עמית שרביט
"הבנקים גובים כיום יותר עמלות עבור שירותים בנקאיים שבעבר ניתנו בחינם; הם גובים את כל העמלות שהיו רדומות במשך השנים" - כך אומר מוטי פיין, האחראי על תחום יחסי בנק-לקוח בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. לדברי פיין, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מעוניינים לנצל את פוטנציאל הרווח שלהם מעמלות, מאחר שיש ירידה ברווחיות שלהם.
פיין התייחס לתופעת הכלים השלובים במערכת הבנקאות. כלומר לעובדה שהבנקים מנסים לפצות על אובדן רווחיות כתוצאה מגידול בהפרשות לחובות מסופקים, על ידי גידול בהכנסות מעמלות. התופעה בולטת גם אצל חברות כרטיסי האשראי שאיבדו הכנסות בשל הירידה בעמלות הצולבות, והחליטו להחזיר את עמלת דמי הניהול שבוטלה לפני כשנתיים, עם כניסת ויזה אלפא לשוק.
פיין: "עמלות לא נועדו רק לכיסוי ההוצאות התפעוליות של הבנקים. מותר לבנקים להרוויח מהעמלות האלה. אנשים לא אוהבים לשלם עמלות לבנקים. כל פעולה נראית ללקוח הקטן יקרה מאוד וחורגת מפרופורציה. התחושה הזו מחייבת את לקוחות הבנקים לפעול לפי שני כללים עיקריים: ראשית, לא להחזיק יותר מדי חשבונות בנק, מאחר שיש תשלומי מינימום שמחייבים דמי ניהול קבועים. כמו כן, יש לברר את העלויות של הפעולות השונות ולבצע את הפעולות בדרך הזולה ביותר. למשל, תשלום של חשבונות מעבר לדלפק הוא יקר מאד, ועדיף לבצעו באמצעות הטלפון. הלקוחות חייבים להיות עירניים".
הבנקים דיווחו ברבעון הראשון של 2002 על הרעה ניכרת כמעט בכל סעיפי הפעילות, ובכלל זה ברווחי המימון, בהפרשות לחובות מסופקים ובשורת הרווח הנקי. למעשה, רק סעיף אחד נותר יציב - ההכנסות מעמלות; בכמה בנקים אף נרשם גידול בסעיף זה.
ברבעון הראשון של 2002 הסתכמו ההכנסות מעמלות תפעוליות בבנק הפועלים ב-696 מיליון שקל, לעומת 689 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של 1%. בבנק לאומי המצב אינו שונה: ההכנסות מעמלות תפעוליות ואחרות הסתכמו ב-609 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002, לעומת 523 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של 16%.
הגידול בהכנסות מעמלות בולט על רקע הירידה מהכנסות הבנקים מריבית. הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים של בנק הפועלים הסתכם ב-1.268 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2002, לעומת 1.458 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 13%. לאומי הרוויח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים 1.298 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2002, לעומת 1.302 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במערכת הבנקאות יש כ-240 סוגי עמלות. המועצה לצרכנות טוענת כי העלות הממוצעת לצרכן בישראל גבוהה ב-20% מעלותן של עמלות מקבילות בעולם. להערכת המועצה לצרכנות, משק בית משלם כ-600 שקל בשנה לבנקים בגין העמלות. חישוב זה לא כולל עלויות הכרוכות בצ'קים ועלויות במט"ח.
חברת שגיא, המספקת שירותי ייעוץ להפחתת עלויות פיננסיות, טוענת כי האומדן של המועצה לצרכנות מוטה כלפי מטה. החברה חישבה ומצאה כי העלויות למשקי הבית גבוהות בהרבה - כ-960 שקל. בשגיא מציינים כי בפועלים ובלאומי העלות הממוצעת שמשלמים משקי הבית היא הגבוהה ביותר.
חלק ניכר מטענות הלקוחות מופנה נגד הפיקוח על הבנקים, שלדבריהם מתרשל בהגנה על הלקוחות הקטנים מול הבנקים.
פיין טוען כי 99% מלקוחות הבנקים מחויבים ב-10 עמלות בחודש. הוא מוסיף כי הפיקוח על הבנקים אינו מעוניין ולא יכול להתערב בשיקולים העסקיים של הבנקים בתחום העמלות. לדבריו, הפיקוח מתערב ומפקח רק על 15 עמלות, במטרה לעודד את התחרותיות במערכת. לכן נמצאות בפיקוח עמלות כמו ביטול תעריף הוראת קבע (שהיה בעבר 16 שקל וירד ל-5 שקלים), עמלות שקשורות למערך התשלומים ועוד.
ואולם לטענת המועצה לצרכנות לבנקים יש דרכים משלהם לגבות עמלות, למרות הפיקוח. לדוגמה, הבנקים אינם גובים עמלה עבור משיכת מזומנים באמצעות מכשיר הכספומט (עמלה הנמצאת בפיקוח בנק ישראל). בלוחות העמלות של הבנקים מתייחסים הבנקים לפעולה זו כפטורה מעמלה. ואולם עבור כל פעולה כזו ישלם הצרכן עמלת רישום שורה בסך 1.14 שקלים, מבלי שהבנק מיידע אותו על כך. המועצה לצרכנות טוענת כי יש בכך משום הטעיית הציבור.
המועצה לצרכנות, בראשות המנכ"ל גלית אבישי, דורשת מהבנקים גילוי נאות של כל העמלות הנגבות מהצרכנים. אבישי טוענת כי חשיפת העמלות תגרום לשיפור התחרות במערכת הבנקאות. המועצה דורשת ליידע מראש את הלקוח לגבי כל פעולה בנקאית שברצונו לבצע.
למרות שמנקודת מבטם של הלקוחות המאבק של המועצה לצרכנות בבנקים ראוי וצודק - לא בטוח שהלקוחות ירוויחו ממנו בסופו של דבר. זאת בשל האיבה השוררת בין בנק ישראל למועצה לצרכנות. שני הגופים אינם משתפים פעולה, וכתוצאה מכך מצבם של לקוחות הבנקים אינו משתפר.
המועצה לצרכנות סבורה כי הפיקוח על הבנקים מגן יותר על האינטרס שלהם מאשר על לקוחותיהם.
פיין אומר כי הדרישה שהבנקים יחשפו את כל מגוון העלויות לפני ביצוע פעולה כלשהי - בלתי הגיונית. פיין טוען כי בבנק ישראל שוקדים על הכנת הוראות שלפיהן במקרים מסוימים פקיד הבנק יחויב לדווח ללקוח על העלויות של כל עסקה.
בנק ישראל: הבנקים החזירו את מרבית העמלות הרדומות
הארץ
21.6.2002 / 8:34