בארה"ב מדברים, בישראל מתקינים

מאת בן-ציון ציטרין



רואי החשבון בישראל חשים בימים אלה את האדמה רועדת מתחת לרגליהם לא פחות מאשר עמיתיהם האמריקאים. אף על פי ששערוריית אנרון התרחשה אלפי קילומטרים מישראל, ובעוד שבארה"ב מתלבטים כיצד למנוע ניגודי עניינים של רואי החשבון, כמו אלה שנחשפו בעקבות התמוטטות קבוצת המסחר באנרגיה הגדולה בארה"ב, במשרד המשפטים הישראלי כבר מנצלים את המשבר כמנוף לזירוז תקינה שתגביל את מגוון השירותים שרואה חשבון יהיה רשאי לתת ללקוחותיו.



חבר מושבעים פדרלי ביוסטון, טקסס, הרשיע בשבת האחרונה את חברת ראיית החשבון ארתור אנדרסן בשיבוש הליכי חקירה - בגין השמדת אלפי מסמכים הקשורים בביקור הדו"חות הכספיים של אנרון. אלפי רואי חשבון בישראל עקבו בדאגה אחר המשפט הפלילי שבסיומו הודיעה אנדרסן, שנמנתה עם חמש חברות ראיית החשבון הגדולות בארה"ב ובעולם, כי תחדל מפעילות ב-31 באוגוסט.



לכאורה, רק נציג אנדרסן בישראל, משרד ליובושיץ-קסירר, היה אמור להיות מודאג, זאת משום שקיים סיכון שיישא בחלק יחסי מתביעות הפיצוי של בעלי המניות והנושים של אנרון נגד אנדרסן. אלא שרואי החשבון בישראל, גם אלה שלא נמנים עם המשרדים הגדולים הבינלאומיים, חוששים כי ייאלצו לשלם מחיר מקצועי כבד.



לא זאת בלבד שהלקוחות שואלים שאלות. האווירה בזירה העסקית כולה השתנתה, והקהילה העסקית מבקשת הסברים מיועציה הפיננסיים. גם הרגולטור הישראלי פועל בימים אלה באופן נמרץ. תוך שהוא נשען על פרשת אנרון-אנדרסן, מתכנן המחוקק שינוי משמעותי בפעילות רואה החשבון בישראל.



פתיחת הסוגיות לדיון ציבורי



בימים אלה העביר משרד המשפטים לעיון ולבחינת מועצת רואי חשבון ולשכת רואי חשבון טיוטה של הצעת תקנות רואי חשבון - "ניגוד עניינים ואי תלות כתוצאה מעיסוק אחר". התקנות הועברו לקראת חתימת שר המשפטים עליהן, ובכך פתח המשרד את הסוגיות הנדונות בהצעה לדיון ציבורי. במרכז התקנות נמצאת הגבלת השירותים שרואה חשבון יהיה רשאי לתת ללקוחותיו. כך לדוגמה, התקנות מציעות שרואה חשבון המבצע ביקורת אצל לקוח לא יורשה לתת לו גם שירותי ייעוץ מס, הנהלת חשבונות וחוות דעת כלכליות, לרבות הערכות שווי.



על הצעת התקנות החדשות חתומה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן-מסר, העומדת גם מאחורי חקיקת חוק החברות החדש. עד אשר יסתיימו בארה"ב הדיונים ברפורמה הנחוצה לענף ראיית החשבון, ייתכן שכבר תושלם החקיקה הישראלית שתיתן פתרון מקיף למקרים דוגמת אנרון-אנדרסן.



כיצד היו פועלים רואי החשבון בישראל והדירקטורים, במקרה מקומי דוגמת פרשת אנרון בארה"ב? האם היו יכולים למנוע את ההסתבכות ואת המפולת? האם החוק הישראלי מעניק להם כלים טובים יותר להתמודדות עם מקרים דומים?



