צעקות ועלבונות במליאת רשות השידור

מאת אורי אילון



"אני מתביישת במוסד שבו אני עובדת", אמרה אחת מעובדות רשות השידור כשיצאה מהישיבה של מליאת הרשות שהתכנסה שלשום. המליאה התכנסה כדי לדון בערר שהגישו שני חברי הוועד המנהל של הרשות, ראובן שלום ואלון אלרואי, על החלטת הוועד לפרסם מכרזים לתפקידי מנהלי המדיה ברשות. ישיבות המליאה, הכוללת דמויות צבעוניות כמו גאולה כהן, משה איבגי ואביהו מדינה, מתאפיינות לרוב בדיון
מהוגן המכסה על אינטרסים פוליטיים ויצרים אישיים. הפעם, אומרים ברשות, השד יצא מהבקבוק. ותיקי הרשות שנכחו בישיבה מעידים כי אינם זוכרים ישיבה כה סוערת ודרמטית. נדמה כי הסגנון שבו
התנהלה הישיבה מסמן שינוי באופי היחסים בין המוסדות הציבוריים של הרשות לבין ההנהלה הבכירה ברדיו ובטלוויזיה, משיתוף פעולה מהוסס למלחמה חזיתית.



ההחלטה על הוצאת המכרזים התקבלה בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שקבע כי הכרחי לקיים מכרזים לתפקידים המאוישים כיום באופן זמני (כמו מנהל ערוץ 1, יוסי משולם) או על ידי אנשים שתקופת הכהונה שהוקצבה להם הסתיימה (כמו מנהל קול ישראל, אמנון נדב). אלרואי ושלום, נציגי הליכוד בוועד המנהל, טענו כי אי אפשר להחליף בבת אחת את כל שדירת הניהול של הרשות. כמה מחברי המליאה האשימו אותם כי התנגדותם לקיום המכרזים נובעת מרצונם שאמנון נדב, הנחשב ליקיר לשכת ראש הממשלה, ימשיך בתפקידו וידאג ל"שידור פטריוטי" בקול ישראל.



בסיום הישיבה דחתה המליאה את הערר ואף
הרחיבה את ההחלטה המקורית. היא קבעה כי
יש לפרסם מכרזים לכל תפקידי הניהול
ברשות שבהם מכהנים אנשים שהסתיימה
תקופת כהונתם - כ-40 משרות בסך הכל
(להבדיל מחמש משרות מנהלי המדיה שנקבע
בהחלטה הקודמת כי יוצאו למכרז). עוד
הוחלט, כי תהליך המינוי חייב להסתיים
עד סוף דצמבר 2002.



מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, תקף
בישיבה את היועץ המשפטי לממשלה, אליקים
רובינשטיין. בראל מתנגד להוצאת המכרזים
וטוען כי החלפת כל המנהלים הבכירים

ברשות תביא לאי יציבות בארגון. כשנטען בישיבה כי רצונו מנוגד לחוות
הדעת שניסח רובינשטיין, הרים בראל את קולו ואמר: "הוא לא מבין כלום!
הוא קבע שאסור לי לטפל בעניינים חשובים בתקופה שבה כהונתי היתה
זמנית. אל תיתנו ליועץ המשפטי לממשלה לנהל את הרשות". בראל ניסה
לעצור את הוצאת המכרזים בטענה כי "קיים ברשות פלג טרוצקיסטי שרוצה
מהפכה בכל מחיר. אתם מדברים על המכרזים ומתכוונים להדחה. זו מלחמה
נגד המנהלים".



חברי המליאה הדגישו בפני בראל כי גם המנהלים הנוכחיים, שהוא נמנה עמם
(כמנהל ערוץ 33 וערוץ המזרח התיכון החדש), יוכלו להתמודד על התפקידים
במכרזים השונים. בראל השיב, "אי אפשר להגיד שאדם מיצה את עצמו אחרי
20 שנה", ודרש שההחלטה על הוצאת המכרזים תישאר בידיו.



