ג'יי.פי מורגן קורא למשקיעיו למכור שקלים ברמתם הנוכחית/ מאת אמיר טייג
ג'יי.פי מורגן קורא למשקיעיו, שעדיין פסימיים לגבי התאוששות כלכלת ישראל, למכור שקלים ברמות הנוכחיות. להערכת כלכלני בנק ההשקעות, הדולר צפוי להגיע לכ-5.1 שקלים בתוך חודש, ל-5.4 שקלים תוך שלושה חודשים ול-5.5 שקלים תוך חצי שנה.
הבנק האמריקאי מעריך כי ניגוד העניינים בין בנק ישראל ובין האוצר צפוי להימשך. זאת, בעקבות המשך מדיניות העלאת הריבית של בנק ישראל והמשך הלחץ הפוליטי על האוצר מנגד. הבנק מעריך כי אי שיתוף הפעולה בין שני הגופים צפוי להמשיך ולפגוע באי אמון השוק בשקל. דבריו של בית ההשקעות מנוגדים להצהרות שנשמעו בשבוע האחרון מפי שר האוצר, הנגיד וראש הממשלה על כך שישלבו ידיים בשיתוף פעולה לקראת יציבות מחירים.
להערכת ג'יי.פי מורגן, המשך מדיניות הריבית האגרסיווית שינקוט בנק ישראל לנוכח אי נכונות מצד הדרג הפוליטי לקצץ בתקציב, יפגעו עוד יותר באמון המשקיעים וביכולתה של כלכלת ישראל לצאת מהמיתון. ג'י פי מורגן מדגיש כי אינו משנה את הערכתו כי התאוששות כלכלית בישראל אינה סבירה מאחר שבסביבה הפוליטית היום לא ניתן לנקוט שום צעד ראלי כדי למנוע גלישה לסטגפלציה. תחזיות הצמיחה הנמוכות ימשיכו להעיב על כדאיות ההשקעה בישראל, ובעקבות כך תהיה יציאה של הון מישראל החוצה והמרת שקלים לדולרים - כך אומרים בג'יי.פי מורגן.
ביחס להנפקת איגרות חוב מסוג גלבוע, אומרים בג'יי.פי מורגן כי הנפקה עשויה למנוע את המשך פיחות השקל אך זה הוא פתרון קצר מועד, וסיכויי יישומו נמוכים מאוד. יש לציין כי ג'יי.פי מורגן הוא אחד מבנקי ההשקעות המובילים בארה"ב, והיה אחד הבנקים הראשונים שהזהירו מפני התפוצצות בועת הנאסד"ק עוד בתחילת שנת 2000.
דויטשה בנק: הדולר יגיע ל-5.5 שקלים עד סוף השנה/ מאת ליאור כגן
"למרות הסבירות הגבוהה להעלאת ריבית נוספת, הסיכון בהשקעה בשקל עדיין גבוה", כך כותבים כלכלני בית ההשקעות דויטשה בנק, שמעריכים כי הדולר ימשיך להתחזק - כך ששער החליפין יעלה ל-5.5 שקלים תוך חצי שנה. לפי הערכתם, צפוי פיחות של כ-10% נוספים בשקל, זאת בנוסף לפיחות של כ-18% מאז הפחתת הריבית ב-2% בחודש דצמבר 2001.
"עד כה המדיניות הכלכלית לא הצליחה להשפיע בכיוון של התחזקות השקל", כותבים כלכלני דויטשה בנק, שמציינים כי הפיחות בשקל משקף את הערכת הציבור בישראל שהמשק הישראלי ימשיך לסבול מחולשה.
"האמון ירד עם הירידה בפעילות הכלכלית, האבטלה והאינפלציה ממשיכות לטפס", מציינים הכלכלנים בסקירתם על המשק הישראלי שנכתבה לפני שישה ימים.
כלכלני דויטשה בנק מעריכים כי הרפורמה במס תמשיך להשפיע לשלילה על השקל. הם מציינים כי ללא ביצוע קיצוץ נוסף בתקציב, הגירעון הממשלתי יעלה ל-5% מהתוצר, בהשוואה ליעד של 3.9% אותו קבעה הממשלה.
להערכת בית ההשקעות, התוצר העסקי צפוי לרדת בשנת 2002 בשיעור של 1.5%-2%. התחזית לאינפלציה עומדת על כ-7% לשנה זו. בבית ההשקעות מציינים כי הסקטור הלא בנקאי מעביר כ-700 מיליון דולר לחו"ל בכל חודש, מתחילת השנה, בעוד השקעות הזרים בישראל נמצאות בירידה.