ביום עיון שנערך בשבוע שעבר בתל אביב בעניין השלכות פרשת אנרון על דירקטוריונים והנהלות של חברות בישראל, הציג רו"ח יהודה ברלב, אחד מנותני החסות ליום העיון, המתמחה בביקורת חקירתית, שקף מורכב של שרשור חברות באחת מתוך כ-7,000 עסקות שביצעה אנרון. מדובר בתכנון מס מסובך שכלל עשרות פעולות והעברות מחברה לחברה. "לא ייאמן, הדירקטוריון אישר את עסקה זו כמו גם עסקות אחרות, בשיחת טלפון. לנו לקח ימים לנתח את המהלכים, ולא הבנו אותם במלואם", אמר ברלב שמונה באחרונה לאחד משני המנהלים המיוחדים לבנק למסחר.







ברלב תיאר את פרשת אנרון בשפה ציורית שלכאורה מובנת לכל אחד. "יש לך שתי פרות. אתה מוכר שלוש פרות לחברה ציבורית שבבעלותך, תוך שימוש במכתבי אשראי שנפתחו על ידי גיסך בבנק. אז אתה מבצע החלפת חוב/במניות בהצעה לציבור שלפיה אתה מקבל ארבע פרות בחזרה, עם פטור ממס לחמש פרות. זכויות חליבה של שש הפרות מועברות דרך מתווך לחברה הרשומה באיי קיימן, שמניותיה מוחזקות בסתר על ידי בעל המניות העיקרי שמוכר את הזכויות לשבע פרות בחזרה לחברה הציבורית שלך. בדו"ח הכספי של החברה הציבורית מצוין שלחברה שמונה פרות, עם אופציה לשמונה פרות נוספות".



"חוק החברות הישראלי מתקדם לאין ערוך בהשוואה למודל האמריקאי"



האם דירקטורים בישראל מסוגלים לעמוד מול ההנהלה והמנכ"ל, ולדרוש תשובות לשאלות קשות? לדעת עו"ד אייל נייגר, שותף במשרד עורכי הדין פינס, מילנר, נייגר ושות', חוק החברות הישראלי מתקדם לאין ערוך בהשוואה למודל האמריקאי. לדעתו, החוק מעניק לדירקטורים מכשירים רבים ויעילים למילוי אחריותם. "המטרה המרכזית של מרבית הכלים היא שדירקטורים יוכלו להבין כראוי את המתרחש בחברה", אומר נייגר. "הדירקטורים נדרשים להפגין פעלתנות ויוזמה בהפעלת הכלים ובקבלת מידע מההנהלה".



לדבריו, פסק הדין בפרשת בנק צפון אמריקה מלפני 15 שנה, קבע כי דירקטור אינו רשאי לשמש "דירקטור-קישוט". על הדירקטור חובה לפעול להשגת המידע הנדרש לקבלת ההחלטות, להבנת המתרחש בחברה ולהכרת כל העניינים המהותיים הנוגעים לה. עליו לדרוש לקיים דיון בכל עניין מהותי, ולהעלות שאלות, השגות והסתייגויות.



"לפי חוק החברות, כדי לממש את אחריותו וחובותיו יש לדירקטור זכות לבדוק את מסמכי החברה ונכסיה", אומר עו"ד נייגר. הוא מזכיר כי לדירקטור יש זכות לקבל במקרים מיוחדים ייעוץ מקצועי על חשבון החברה. אם הדירקטוריון אינו מאשר הוצאה זו, הוא רשאי לפנות לבית המשפט לקבלת אישור. כאשר האורות האדומים נדלקים, החוק מאפשר לדירקטוריון ליטול את סמכויות המנכ"ל למקרה מסוים או תקופה מסוימת. אם הוא מתנגד, ניתן לפנות לבית המשפט.



לדברי עו"ד נייגר בחוק החברות מוקדש פרק מיוחד לאחריות הדירקטורים בעניין הנתונים הכספיים של החברה. לדירקטוריון יש אחריות ייחודית בנוגע לעריכת הדו"חות הכספיים ולאישורם. ולכן, אומר נייגר, חובה לדרוש סקירה בכתב ובעל פה של הדו"חות, שתינתן על ידי אנשי הכספים ועל ידי רואי החשבון של החברה. "הדירקטור נדרש לגלות עירנות רבה לסוגיות חשבונאיות מיוחדות, ורשאי לקבל ייעוץ חיצוני בכתב", אומר נייגר.







פרשת אנרון עוררה מחדש את הדיון בעניין מערכת היחסים שבין רואה החשבון החיצוני למבקר הפנימי של חברה. במאמר שפירסמו