בהמשך הישיבה תקפו אמנון נדב ויוסי משולם בחריפות את חבר הוועד המנהל
הפרופ' דן כספי, שתמך בהוצאת המכרזים וקבע כי "השידור הציבורי, שאמור
להיות איכותי, נתון בידיים לא איכותיות". משולם ונדב קראו לעברו של
כספי "גזען" ו"מתנשא". בראל הצטרף אליהם וטען כי "כספי הרס את רשות
השידור" והוסיף ש"ילמד לדבר בכבוד למנהלים". כספי וראובן שלום עזבו
את הישיבה באמצע, במחאה על "סגנון דיבור אלים". לאחר שהד"ר יהודית
אורבך מחתה על אופיו של השיח והגדירה אותו "סגנון של שוק", צעק לעברה
נדב "גם את מתנשאת". אין זו הפעם הראשונה שנדב תוקף את חברי מליאת
רשות השידור. לפני כשבועיים, בכנס השנתי של חוג הפרופסורים לחוסן
מדיני וכלכלי, הוא טען כי המליאה אינה מייצגת את מגוון הדעות הרווחות
בציבור.



נציגי עובדי הרשות ביקשו להופיע לפני המליאה כדי לנמק את התנגדותם
לדחיית המכרזים. יו"ר האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, אלישע שפיגלמן
המשמש כעורך התוכנית "יומן" בערוץ 1, אמר בישיבה כי "בראל בקי ברשות
ומכיר את כל החוקים וגם איך עוקפים אותם. לכן החשש מוואקום ניהולי לא
תקף כאן. המנכ"ל הקודם, רן גלינקא, לא ידע מאיזה צד כותבים ידיעה,
אבל בראל שימש בעצמו מנהל הטלוויזיה בעברית ובערבית ויודע בדיוק מה
לעשות". גם חברת הוועד המנהל אהובה אורן התייחסה לניסיונו של בראל,
וסיפרה כי "כשבראל היה רק מנהל ערוץ 33 ואורי פורת היה המנכ"ל, הוא
ישב אתנו והתנגד לניסיון של פורת למנוע מהמוסדות הציבוריים להתערב
בניהול הרשות". היא פנתה לבראל ואמרה, "נאה דורש נאה מקיים".



בסופה של הישיבה הציע השר הממונה על חוק רשות השידור, רענן כהן, לקיים
את המכרזים לכל התפקידים המאוישים בניגוד לתקנות הרשות. מדובר בכ-40
משרות המאוישות כיום באופן זמני או מעבר לתקופת הכהונה שנקבעה להן.
מנהל הרדיו בערבית, אדמונד סחייק, לדוגמה, מכהן בתפקיד כ-19 שנים.
כהונתו המאושרת האחרונה הסתיימה לפני יותר משנה; הכהונה שאושרה למנהל
קול ישראל אמנון נדב - המכהן בתפקידו כבר 14 שנים - הסתיימה לפני
כשנה; מנהל הטלוויזיה בערבית, יוסף ביניה, נמצא בתפקידו שמונה שנים -
השנתיים האחרונות מהן ללא הארכת הקדנציה. כל אלה אמורים לפנות את
תפקידם עד 2003, בהתאם להחלטת המליאה. חלקם מאיימים בצעדים משפטיים
נגד החלפתם. אמנון נדב טוען כי נחתם אתו חוזה העסקה המסתיים רק בקיץ
2003. העברת המחלוקת לפסים משפטיים, בתוספת הגיבוי שמעניק ראש הממשלה
לנדב, יקשו על המוסדות הציבוריים לבצע את המוטל עליהם. עם זאת, נדמה
כי בישיבה הבינו בכירי הרשות את רצינות הכוונה לבצע שינויים בהנהלת
הרשות ולהקפיד על כללי מינהל תקין.