העליון: פנטאקום תחשוף בפני ישראל ויטלזון מסמכים הקשורים במכירתה לסיסקו ב-118 מ' ד'

שופטת ביהמ"ש העליון, דליה דורנר, קיבלה את ערעורו של ישראל ויטלזון, משנה למנכ"ל אנאוויס, וקבעה כי על חברת פנטאקום ומנהליה לשעבר, בני שניידר וגיורא ירון, לחשוף בפניו את המסמכים הטכניים הנוגעים למוצר שהיה בבעלות פנטאקום, אשר נמכרה לסיסקו תמורת 118 מיליון דולר באפריל 2000.



ויטלזון הגיש תביעה להצהיר, באמצעות עו"ד מיכאל שפיגלמן, כי הוא ופנטאקום הם הבעלים במשותף של מוצר שפותח ע"י פנטאקום ונמכר לסיסקו. ויטלזון טען כי עסק במשך מספר חודשים ביחד עם שניידר בפיתוח המוצר, תוך שהוסכם ביניהם, שלא בכתב, כי הוא והחברה יהיו שותפים בזכויות המוצר.



עוד טען ויטלזון בתביעה כי מיד לאחר שפנטאקום והוא הציגו בפני סיסקו את פרי פיתוחם, התגלע סכסוך בינו לבין החברה ומנהליה, ולבסוף מכרה פנטאקום את המוצר לסיסקו מבלי שהוא קיבל על כך כל תמורה.



פנטאקום טענה בכתב ההגנה, באמצעות עו"ד אלי זהר, כי היא אומנם לא דאגה להסדיר את יחסיה המשפטיים עם ויטלזון, אך הוא שימש כיועץ חיצוני לחברה לתקופה קצרה והעסקתו הופסקה עוד בטרם החל שלב פיתוח המוצר, שנמשך למעלה משנה לאחר שנותקו הקשרים עימו.



עוד טענה החברה כי במהלך התקופה שעבד עם פנטאקום הוחתם ויזלטון על הסכם סודיות, אותו הפר, לטענתה, כשהתייעץ עם מומחה חיצוני והציג בפניו מסמכים שנותרו לו מתקופתו בפנטאקום.



מאז הוגשה התביעה, ביקש ויטלזון מביהמ"ש המחוזי בתל אביב צו גילוי מסמכים, שיאפשר לו לעיין במסמכים הקשורים לעסקה שנערכה בין סיסקו לפנטאקום, וכן מסמכים טכניים הקשורים למוצר הסופי. זאת, כדי להוכיח את תרומתו לפיתוח המוצר.



שופטת ביהמ"ש המחוזי, שרה גדות, דחתה את הבקשה וקבעה כי על אף היות המסמכים הטכניים רלוונטיים למבקש, הרי שיש להעדיף את זכות החברה לסודיות על פני זכותו של ויטלזון לעיון במסמכים.



ויטלזון עירער על ההחלטה, וביהמ"ש העליון הוציא צו זמני המורה על עיכוב שמיעת הראיות בתביעתו עד להכרעה בשאלת הגילוי. אתמול הכריעה דורנר בעניין, תוך שהיא קובעת כי ככלל אין בעלי הדין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם במסגרת ההליך השיפוטי, שכן מטרתו היא חשיפת האמת.



עוד קובעת דורנר כי מאחר שנקבע כי המסמכים רלוונטיים להוכחת תביעתו של ויטלזון, הרי שהשאלה היא מה היקף הגילוי וכיצד יש לעצב את ההסדר לגילוי. השופטת קובעת כי היקף הגילוי שבו יחוייב בעל הסוד המסחרי ייקבע בזיקה ישירה לתשתית הראייתית שיציג התובע להוכחת טענותיו, וככל שהתשתית תהיה טובה יותר, כך ייטה ביהמ"ש להתחשב באינטרסים של המבקש את הגילוי ולהעדיפם על פני האינטרסים של בעל הסוד המסחרי.



בעניין זה, קובעת השופטת כי העובדה שפנטאקום למעשה הודתה שויטלזון תרם במידה כלשהי לפיתוח המוצר והעובדה שאין בידה מסמך שיעיד על מהות יחסי העבודה עם ויטלזון ויעגן טענתה כי הוא היה רק יועץ חיצוני, כמו גם החתמת ויטלזון על הסכם סודיות, מחייבים את המסקנה כי ויטלזון הניח תשתית המצדיקה גילוי נרחב יחסית של המסמכים.



השופטת מוסיפה כי מסקנה זו תעודד נתבעים המבקשים להגן על סודותיהם המסחריים להסדיר בכתב את יחסיהם המשפטיים עם אלה שיש להם גישה לסודותיהם. השופטת קובעת כי את ההסדר לגילוי המסמכים תקבע שופטת ביהמ"ש המחוזי.