מי צריך את ועדות המניות של הבנקים

מאת סמי פרץ



מזה תשע שנים פועלות בישראל בשקט מוחלט "ועדות מניות" לבנקים שבבעלות הממשלה. איש לא יודע להצביע על הישג כלשהו של הוועדות הללו, והקולות לגבי נחיצותן מתחילים להישמע.



מתברר שלפחות במקרה של בנק דיסקונט, ועדת המניות לא הצליחה למנוע את ההידרדרות של הבנק בשנים האחרונות בעקבות הסתבכות האשראי בענף הנדל"ן. אפשר אמנם לטעון שאין זה מתפקידה של הוועדה, ומדובר בתחום אחריותם של הדירקטורים והמנהלים בבנק - אך אם זה המצב, מותר לתהות האם יש מקום לוועדות כאלו כאשר השפעתן אפסית?



ועדות המניות הוקמו ב-93' כלקח מפרשת הוויסות, במטרה לנתק את הזיקה שבין הממשלה לבין הבנקים שבבעלותה. לכל אחד מארבעת הבנקים שהיו אז בהסדר (הפועלים, לאומי, דיסקונט והמזרחי) מונתה ועדת מניות בראשות שופט, שתפקידה היה למנות את הדירקטורים בבנקים, ולפעול למען האינטרס של בעלי השליטה בבנק - המדינה. בכך נותק הקשר הישיר בין הממשלה והפוליטיקאים לבין הבנקים. כיום, לאחר הפרטת בנק הפועלים ובנק המזרחי נותרו רק לאומי ודיסקונט בבעלות המדינה, ולכן רק בהם פועלות ועדות מניות.



"חברי הוועדות נראים יותר כמו אוכלי חינם מאשר אנשים שעומדים על דעתם ומסוגלים להתמודד מול הכוחות הגדולים", אומר מקור כלכלי בכיר שכיהן בעבר כחבר בוועדת המניות באחד הבנקים הגדולים. לדבריו, הבנקים הממשלתיים, לאומי ובעיקר דיסקונט, סובלים מהעובדה שוועדת המניות הללו חסרות שיניים ולא מסוגלות להעניק גיבוי או תמיכה ממשיים למנהלים בבנקים.




המקור סבור כי ועדת המניות ממלאת תפקיד שולי, ולא מצליחה להשפיע על מצבו של הבנק, גם במקומות שבהם לכאורה היא יכולה לסייע. לדבריו, דוגמה לכך היא בעיית ההון של בנק דיסקונט. הבנק מצוי בשיעור הלימות הון נמוך שמונע ממנו להרחיב את פעילות האשראי שלו. לפיכך הוא פנה למשרד האוצר כדי שיאפשר לו לבצע הנפקת מניות שתמורתה תוזרם להון הבנק, אך האוצר דחה את בקשתו. המקור סבור כי ניתן היה לצפות שוועדת המניות תנסה לסייע לבנק ותפעיל את השפעתה על האוצר.



בוועדת המניות של דיסקונט חברים השופטת בדימוס ויקטוריה אוסטרובסקי כהן, המשמשת יו"ר, ורד קרפ, השופט בדימוס דוד ברטוב, שמחה סורוקר ועו"ד צבי זוהר. בבנק לאומי יו"ר הוועדה היא השופטת בדימוס מרים פורת, פרופ' מיגל דויטש, אמנון אלטמן ולינה וייסברג. השופטת אוסטרובסקי כהן המשמשת כיו"ר ועדת המניות בדיסקונט מזה תשע שנים סירבה לענות על שאלות "הארץ" בנוגע למצב הבנק.



חבר ועדה לשעבר: "בסופו של דבר הוועדות הללו משמשות חותמת גומי משום שהן עוסקות רק במינוי דירקטורים בבנקים". לדבריו, הנושאים החשובים ליציבות המערכת הבנקאית כמו הריכוזיות, רכישות ממונפות של בנקים באשראי בנקאי (כפי שהיה במכירת בנק הפועלים) - מעולם לא נדונו בוועדות המניות של הבנקים.



חברי ועדות המניות מתמנים לתפקידם על ידי ועד ציבורי בראשות השופטת בדימוס שולמית ולנשטיין. לדבריה, על פי החוק, התפקיד העיקרי של ועדות המניות הוא למנות דירקטורים בבנק בכל שנה במועד כינוס האסיפה הכללית. "באסיפה הכללית של הבנק, אמורים חברי הוועדות גם להצביע במקום המדינה בנושאים שעולים על הפרק כמו אישור המאזן. מפעם לפעם יש גם פעולות שוועדת המניות צריכה לעשות בהתאם לבקשת שר האוצר כמו כינוס אסיפה כללית של הבנק, תיקון מסמכי היסוד למטרה של מכירת מניות, מניעה או צמצום בזכויות הקשורות למניות, חלוקת דיווידנדים וביצוע שינויים מבניים בבנק". השופטת ולנשטיין אומרת כי החוק לא מקנה לוועדה סמכויות פרט לאלה.



לדבריה, לא אבד הקלח על ועדות המניות, משום שקיומן מונע מהממשלה לבצע מינויים פוליטיים בדירקטוריונים של הבנקים. "הוועדה לא יכולה להשפיע על הנעשה בבנק, אלא באמצעות הדירקטורים שהיא ממנה. זה מועיל שהדירקטורים מתמנים על ידי גוף לגמרי נייטרלי", היא אומרת.



האם המבנה של הניתוק הממשלתי מהבנק וקיומן של ועדות מניות שהן שוליות בתרומתן, לא חושף את הבנקים לסיכונים של היעדר בעלים ממשי? מנכ"ל באחד הבנקים הגדולים: "הבנק מצוי למעשה תחת שלטון של מנהליו. אין לו בלמים, אין מי שיפקח עליו באמת, ולדעתי כל מנכ"ל זקוק למישהו שיבלום אותו בעת הצורך. המבנה הנוכחי בבנקים הממשלתיים הוא הכי בעייתי, ולא בגלל האנשים הספציפים שמכהנים שם".



השופטת ולנשטיין דוחה את הטענות בדבר מידת מחויבותם של הדירקטורים בבנקים הממשלתיים: "אני לא חושבת שהם פחות דואגים מאשר דירקטורים שהם בעלים. אולי אפילו להיפך. הרי ייתכן שדירקטורים שהם בעלים יותר מעוניינים בדיווידנד האישי שלהם מאשר בטובת הבנק".



במשרד האוצר מודים כי הזמן שחלף מאז הקמת הוועדות מחייב בחינה מחודשת בנוגע לתפקידן. "ייתכן שנצטרך לשקול אם להרחיב את הסמכויות של הוועדות הללו או לצמצם אותן, וכמובן לבדוק אם הקונצפט נכון", אומר בכיר במשרד האוצר.