חותמים בלשכה - ולא לשכת עורכי הדין

בשנה החולפת הפכה האבטלה לאחד הנושאים המרכזיים על סדר היום במדינת ישראל. שיעור האבטלה עלה מ-8.7% ל-10.6% וכל התחזיות צופות עלייה נוספת במספר המובטלים, למעל 300 אלף מובטלים עד סוף השנה.

המיתון המתמשך גרם בשנה החולפת לעלייה במספרם של האקדמאים המובטלים, שבעבר היוותה השכלתם מעין תעודת ביטוח מפני חוסר תעסוקה. אם בינואר 2001 נרשמו 18.3 אלף מובטלים אקדמאים מתוך 171.5 אלף דורשי עבודה, במאי 2002 עמד מספרם על 22.3 אלף, מתוך כ-205.6 אלף.

אחד התחומים הבולטים במגזר האקדמאים המובטלים הינו עריכת דין. על פי נתוני המרכז לתעסוקת אקדמאים, במאי 2001 נרשמו 1,804 עו"ד בלשכות התעסוקה, בחודשים אוגוסט 2001 עד פברואר 2002 חלה ירידה משמעותית, כאשר בינואר 2001 נרשמו 831 עו"ד מובטלים - אך במארס שוב חלה עלייה ובאפריל 2002 נרשמו 1,771 עו"ד מובטלים.

ההסבר העיקרי לשינויים הדרסטים במספר עורכי הדין הנרשמים בלשכה נובע מההכנה לבחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד הנערכת באפריל, בחודשים שלפני הבחינה ולאחריה ישנה עלייה במספרם של המובטלים בתחום, הנוהגים לחתום בלשכות התעסוקה על מנת לפנות לעצמם זמן להתכונן לבחינות.

בלשכת עוה"ד מעריכים כי הנתונים לגבי חודש מאי עשויים להיות גבוהים עוד יותר מנתוני אפריל. מהלשכה נמסר כי בכל שנה מתווספים לשוק העבודה כ-2,000 עו"ד חדשים, כאשר היו שנים שמספר זה התקרב ל-3,000. בסוף חודש מאי הוענקו רשיונות עריכת דין לכ-2,000 עו"ד נוספים, אשר ימצאו עבודה בתהליך מדורג, כך מאמינים בלשכה. אך בטווח הקצר יגדילו את היקף מחפשי העבודה בקרב עוה"ד.

ניר גלעד, מנכ"ל חברת ההשמה קודקס הפועלת בתחום עריכת הדין וראיית החשבון והמשמשת כמרכז ההשמה הרשמי של לשכת עוה"ד, אוניברסיטת בר אילן והאוניברסיטה העברית, מציין כי פרק הזמן הממוצע לחיפוש עבודה בקרב עו"ד התארך. "אם לפני שנה וחצי-שנתיים פרק הזמן המקסימלי של חיפוש עבודה היה חודש וחצי, היום הוא עומד על 3 חודשים".

גלעד מציין כי השנה האחרונה היתה קשה במיוחד, "השוק די רווי. אם בשנים קודמות משרדים השאירו חלק מהמתמחים, היום, למרות טענותיהם כי הטובים נשארים, יש משרדים שלא השאירו אף לא מתמחה אחד".

במקביל לנתון זה, בשנה האחרונה לא ניצל הענף מגלי הפיטורים במשק. "הפיטורים לא מאסיווים, השנה פוטרו כ-300-400 עו"ד, אך זה שינוי לעומת שנים קודמות בהן לא היו כמעט פיטורים. משרדים גדולים שהרחיבו את פעילותם בתחום ההיי-טק בתקופת הפריחה של הענף, פינו מקום למשרדים הקטנים שהתרחבו בתחומים המסורתיים. עם המשבר חזרו המשרדים הגדולים במלוא הקיטור לפעילות התחומים הבטוחים יותר וצימצמו את מחלקות ההיי-טק, המשרדים הקטנים נפגעו מעזיבה-חזרה של לקוחות שמעדיפים לשלם כמעט את אותו שכר טרחה למשרד מוכר וגדול יותר".

