משל הריבה ואג"ח המריבה

מאת רותם שטרקמן



העימות בין החברות המתקשות לפרוע את חובן למחזיקי האג"ח שהנפיקו בעבר, לבין רשות ני"ע הגיע לשלב המכריע בבית המשפט. ההחלטה בעניינה של חברת אלרוד שאמורה להימסר בימים הקרובים, נחשבת בעיני רבים בשוק ההון לתקדים שישפיע על חברות רבות אחרות. בסיס הדיון נסב על דרישתה של הרשות לפרסם תשקיף עם שינוי בתנאי האג"ח והצעת הסדר תשלומים חדש.



לטענת הרשות, כל שינוי בתנאים יוצר נייר ערך חדש, ולכן על החברה לפרסם את כל המידע הנדרש בתשקיף על פי החוק. פרסומו יאפשר למשקיעים להחליט על צעדיהם, האם יסכימו להסדר המוצע או יתנגדו לו. מנגד טוענים רבים בשוק כי ההחלטה המשמעותית כבר נעשתה לפני שנים כאשר רכשו המשקיעים את האג"ח, ועתה כל מטרתם היא למזער את הנזק שנגרם להם.



900 עובדים ממתינים בצמנטכל



בין החברות שממתינות להחלטת השופט המחוזי, אורי גורן, נמצאות חברת התשתית צמנטכל , בולוס גד ואלבן . גם חברת רוגוזין שבשליטת עזרא הראל, שהודיעה למחזיקי איגרות החוב שלה על קשיי נזילות, נענתה בדרישה מיידית של הרשות להימנע מכל מגע עם מחזיקי האג"ח.



רבים העוסקים בתחום האג"ח הקונצרני מלינים על עמדתה הקשוחה של הרשות, וטוענים כי לא ייתכן שחברה לא תוכל לנהל מו"מ עם נושיה. "זה כמו לדרוש מבנק לא לדבר עם חייבים המתקשים לעמוד בתשלום החוב", אמר מקור בשוק.



התלונות היו רמות עוד יותר נוכח מקרים בהם הסדר תשלומים חדש התקבל ברוב גדול של מחזיקי האג"ח באסיפה הכללית. היו שטענו כי הרשות מעכבת הסדרים שכבר הושגו, ומזיקה לבעלי האג"ח. "הרשות לא מותירה למחזיקי האג"ח מרחב תימרון, והאפשרות היחידה העומדת בפניהם היא פניה לבית המשפט לצורך פירעון מיידי ומינוי כונס נכסים לחברה", ציין מקור בשוק.



לפני כמה ימים ביטלה השופטת המחוזית, ורדה אלשיך, את האישור לכנס אסיפת נושים לצורך אישור הסדר עם בעלי האג"ח בחברת צמנטכל. נציגי בעלי האג"ח של צמנטכל, המתקשה בפירעון האג"ח, קיימו בחודשים האחרונים מו"מ עם בעלי השליטה החדשים בחברה ואף הגיעו להצעה מוסכמת.



החברה הודיעה על כינוס אסיפה כללית לצורך אישור ההסדר, אך הרשות הביעה את התנגדותה לשינוי תנאי החוב, ואף ביקשה מבית המשפט לעכב את כינוס האסיפה. מנהלי צמנטכל טוענים כי אי אישור ההסדר יביא להתמוטטות החברה ולפיטורי 900 עובדים. הם ממתינים עתה להחלטת בית המשפט בעניין אלרוד, בתקווה שהיא תורחב גם למקרה שלהם.



בעל המכולת והקונים



אלרוד שבשליטת ראובן אלה ידעה עוד לפני מועד הפירעון הצפוי שאינה מסוגלת לעמוד בתשלום החוב למחזיקי האג"ח. היא הציעה לבעלי האג"ח הסדר שכלל ויתור של מחזיקי איגרות החוב על חלק מהתשלום במזומן אשר הגיע להם והנפקת מניות עבורם. ההסדר התקבל באסיפה הכללית של מחזיקי האג"ח ברוב גדול של 83%, והחברה פנתה לבית המשפט לקבלת אישור. ואולם, הרשות הגישה את התנגדותה הנחרצת והמפתיעה לאישור ההסדר, והדיון בבית המשפט הפך עקרוני. לפני ימים אחדים הגישו עורכי הדין של הצדדים לבית המשפט את תגובתם. החלטת בית המשפט צפויה בימים הקרובים.



