עדיין לא נקודת המפנה

לפחות לגבי דבר אחד ישנה הסכמה כללית בין משתתפי תערוכת סופרקום 2002. לא התגלו כל ממצאים חדשים בנוגע לתפנית אפשרית במשבר בשוק הטלקום העולמי. זוהר זיספל, יו"ר קבוצת רד, טל ליאני ממריל לינץ' ואיתי כהן מ-CIBC אופנהיימר, אינם מטילים ספק לגבי הצמיחה בביקושים לשירותי תקשורת בעתיד, אבל לא רואים עדיין כל סימן להתאוששות בהוצאות של חברות הטלקום על תשתיות טכנולוגיות חדשות.



בתערוכה, הנחשבת לחשובה ביותר בארה"ב בתחום ציוד התקשורת, הציגו מעל ל-40 חברות טכנולוגיה ישראליות ונערך בה אף פאנל מומחים שדן במצבה הנוכחי והעתידי של תעשיית הטלקום ופעילותן של החברות הישראליות הפעילות בענף. זיסאפל, אחד ממשתפי הפאנל, חזר מהתערוכה בתחושה שאין הרעה בפעילות במגזר התקשורת העולמית, אבל גם לא שיפור.



להערכתו, לאחר הירידה החזקה ביחס לתקופת ההייפ, ישנה כיום התייצבות. "היתה תקופה משוגעת", וכיום אנו במשבר, אבל עדייו יש צורך אמיתי ביותר תקשורת ויותר פס רחב.



"אף אחד כאן לא צופה התאוששות קרובה בענף ציוד הטלקום", אומר טל ליאני, האנליסט הבכיר של מריל לינץ' בתחום התקשורת הקווית בארה"ב, בסיכום רשמיו מפגישות שערך בתערוכה. ליאני מציין כי אנשי מריל ערכו מספר פגישות עם חברות מובילות בענף ציוד הטלקום, בהן סיינה, ADC, טלבס וקורביס, אשר מהן עולה מסקנה ברורה כי ההתאוששות עוד רחוקה.



להערכת ליאני, ניתן לחלק את החברות איתן נפגש לשתי קבוצות - אלה שמתמקדות בעיקר בקיצוץ עלויות על מנת לשוב לשולי הרווח המוכרים מתקופות טובות יותר, ואלה שממשיכות להשקיע כספים בפיתוח מתוך תקווה כי השוק ישוב ויתאושש.



ליאני צופה שהכנסות של ספקיות ציוד התקשורת בשני הרבעונים הקרובים יהיו זהות לרבעונים המקבילים, או אפילו יירדו; החזרה לשולי הרווח תיקח הרבה יותר זמן ממה שהחברות חושבות; ותנועת המידע ברשתות תצמח רק ב-30% - שיעור נמוך מכפי שנחשב עד עתה. "אין פתרון מהיר לבעיות של התעשייה", הוא חוזר על האזהרה שהשמיע בחודשים האחרונים בפני המשקיעים.



אבל לעומת ליאני, האנליסט הישראלי של אופנהיימר, איתי כהן, מציג את התחזית הפסימית מכולם. הוא צופה אפשרות להתאוששות רק במהלך 2004, כאשר בשנת 2003 תימשך מגמת קיצוץ התקציבים של חברות התקשורת הגדולות.



כהן, שחזר מתערוכת הסופרקום באטלנטה, מציין שהאירוע המשמעותי בשוק המניות בשנתיים האחרונות הוא לא התפוצצות בועת חברות הדוט.קום ולא פרשת אנרון, אלא דווקא המשבר של חברות התקשורת הגדולות, כולל אי.טי אנד טי, בלסאות', ספרינט, וורלקום ו-SBC, אשר שווי השוק שלהן צנח בכ-3.5 טריליון דולר בשנתיים האחרונות. לדבריו, המשבר הנוכחי עבור יצרניות של ציוד תקשורת הוא עודף היצע, בעוד ספקיות שירותי תקשורת סובלות מקשיים פיננסיים המלווים בקשיי נזילות ומחוסר בביקושים לשירותי תקשורת מניבי רווחים - ביקושים שספק אם היו קיימים אי פעם.



שיחות שניהל כהן במסגרת התערוכה עם נציגים של חברות התקשורת הגדולות הבהירו לו שהמשבר אינו מקפיא את כל תוכניות הפיתוח, אלא משנה את כיוון ההתפתחות וקצב החדרת המוצרים. כאשר הדגש העיקרי כיום הינו החדרת מוצרים הכרחיים בלבד, כמו פתרון בעיית העומסים על התשתית.



היקף זרימת הנתונים עולה בהתמדה וסותם את תשתיות התקשורת בנתונים שעליהם ניתן לגבות מעט ביחס לשיחות טלפון רגילות. ולכן קיים צורך להעביר את המידע בפלטפורמה שונה, בדרך כלל ברשתות IP (אינטרנט פרוטוקול), ולא להרחיב את התשתית הקיימת והיקרה. כדי להצדיק החלפת המרכזיות ל-IP צריך להציג מוצרים או שירותים חדשים שניתן לגבות עליהם כספים שיממנו את ההשקעה הזו. אלו צריכים לתרום לגידול בהכנסות ולאו דווקא להקטנת ההוצאות, והם צריכים להתממשק לרשת הקיימת ולא להחליף אותה.



אבל כהן סבור שעד שנת 2003 נראה קצב איטי של החדרת מוצרים חדשים, אשר יהוו השלמה למוצרים קיימים ויחברו את הדור הישן עם הדור החדש תוך ניצול מקסימלי של התשתית הקיימת. מוצרים אלו ייבחנו קודם כל על פי התועלת הכלכלית שהם מעניקים הן לספק השירות והן ללקוח.



מתי יסתיים המשבר בשוק התקשורת? לפחות בשנתיים הקרובות אין לצפות לבשורות טובות, מאמין כהן. זאת כיוון שכל עוד אין סימנים לכך שהצרכנים מוכנים לשלם עבור שירותי תקשורת חדשים, ספקי התקשרות אינם רואים הצדקה להגדיל את ההשקעות בטכנולוגיות חדשות לאספקת שירותים אלו. מה יגרום לשינוי המגמה השלילית? רק שירות או יישום קטלני ששווה את הכסף. החיפוש עדיין נמשך.