לדברי גלעד, המשרדים הגדולים התמודדו עם צמצום הפעילות התחום ההיי-טק על ידי העברת עו"ד מתחום זה לתחומים אחרים תוך קיצוץ במשכורתם - "משכורות של כ-20-25 אלף שקל קוצצו ברמה של עד 50%, צעד זה גרם לעזיבה של לא מעט עו"ד שהתקשו להשלים עם הקיצוץ במשכורת, והעדיפו לעזוב".

גלעד מציין כי הבעיה העקרית כיום בתחום הינה הירידה בגיוס עו"ד צעירים, והירידה של כ-30% בשכר: "כיום עו"ד מתחיל, לאחר התמחות, משתכר כ-5,000 שקל נטו, וזהו. מרבית המשרדים אינם משלמים ביטוח מנהלים ואפילו לא שעות נוספות". והתחזית? לא אופטימית. גלעד מעריך כי המצב יילך ויחריף במחזורים הקרובים.

מול המתרחש בענף עריכת הדין, תחומים שהתגלו כיציבים, פחות או יותר, היו מינהל עסקים וראיית החשבון. מנתוני המרכז לתעסוקת אקדמאים עולה כי במאי 2001 נרשמו 150 מובטלים בתחום מינהל עסקים ובאפריל 2002 נרשמו 211, מספר זניח לכל הדעות. אחד ההסברים האפשריים למספרם הנמוך של בוגרי מינהל עסקים בקרב המובטלים הינה העובדה כי רבים מהם מתפשרים על עבודות שאינן בתחום המקצוע העיקרי אותו רכשו, בגלל מצבו הקשה של השוק. כמו כן, רבים מבעלי תואר ראשון במינהל עסקים ממשיכים ללימודי תואר שני, על מנת לשפר את מעמדם בשוק העבודה.

גם בקרב רואי החשבון ישנה יציבות. במאי 2001 נרשמו 208 רואי חשבון מובטלים, ובאוקטובר 2001 קפץ מספרם ל-263, באפריל השנה הסתכם מספרם על 227. מספרים אלה זניחים בהשוואה למספר הכולל של רואי החשבון בישראל - כ-10,000 איש.

בשנה החולפת לא הצליחו משרדי ראיית חשבון להימלט מההאטה הכלכלית, אם כי בהשוואה לענף ההיי-טק הקיצוצים שננקטו בענף זה היו פחות חריפים, משרדים רבים קיצצו את מצבת כוח האדם בשיעור של עד כ-10%. משכורות והטבות שונות קוצצו אף הן. ולמרות זאת, על פי נתוני הרישום החלקיים באוניברסיטאות, חלה השנה עלייה בהרשמה ללימודי ראיית חשבון, וזאת לאחר 3 שנות ירידה, הסטודנטים לעתיד עדיין תופסים את תחום ראיית החשבון כבטוח יחסית ובעל פוטנציאל השתכרות לא רע בכלל.

שלמה דאובר, רכז החוג לחשבונאות באוניברסיטה, אומר כי ניתן לחוש בירידה קלה בביקוש לרואי חשבון. "אם בתקופת הפריחה של ענף ההיי-טק לתפקיד ראשון, אחרי הסטאז', קיבל רואה חשבון כ-12 אלף שקל לחודש, היום המשכורות עומדות על כ-7,000-8,000 שקל. בעבר רדפו אחרי כל סטודנט 4 משרדים. היום לא רודפים אחריו, אבל יש לו לפחות הצעה אחת רלוונטית".

דאובר מאמין כי התחלופה הטבעית בתחום הואטה במקצת בגלל המיתון. "במצב הרגיל רואה חשבון נשאר במשרד בו עשה את הסטאז' עוד שנה-שנתיים, ואחר כך עבר למשרד אחר, לחברה בה ישמש כחשב, או כעוזר חשב וכך הלאה. היום אנשים פוחדים לעבור מקומות עבודה ונשארים יותר זמן במקום העבודה. את האפקט הזה עדיין לא מרגישים לגמרי, והשפעתו תהיה האטה בקצב קליטתם של רואי חשבון חדשים".