הרשות ממשילה את אלרוד לבעל חנות מכולת, את מחזיקי האג"ח לקונים פוטנציאליים, ואת האג"ח לצנצנת ריבה. "יום אחד", כותב נציג הרשות סגן פרקליט מחוז ת"א, עו"ד ליאב וינבאום, "נכנסו הקונים בפעם הראשונה לחנותו של בעל המכולת. הנ"ל הציג להם צנצנת ריבה עליה מירב הפרטים האפשריים ביחס לתכולתה, היצרן, כתובתו, מספר הטלפון שלו, הרכיבים המרכיבים את הריבה ותאריך האחרון לשיווקה. הקונים קנו את הריבה.



"לאחר זמן, משהתברר לקונים כי הריבה אינה טריה, פנו לבעל המכולת להתלונן. הנ"ל העמיד בפניהם הברירה: להחליף את צנצנת הריבה המקורית שרכשו בצנצנת של חומר בצבע דומה עליה מדבקה עם הכיתוב 'ריבה' ותו לא. לחילופין, יכולים היו הקונים להשאיר את הצנצנת המקורית בחזקתם.



"הקונים התלוננו בפני בעל המכולת כי אינם יודעים מה יש בתוך הצנצנת החלופית, וכי חסרים להם פרטים כדי להחליט האם להחליף את הריבה המקורית בצנצנת החלופית. או אז משך בעל המכולת בכתפיו ואמר כי הוא אינו מחויב להציע את המידע על התווית במקרה של החלפת סחורה, אלא רק בעת הרכישה המקורית".



"מה היינו עושים אם היינו צריכים לפסוק בשאלה האם על המוכר להציג את אותו מידע שהציג בעת רכישת הצנצנת המקורית, גם בעת החלפתה בצנצנת החלופית? זו השאלה העומדת בפני בית המשפט, ודומה שלא נדרש ליצירתיות יתר, בכדי לנחש מה תהא החלטת בית המשפט", מסיים וינבאום.



הכל (עדיין) שפיט



תחת הכותרת "משל הריבה של הרשות ושברו", קובעים עורכי הדין של אלרוד, גבי הייק, אהרון מיכאלי ולאה פסרמן ממשרד זליגמן, כי שורש טעותה של הרשות טמון בעובדה שלא מדובר כאן בעסקה במחשכים, הנעשית בתנאי חוסר ידיעה. לטענתם, הרשות מתעלמת מהעובדה שההסדר המוצע כפוף לאישור בית המשפט על פי שיקול דעתו, לאחר בחינה עניינית ומדוקדקת של פרטיו, סבירותו הגיונו ומשמעויותיו.



אלרוד היא חברה ציבורית, מוסיפים עורכי הדין, וקיים לגביה מידע שוטף. בנוסף, החוק הפקיד נאמן בעל מומחיות וניסיון על ענייניהם של בעלי איגרות החוב והסמיכו לגבש הסדרי פשרה. סמכות זו אף מעוגנת בתשקיף.



לדבריהם, גישת הרשות אינה מעוגנת בדין ואף עומדת בסתירה לו. "בבסיסה תפיסה דווקנית ומקסימליסטית בלתי ריאלית בעליל, אשר יישומה יביא לכך ששכרה ייצא בהפסדה. גישתה של הרשות צפויה לפעול כבומרנג נגד הציבור שבשמו ולתועלתו היא מתיימרת לפעול, ולגרום לפגיעה קשה באינטרסים לגיטימיים של עם רב: החברה, בעלי מניותיה, ציבור נושיה, (לרבות בעלי האג"ח) וצדדים שלישיים אחרים - והכל בשעתם הקשה ביותר".



עוד טוענים עורכי הדין כי הדרישה לפרסום תשקיף מנוגדת לכל הגיון: "היעלה על הדעת כי חברה בקשיים, על סף תהום פעורה, תעמוד בדרישה של פרסום תשקיף - דרישה שחברות מבוססות מתקשות בה? האם חברה כזו תהמר ותהלך במסלול המכשולים היקר, הארוך והמייגע של עריכת תשקיף, רק על מנת לגלות בסופו של התהליך כי מחזיק איגרות החוב כלל א