הננו-טכנולוגיה הביסה את התקשורת

מאת אורה קורן



בשבוע שעבר בחרה הנהלת תוכנית מגנ"ט (מחקר ופיתוח גנרי טכנולוגי) של לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר את הננו-טכנולוגיה כתחום הטכנולוגי המרכזי וכפרויקט המוביל שלה ל-2002. משיקולי תקציב נאלצה הנהלת התוכנית, בראשות המדען הראשי היוצא כרמל ורניה ומנכ"ל התוכנית אילן פלד, לבחור בפרויקט אחד, והעדיפה את קונסורטיום הננו-טכנולוגיה על פני ריכוזי מוסדות מתחרים מתחום התקשורת.



ההצעות שנדחו היו לקונסורטיום בתחום רשתות התקשורת לאחסון מידע (SAN), וכן נדחתה הצעתו של קונסורטיום שביקש לפתח טכנולוגיות חדשות המשלבות בין התקשורת בכבלים לתקשורת אלחוטית.



עד לאחרונה, מרבית ההשקעות שבוצעו בישראל היו בענף התקשורת, וגיוסי חברות התקשורת היו המרכיב העיקרי בגיוסי חברות הסטארט-אפ בישראל. למעשה, הצעת המחקר והפיתוח של קבוצת הננו הביסה בקלות את מתחרותיה, או כפי שאמרו במגנ"ט: לא היה קשה להסביר לקונסורטיומים האחרים מדוע לא נבחרו; גם הם מבינים שננו-טכנולוגיה היא התחום העתידי.



ננו-טכנולוגיה עוסקת בפיתוח חומרים ומוצרים המבוססים על מבנים שגודלם נמדד במיליארדית המטר. למחקרים בתחום זה יישומים מגוונים - החל בכימיה ואלקטרוניקה וכלה ברפואה. הקונסורטיום שפעולתו אושרה יעסוק בפיתוח חלקיקים זעירים בגודל מיליארדית המטר, המעניקים יתרונות מיוחדים בזכות ממדיהם הזעירים.



בראש הקונסורטיום עומדת חברת סולג'ל, שפיתחה בועית זכוכית בקוטר של פחות ממיקרון (מיליונית המטר), שבתוכה כלוא חומר מסנן קרניים אולטרה-סגולות (UV). גרגרים אלה מאפשרים לייצר חומרי הגנה מפני קרינה שאינם מסוכנים ואינם גורמים לתופעות לוואי. במסגרת התוכנית תפתח סולג'ל חומר חדש לתעשיות הטקסטיל וצביעת כלי הרכב. "כששואלים אותי איך הצלחנו להכניס את החומר לבועית, אני מסביר שהתהליך הפוך", אמר מנהל הפיתוח של סולג'ל ויו"ר הקונסורטיום, ניר זלמנוב. "כמו שהתרנגולת מתחילה מייצור החלבון ואחר כך בונה את קליפת הביצה, גם אנחנו מתחילים בחומר המסנן, ובונים סביבו את הזכוכית".



הקונסורטיום החדש יתמקד בתחום הקרוי ננו-חלקיקים. השימוש בננו-חלקיקים מנצל תופעה המתרחשת בחומר כאשר מקטינים את גודל החלקיק הבודד שלו למיליארדית המטר: תכונותיו הבסיסיות משתנות. "הננו-טכנולוגיה מבוססת על הרעיון שניתן לייצר חומרים ומבנים בגודל קטן מאוד, כאשר הגודל מקנה לחומר תכונות חדשות וייחודיות", אמר זלמנוב. לדבריו, ננו-טכנולוגיה מודרנית עוסקת ביכולת לשנות תכונות של חומרים על ידי שליטה בגודלם, עד לטווח של כמה אטומים או מולקולות לחלקיק.



הקונסורטיום מתוכנן לפעול שלוש שנים, עם אפשרות להארכה של שנתיים. תקציבו מתוכנן להסתכם ב-150 מיליון שקל, שעד 66% מהם יממן המדען הראשי ואת השאר יממנו החברות המשתתפות. בחודשים הקרובים יגישו חברות הקונסורטיום את התוכניות המפורטות לאישורו של פלד. בקבוצה משתתפים גם חוקרים בכירים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר-אילן.



בניגוד לקנסורטיומים קודמים במגנ"ט, בקונסורטיום הננו-טכנולוגיה משתתפות חברות המזוהות עם התעשייה המסורתית ולא רק עם תעשיית ההיי-טק, ובהן תרכובות ברום, כרמל אולפינים, ננו פודרס, ננו סייז ומכתשים אגן, המתכננת לייצר תרחיף יציב של חומר הדברה בעל חלקיקים ננו-מטריים. עוד ישתתפו בקונסורטיום חברות המפתחות חומרי גלם לתעשייה, ובהן בי.ג'י פולימרים, כפרית ואהבה מעבדות ים המלח, וכן יצרניות מוצרים יישומיים כגון סביון דיאגנוסטיקה וסולג'ל טכנולוגיות.



בין השאר יפותחו במסגרת הקונסורטיום חלקיקים של חומרים מעכבי בעירה, שאותם מתכננות תרכובות ברום, כרמל אולפינים וכפרית לשלב בגופים הנדסיים העשויים מחומרים פולימריים לשוקי התחבורה והתעופה. בניית מבנים הנדסיים מחומרים אלה מצריכה שימוש בחומרים מעכבי בעירה, ואולם אלה פוגעים בתכונות ההנדסיות של החומר. נמצא כי מתחת לגודל מסוים, חלקיקים מעכבי בעירה אינם פוגעים בתכונות ההנדסיות של הפולימר.



על פי הערכות, השוק הפוטנציאלי למוצרים מבוססי ננו-חלקיקים מסתכם ב-2 מיליארד דולר בשנה, שכן מוצרים המנצלים ננו-חלקיקים משמשים בתעשיות המיקרו-אלקטרוניקה, האופטיקה, המכשור הרפואי, בתעשיית התרופות ובתעשיות מסורתיות כמו פלסטיקה, צבע וקוסמטיקה. להערכת חברות הקונסורטיום, כבר בתוך חמש שנים הן יוציאו לשוק מוצרים חדשים שיימכרו בהיקף של 300 מיליון דולר בשנה.