", אומר אייבי מאיר, מנכ"ל חשבים.



לדבריו, ממוצע היעדרות של 0.30-0.25 ימים לעובד בחודש מבטא מחלה של ממש. זאת פרט לתקופות חריגות, כפי שהיה בינואר האחרון, כשחלה עלייה בהיעדרויות עקב מחלה, בעיקר של עובדות שילדיהן היו חולים. מאיר ממליץ למעסיקים ולמנהלי כוח אדם בארגונים לבחון את שיעור ההיעדרות של עובדיהם עקב ימי מחלה בחודשיים האחרונים, ואם ההיקף עולה על שיעור זה - לבחון את הסיבות לכך.



עוד עולה מנתוני חשבים כי חלה ירידה בהיעדרות גברים מהעבודה בשל שירות מילואים: 0.28 ימי עבודה בממוצע לעובד במאי, לעומת 0.33 ימי עבודה באפריל. מבצע "חומת מגן" שנערך באפריל, היה חודש שיא בגיוס למילואים ב-2002. מתחילת השנה הסתכם שיעור ההיעדרות הממוצע לעובד (גבר) בשל שירות מילואים ב-1.11 ימי עבודה, לעומת היעדרות של 1.78 ימי עבודה בממוצע לעובד במשך כל 2001 ושל 1.34 ימים בממוצע לעובד ב-2000.



מספר ימי ההיעדרות מהעבודה במאי 2002 עקב ימי חופשה ומחלה הגיע ל-1.28 בממוצע לעובד, לעומת 1.42 במאי 2001 ו-2.08 במאי 2000. תוך שנתיים ירד אפוא שיעור ההיעדרות מהעבודה ב-40%.



בחשבים מסבירים ירידה משמעותית זו במיתון הכלכלי, המתבטא בהרעה במצבן העסקי של חברות רבות, בפיטורים במשק ובשיעורי האבטלה העולים מדי חודש ועתה כבר עומדים על 10.6%. למגמות אלה במשק יש אפקט פסיכולוגי על העובדים: הם חשים אי בטחון במקום העבודה, ולכן מגדילים את התפוקה ומגלים לויאליות רבה יותר לתפקיד ולמקום העבודה. בנוסף, עובדים רבים יותר משתדלים להפחית את כמות ההיעדרויות שלהם מהעבודה, גם אם מדובר בהיעדרות מסיבה מוצדקת.



מגזר בולט אחר שבו משפיע המיתון הוא השכר בענף ההיי-טק. דליה קריאף גורסטמן, מנכ"ל ג'וב אינפו, אומרת כי עובדי ההיי-טק, שבמשך תקופה ארוכה נהנו ממשכורות גבוהות ומתנאי העסקה שהיו מושא לקנאה בקרב עובדים בענפים אחרים, מתחילים להשלים עם כך ששכרם בכל עבודה חדשה יהיה נמוך לעומת אותו תפקיד בחברה הקודמת. "העובדים חשים בתלוש המשכורת שלהם את השפעת המשבר בהיי-טק בישראל ובשוק העולמי".



קיצוץ שכר
בסקר שערכה בימים אלה ג'וב אינפו באתר החברה, נשאלו 500 גולשים "האם חל שינוי בגובה שכרך בתפקידך החדש". 42% מהמשתתפים השיבו ששכרם אכן קוצץ, עקב ההרעה בתזרים המזומנים של החברה או בשל רצון ההנהלה להקטין את שכר העובדים כתחליף לפיטורים.



27% מהגולשים ציינו ששכרם ירד ב-20% לעומת תפקידם הקודם; 37% השיבו שרמת שכרם נשארה זהה; רק 21% מהמשיבים אמרו ששכרם עלה, מהם ציינו 6% ששכרם אף עלה ביותר מ-6% לעומת השכר שקיבלו בתפקידם הקודם.



"רמת השכר בענף ההיי-טק משקפת את ההיצע והביקוש בשוק העבודה זה", אומרת עפרה עפגין חדד, מנהלת תחום חברות ומועמדים בג'וב אינפו. "במצב הנוכחי, שבו קיימים מועמדים רבים לפחות לחלק מהתפקידים, חברות ההיי-טק מרשות לעצמן להפחית את השכר - במיוחד לבוגרי הסבה מקצועית ובוגרי אוניברסיטאות שלא צברו ניסיון". לדבריה, התחום שנפגע יותר מאחרים בשכר הם מקצועות האינטרנט ותפקידים בתחום המינהלי.



עם זאת עפגין חדד מצביעה על תפנית במגמת השכר של מהנדסי תוכנה המתמחים במערכות זמן אמת (Real Time). מתחילת אפריל האחרון קיימת עלייה בביקוש למהנדסים אלה, בעיקר בחברות תקשורת, ובמקביל חל גידול בשכרם.



כך, שכר מהנדסי מערכות זמן אמת בוגרי הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת באר שבע ובעלי חמש שנות ניסיון לפחות בתחום הוא כיום 24-20 אלף שקל, לעומת 18-15 אלף שקל במחצית השנייה של 2001. אלה ביניהם שאינם בוגרי אוניברסיטאות, אלא בוגרי הסבה מקצועית בעלי עד שנתיים ניסיון, משתכרים 15-13 אלף שקל.