הכלכלנים מציינים כי העלאת הריבית של בנק ישראל היתה מאוחרת מדי ונמוכה מדי. "בנק ישראל מובל על ידי השוק ולא מוביל אותו", כותבים הכלכלנים. "חברות דירוג האשראי הורידו את תחזית הדירוג של ישראל ל"שלילי", והסיכוי להורדת הדירוג בפועל מ -A ל +BBB גדל".
פתחיה בר-שביט: פיחות השקל מסייע להבראת המשק ולהחלצותו ממיתון/ מאת אורי וינברגר, "הארץ"
הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פתחיה בר-שביט, מעריך כי המטבע האמריקאי עשוי להתבסס ברמה הנמוכה מחמישה שקלים. לטענתו, פיחות השקל מתחילת 2002 והתמסורת בין העלייה בשער החליפין לעלייה במדד המחירים לצרכן (תמסורת של כ-0.3%) סבירה, ועשויה לתרום להבראת המשק ולהחלצותו ממיתון, בדרך של צמיחה מוטת יצוא. תמסורת של 0.3% משמעותה שפיחות נומינלי של 1% בשקל מוביל לעלייה סבירה של כ-0.3% במדד המחירים לצרכן.
את הערכתו מבסס בר-שביט במחקר שבו בחן את התפתחות שער החליפין הריאלי של השקל לעומת הדולר לאורך שנים. נקודת המוצא שלו היא שתהליך של פיחות ריאלי בשער החליפין של המטבע הישראלי אינו חדש, כפי שניתן להתרשם מהגרף המצורף.
הגרף מתאר את שער החליפין הריאלי מינואר 1948. המשמעות של שער החליפין הריאלי היא צירוף של שיעור הפיחות של המטבע הישראלי ושיעור העלייה במדד המחירים לצרכן בארה"ב, מנוכה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל.
אם למשל הפיחות הנומינלי של השקל לעומת הדולר בשנה מסוימת הוא 10%, והאינפלציה בארה"ב היא 5% ובישראל 5%, אזי הפיחות הנומינלי יהיה זהה לפיחות הריאלי. אם הפיחות הנומינלי של השקל הוא 15%, ומדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-10% ובישראל ב-5% בלבד, אזי הפיחות הריאלי בשנה זו יהיה גבוה יותר ויעמוד על 20%. במקרה ההפוך, כאשר הפיחות הנומינלי יהיה 15%, והאינפלציה בארה"ב נמוכה מבישראל (5% מול 10% בהתאמה) אזי הפיחות הריאלי יהיה 10%.
עד 75', מסביר בר-שביט, נוהלה בישראל מדיניות של שער חליפין קבוע לפרקי זמן ארוכים, שלוותה בפיחותים יזומים גדולים בהפרש של כמה שנים זה מזה. פיחותים חד פעמיים גדולים אלו מצוינים בגרף המצורף בקטעים האנכיים.
לאחר כל קפיצה בשער החליפין הריאלי ניכרת שחיקה שלו. לטענת בר-שביט, תיאור זה אינו מלא שכן שער החליפין האפקטיווי היה שונה מהפורמלי, עקב שימוש שנעשה באמצעים פיסקליים דוגמת מכסים ותמריצי יצוא. מדיניות שער החליפין הקבוע נמשכה עד יוני 75'. אז מזכיר בר-שביט הוחל במדיניות של פיחות זוחל, אשר נמשכה עד למהפך הכלכלי באוקטובר 77'.
לאחר מכן, לא היה שער חליפין רשמי, אך בפועל בוצעה מדיניות שנועדה להעלות את שער החליפין הריאלי. התוצאה היתה תהליך מואץ של פיחות ואינפלציה שהחל בשנות ה-80, והגיע לשיאו במחצית הראשונה של 85' - עד ביצוע תוכנית הייצוב הכלכלית וקביעת רצועת הניוד.
מאז הפעלת התוכנית הכלכלית לייצוב המשק ביולי 85', שהצליחה להוריד באופן חד את שיעור האינפלציה לתקופה של כ-10 שנים, ניכרה שחיקה מתמשכת של שער החליפין הריאלי, שהגיעה לשיאה באוגוסט 96'. מאז אנו עדים לפיחות ריאלי מתמשך בשיעור מצטבר של כ-25% שהגיע, לטענת בר-שביט, לשיאו בחודשים האחרונים (מרמה של ארבעה שקלים ניתר הדולר לרמה של כמעט חמישה שקלים). בר-שביט מסביר כי הפיחות הריאלי המואץ ב-2002 הגביר את הלחץ האינפלציוני, אך שיפר במקביל את ביצועי היצואנים שתמורתם במטבע חוץ גבוהה מבעבר.