מספר ימים לאחר שהתפרסמה החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, שלא להעניק פטור להסדר כובל בין מרבית הבנקים הפועלים במדינה (ובכלל זה חמשת הבנקים הגדולים) שעניינו עמלה בין בנקאית גבוהה המועברת על פי הוראות קבע, פונה עיריית רמלה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב ומגישה תביעה ייצוגית כנגד הבנקים ומרכז הסליקה שבבעלותם על סך כמיליארד שקל.
בתביעה שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד דקל-סבו כנגד חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאית) והבנקים: הפועלים , לאומי , דיסקונט , הבינלאומי , המזרחי , ומרכנתיל דיסקונט, נטען כי הבנקים מקיימים בנושא העמלה הבין בנקאית הסדר כובל ביניהם האסור על פי החוק, ומנצלים את מעמדם המונופוליסטי ואת שליטתם בשוק כדי להפקיע מחירים.
העירייה טוענת כי הבנקים, שהם גם הבעלים של חברת מס"ב, סולקים באמצעות חברה זו את כל הוראות הקבע במדינה, לרבות כאלו של עיריות, חברות סלולריות, כבלים, בזק, חשמל, אוניברסיטאות, חברות ביטוח, אינטרנט ועוד.
לטענת העירייה, הגבילו הבנקים את מסגרת המס"ב באשר למחיר הנגבה על ידם מלקוחותיהם וכן כבלו עצמם באשר למחיר שבנק אחד משלם למשנהו בגין "שיתוף פעולה" בסליקת הוראת קבע, כאשר המחיר אותו הם קבעו בגין סליקת הוראות קבע גבוה במאות אחוזים מעלות הפעולה עצמה.
בתביעה מסתמכת העירייה על חוות דעת של חברת שגיא הפחתה בעלויות פיננסיות, המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים. להערכת חברת שגיא, העלות האמיתית לפעולת סליקה לבנקים עומדת על כ-15 אגורות בלבד. בפועל מחייבים הבנקים את הלקוחות בעמלה שנעה בין 1.60 שקלים ל-2.50 שקלים, שהם פי 18-25 ממחיר העלות, ומותירים בידיהם רווח בשיעור של כ-2,400%.
עוד טוענת העירייה כי הבנקים מחייבים אותה באופן מופרז גם בגין החזרת פעולה בהוראת קבע. לטענתה, הבנקים מחייבים בגין פעולה זו בסכום של כ-17.80 שקל, בעוד שעלותה האמיתית על פי ממצאי שגיא היא כ-6.5 שקלים - מחצית מהעמלה להחזרת שיק.
העירייה טוענת כי "הוראות קבע" מהוות את אמצעי הגבייה הנפוץ ביותר לגביית תשלומים קבועים, וכ-24% מבתי האב בתחומי השיפוט שלה משלמים את מסיהם ותשלומים אחרים בהוראות קבע.
לשם המחשה טוענת העירייה כי סלקה בשנת 2001 בלבד 43,000 הוראות קבע. סכום המסים והתשלומים האחרים הנגבה ע"י המבקשת באמצעות הוראות קבע הסתכם בכ-22 מיליון שקל. העירייה מוסיפה כי שילמה לבנקים ביתר בשנה זו בגין עמלות הוראות קבע וכן בגין הוראות קבע שהוחזרו, כ-115 אלף שקל.
העירייה טוענת כי עפ"י הערכה, הנזק שנגרם לה בשל גביית עמלות מופרזות ב-7 השנים האחרונות עומד על סך של 811 אלף שקל, והנזק בשנים אלו לכל הלקוחות העושים שימוש בשירותי הוראות קבע מוערך בכ-967 מיליון שקל.
העירייה טוענת כי מספר המשתמשים בשירותי הוראות קבע מוערך באלפים, וביניהם כל הרשויות המקומיות בישראל (מאות), בתי ספר, מכללות, אוניברסיטאות, סוכנויות ביטוח, חברות ביטוח, ספקי שירותים קבועים ובהם בזק, חברות הסלולר, חברות הטלוויזיה בכבלים, גז, חשמל, שירותי בריאות וכן גופים ממשלתיים וציבוריים הגובים תשלומים קבועים או אגרות.
התובעת מוסיפה כי בשים לב לכך שמדובר בגופים ציבוריים, כאשר כל גוף מנהל עניינים שוטפים עם הבנקים הנתבעים, קרוב לוודאי שלחלקם אין עניין להתעמת עם הבנקים, ולחלקם אין תקציבים או זמן ניהול להתעסק עם תביעה כזאת.
לפיכך מבקשת העירייה להכיר בתביעתה כתביעה ייצוגית ולחייב את הבנקים להשיב לחברי הקבוצה את ההפרש בין המחיר ששולם על ידם בגין פעולות סליקת הוראות קבע לבין המחיר הראוי והסביר של פעולות אלה, אלמלא היו נתונים להסדר כובל.
עיריית רמלה הגישה תביעה ייצוגית כנגד 7 בנקים
אמיר הלמר
19.6.2002 / 15:02