ד"ר מיכאל זוסמן, בכיר לשעבר בחברת גביש טכנולוגיות תעשיות וחומרים, תובע מהחברה, מבעליה לאון שרגוביץ, וממנכ"ל החברה הנוכחי יוסי שרגוביץ, 1.12 מיליון שקל בעקבות פיטוריו.
התובע, באמצעות עו"ד בנימין נחמן אצל ספרא שוורץ עו"ד, טוען כי היה אחד ממייסדי החברה ומילא בה תפקידים בכירים שונים במשך למעלה מ-6 שנים.
התובע טוען כי פוטר מעבודתו תוך שלילת זכויותיו לפיצויי פיטורים ואופציות ומניות בחברה, אשר הובטחו לו על ידי יו"ר החברה לאון שרגוביץ, בהזדמנויות שונות.
מהתביעה עולה כי ב-1995, זמן קצר לפני הקמת החברה, פנה אל התובע לאון שרגוביץ (המחזיק כיום 99.9% ממניות החברה) וביקש ממנו כי יסייע בהקמת החברה. התובע טוען כי כל המגעים בנושאי השכר השונים התנהלו מול שרגוביץ אישית או באמצעות נכדו, המנכ"ל הנוכחי.
התובע טוען כי שנות עבודתו הראשונות התנהלו ללא חוזה בכתב בין הצדדים, ופניותיו בנושא לא הועילו. בינואר 1999 נחתם חוזה עבודה בין התובע לנתבעים, בו הוגדרו תפקידיו של התובע כמנהל תחומי הייצור, השיווק והרכש. החוזה הסתיים בינואר 2000 ושוב, כך לטענת התובע, חל עיכוב בחתימת חוזה חדש.
באוגוסט 2000 ביקר התובע את שרגוביץ בארה"ב. באותה פגישה, טוען התובע, הבטיח לו שרגוביץ כי יקבל גם אופציות ומניות בחברה ובחברת האחות האמריקאית של גביש - Gavish Inc. הבטחה, שלטענת התובע הושמעה מספר פעמים קודם לכן.
התובע טוען כי על פי הבטחתו של הנתבע היה אמור לקבל 2% מההון של גביש ו-2% מההון של Gavish Inc. בנוסף, טוען התובע, הבטיח לו שרגוביץ בונוסים נכבדים שיתבססו על מכירות החברה, וזאת על מנת להשאירו בגביש.
על פי התוכנית, טוען התובע, 10% מסך רווחי החברות היו אמורים להיות מופרשים לטובת הענקת בונוסים לבכירי החברות, כאשר התובע טוען כי חלקו בתוכנית הבונוסים היה אמור להיות 25%. מהתביעה עולה כי מכירות החברה הישראלית בשנת 2000 עמדו על 2 מיליון דולר.
באמצע שנת 2001 מונה יוסי שרגוביץ, נכדו של לאון שרגוביץ, למנכ"ל החברה, וזמן קצר אחר כך נחתם עם התובע חוזה העסקה חדש. התובע טוען כי בחוזה החדש הועלה שכרו אך לא נמצא ביטוי להבטחותיו של בעל החברה למניות ובונוסים.
התובע טוען כי חתם על החוזה לאחר שהובטח לו כי תנאי עבודתו יידונו מחדש תוך 6 חודשים, וכי הובטח לו כי המניות והבונוסים יינתנו לו לאחר שתתגבר החברה על "עיכובים טכניים".
התובע טוען כי לאחר החתימה על החוזה החלו כרסום ופגיעה במעמדו ותפקידיו - נלקחו ממנו תפקידיו כמנהל ייצור וכמנהל רכש, ונאסר עליו להיכנס לאולם הייצור של החברה.
התובע טוען כי בספטמבר 2001 שלח מכתב להנהלת החברה בניסיון לקבל הסבר לתהליכים אלו, ויום אחר כך קיבל מכתב מהחברה בו, לטענתו, כתבה הנהלת החברה כי היא מקבלת את התפטרותו. התובע טוען כי לא הגיש כל מכתב התפטרות, וכי מטרת המכתב היתה להבין את הסיבות לכרסום במעמדו.
התובע טוען כי החברה, בנוסף להתכחשותה להתחייבויותיה כלפיו, השמיצה אותו בפני מספר גופים עימם היה בקשרים עסקיים. התובע טוען כי פעילות זו של החברה גרמה לו לנזקים חמורים, והסבה נזק לשמו הטוב.
עוד טוען התובע כי 7 חודשים לאחר פיטוריו המשיכה החברה להשתמש בשמו לצורך עסקות בחו"ל, וזאת בשל קשריו עם חברות לא מועטות.
התובע מבקש מבית הדין לעבודה בבאר שבע כי יורה לחברה ולנתבעים לשלם לו 1.12 מיליון שקל הכוללים פיצויי פיטורים והלנה, קרן תגמולים, בונוסים בגובה של כחצי מיליון שקל, פיצוי בשל שימוש במוניטין, פיצוי עבור פגיעה במוניטין ואובדן הזדמנויות עסקיות. בנוסף מבקש התובע מבית הדין כי יורה לנתבעים להקצות לו 2% ממניותיה של החברה ו-2% ממניותיה של Gavish Inc, ולהורות לנתבעים שלא לעשות כל שימוש בשמו.
טרם הוגש כתב הגנה.
בכיר לשעבר בגביש תובע מהחברה ומבעליה 1.12 מיליון שקל בעקבות פיטוריו
עינב בן יהודה
17.6.2002 / 12:53