קרנות ההון סיכון בחנו שיתוף פעולה בהורדת שכר עובדי חברות הסטארט-אפ

מאת עודד חרמוני



מנהלים בקרנות הון סיכון ישראליות הציעו אתמול לגבש מדיניות כוללת של הקרנות, אשר תאפשר להגביל את השכר והתנאים הנלווים המקובלים בחברות סטארט-אפ; זאת, כדי להפחית את השכר בענף ב-10%-20% בממוצע. העניין עלה בדיונים במפגש "השולחן העגול", שנערך אתמול בתל אביב. פירמת רו"ח ארנסט אנד יאנג יזמה את המפגש, אליו הגיעו כ-20 מנהלי קרנות הון סיכון ישראליות כדי לדון בבעיות הענף.



במפגש העריכו מנהלים בקרנות כי משקלן המהותי של הקרנות בגיוסי ההון לחברות הסטארט-אפ, יאפשר להן להשפיע על חברות הפורטפוליו וליצור מגמה של הורדת שכר בתעשיית הסטארט-אפ. הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, אמר בתגובה כי "פעולה כזו אינה חוקית ולא ניתנת לביצוע. אם הקרנות יקבלו החלטה כזו, מדובר בחלק הקשה יותר של עבירה על החוק - ואין דבר שיכול להצדיק זאת".



הרעיון הועלה לאחר שמנהלי קרנות התלוננו כי מרכיב השכר בחברות הישראליות לא נשחק בשנה האחרונה כפי שהוא נשחק בארה"ב, והדבר מהווה מכשול בהשלמת גיוסי הון של החברות. שותף בקרן ההון סיכון סקויה, בני הניגאל, אמר בדיון ש"התעשייה לא תצליח לשרוד אם רמות השכר לא יירדו".



שותף בקרן פיטנגו, אהרון מנקובסקי, אמר כי קצב הירידה בהוצאות השכר של החברות אטי בהרבה מקצב ירידת הערכות השווי שלהן. "צריכים לשוב לרמות השכר ולתנאים הנלווים המתאימים לעשור הקודם", אמר. "בעבר שמרו חברות ההיי-טק על יחס של 40 מכוניות לכל 1,000 עובדים, והיום נהוג להעניק 800 מכוניות לכל 1,000 עובדים. עובדי חברות הסטארט-אפ ממשיכים להרשות לעצמם לטוס במחלקות עסקים, בעוד שנוהג זה כבר לא קיים בחברות הגדולות. עם זאת, שלל מנקובסקי את הרעיון לקיים שיתוף פעולה בין הקרנות כדי להוריד את רמת השכר בענף, ואמר שאינו מאמין בניסיון שכזה.



שותף בקרן יורופנד, משה פרייס, טען כי על אף שלקרנות אין כוח כמו זה של הממשלה, יש להן יכולת להשפיע על השוק. גל ישראלי מקרן סידר וצביקה שכטר מקרן גיזה טענו כי כל ניסיון בכיוון הזה בלתי ישים. "כוחות השוק הם אלו שצריכים לקבוע את השכר", טען שכטר.



יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון, יגאל ארליך, שלא נכח באירוע, אמר כי עד כה לא הועלתה הצעה כזו במסגרת האיגוד. לדבריו, "קיים תסכול מכך שהעובדים לא מבינים את המצב הקשה של התעשייה ומכך שקצב הורדת השכר אטי יותר מבארה"ב. ההצעות בעניין לא הועלו כדי לקבוע את רמות השכר בתעשייה, אלא יותר כהצעות חינוכיות, המיועדות להעביר לחברות את המסר שהמצב קשה".



ארליך הוסיף כי בעבר תוכננה הקמה של ועדת אתיקה באיגוד קרנות ההון סיכון. ועדה זו אמורה לטפל בין היתר במחלוקות על מעבר עובדים מחברה הנתמכת על ידי קרנות מסוימות - לחברה הנתמכת על ידי קרנות אחרות. ואולם עד כה ועדת האתיקה לא הוקמה.



למרות התלונות של מנהלי הקרנות, מורגשת ירידת שכר משמעותית בכמה תחומים בתעשייה. בשבוע שעבר העריכה מנכ"ל חברת MIT, הנמצאת בבעלות מנפאואר ישראל, כי הביקוש לעובדים בענפי ההיי-טק נמוך ב-75% מהביקוש במאי 2001, ושהשכר במאי 2002 היה נמוך ב-20% מהשכר במאי 2001. עם זאת, בתחומים ייחודיים השכר עלה. להערכת חברת ג'וב אינפו, מתחילת מארס 2002 עלה הביקוש למהנדסי תוכנה למערכות זמן אמת, ושכרם עלה ב-33% לעומת המחצית השנייה של 2001.



במקביל, נבלמה הירידה בשכר הבכירים בחברות ההיי-טק. לפני כחודש העריכה חברת ג'וב אינפו כי שכרם של מנהלים בכירים וסמנכ"לים בתחומי המכירות והשיווק בחברות היי-טק ירד בכ-25%-20% לעומת ספטמבר 2000, והוא מתייצב כיום ברמה של 35-30 אלף שקל בחודש.



הדיון אתמול עסק גם בירידה המשמעותית בהשקעות בחברות סטארט-אפ בשלב הסיד. המשתתפים טענו כי השווי הגבוה שדורשות החברות הישראליות בשלבים אלו הופך את ההשקעה בהן ללא כדאית. מנתונים שפירסמה חברת המחקר של ארנסט אנד יאנג, עולה כי קיימת ירידה משמעותית בהשקעות הסיד, וכי קיים דמיון בין שיעור הירידה במספר העסקות שנערכו בשנה האחרונה בישראל, לבין שיעור הירידה בארה"ב.