מנתוני המרכז לתעסוקת אקדמאים במשרד העבודה עולה כי בקרב כלל המובטלים האקדמאים, מספרם של מובטלי ההיי-טק אינו כה גדול כפי שניתן היה לצפות בעקבות גלי הפיטורים בענף בשנה האחרונה. במאי 2001 נרשמו 1,321 מובטלים מתחומי מדעי המחשב והנדסת אלקטרוניקה, בינואר 2002 חלה עלייה - נרשמו 1,767 מובטלים בתחומים אלה, ובאפריל נרשמו 1,719 מובטלים.

לדברי שוקי חן, מנהל המרכז לתעסוקת אקדמאים, הפילוח של שירות התעסוקה מבוסס על ההשכלה האקדמאית הרשמית של מחפש העבודה "לכן הפילוח הספציפי הזה לא כולל אקדמאים מתחומים שונים, כמו מדעי החברה למשל, שעשו הסבה ועברו לענף ההיי-טק". הנפלטים הראשונים לשוק מחפשי העבודה היו, ועודם, בוגרי ההסבות השונות, בחברות ההשמה מדווחים כי עדיין קיים ביקוש לבוגרי האוניברסיטאות בתחום מדעי המחשב.

נתון מעניין מופיע בפילוח דורשי העבודה האקדמאים סותר, לכאורה, את המרחש בשוק העבודה. על פי נתוני המרכז לתעסוקת אקדמאים רבים ממובטלי ההיי-טק הינם מהנדסי אלקטרוניקה: בחודש ינואר השנה, מתוך 1,901 מובטלי היי-טק, 706 היו מהנדסי אלקטרוניקה, בחודש פברואר עמד מספרם על 661 מתוך 1,767 ובחודש אפריל על 643 מתוך 1,719. בכל השנה החולפת, הדגישו בכירים בענף כי למרות הירידה בביקוש בענף ההיי-טק, מהנדסי אלקטרוניקה ממשיכים להיות מצרך נדיר יחסית והביקוש להם נותר גבוה.

חן מסביר נתון זה בקשיים בהם נתקלים עולים מברית המועצות לשעבר, בעלי השכלה בתחום הנדסת האלקטרוניקה, בהשתלבות בשוק העבודה. "מרבית המובטלים בקרב מהנדסי האלקטרוניקה הינם עולים חדשים, שהדרישה לכישוריהם נמוכה יחסית".

עידית פדן, מנכ"ל MIT, מציינת אף היא כי מהנדסי אלקטרוניקה עולים חדשים מתקשים במציאת עבודה במקצועם. "לתחומים בהם עבדו בחו"ל אין ביקוש פה בארץ, הבסיס המקצועי שלהם מקשה עליהם להשתלב כאן בעבודה. בוגרי האוניברסיטאות והטכניון בתחום הנדסת האלקטרוניקה ממשיכים להחטף עוד בהיותם סטודנטים, בעיקר על ידי החברות הגדולות, כמו אינטל, אפלייד מטיריאלס ומוטורולה". אומרת פדן.

לדברי פדן, מספרם הנמוך - יחסית - של האקדמאים המובטלים בתחום ההיי-טק, מדגיש את העובדה כי חברות בענף עדיין מחפשות בוגרי אוניברסיטאות וטכניון. "בוגרי מדעי המחשב בהחלט מוצאים עבודה. בוגרי הקורסים השונים, לדוגמא קורסי רשת, DBA, שהם קורסים טובים מאוד, מתקשים במציאת עבודה. השוק כיום לא סובלני כבעבר, חברות רבות מדגישות כתנאי סף כי אינן מעונייינות בבוגרי קורסים. לפעמים הן מסכימות להתפשר על מועמד ללא תואר אקדמאי, אך בעל ניסיון. חברות שמחפשות עובדים מתחילים, חסרי ניסיון, פונות ישירות לאוניברסיטאות ולא דרך חברות ההשמה, לנו, לצערי, אין מה להציע כיום לחסרי ניסיון וחסרי השכלה אקדמאית" אומרת פדן.

פדן מאמינה כי כמעט שלא ניתן למצוא אקדמאים בתחום ההיי-טק נטולי עבודה - "לאקדמאים בתחום עדיין יש ביקוש, וכך גם היה בשיאו של המשבר".