בנק ישראל והאוצר אינם דנים ב"רשת ביטחון" לאג"ח

מאת מוטי בסוק ויורם גביזון



האוצר ובנק ישראל לא דנו עד כה אם יש מקום לנסות לבלום את הירידה במחירי האג"ח מסוג שחר ואת הירידה במחירי המק"מ (ובמקביל את העלייה בריבית על אג"ח אלה) באמצעות פריסת רשת ביטחון על ידי המדינה, כפי שנעשה באחרונה במשבר קופות הגמל ב-1996. לפיכך, גם לא התקבלה כל החלטה בעניין.



מבנק ישראל נמסר אתמול כי האוצר צריך לקבל את ההחלטה לפרוש רשת ביטחון. אם החלטה כזו מתקבלת, היא מבוצעת במשותף על ידי האוצר ובנק ישראל. לפי שעה, לא ידוע אם ראשי המשרד מתכוונים לדון בעניין בקרוב. עם זאת ייתכן שהעניין יעלה לדיון בפגישה שיקיימו היום שר האוצר, סילבן שלום, והנגיד, דוד קליין.



ב-1996 נרשמה בריחה מאסיווית של עמיתים מקופות הגמל, שהביאה להיצע הולך וגובר של אג"ח בבורסה. כשהתופעה נהפכה למשמעותית, החליטו בנק ישראל והאוצר לסייע בבלימת הירידה באג"ח. לפיכך סוכם כי בנק ישראל יפרסם הצעת רכש לאג"ח בסכום כולל של 500 מיליון שקל. מטרת רשת הביטחון היתה לספק פתרון חלקי לבעיה הנקודתית.



בכיר באוצר אמר אתמול כי המשרד יקיים כמתוכנן את הנפקת האג"ח, בתגובה להערכות של מנהלי כספים כי יש לבטל את ההנפקה. המשרד מתכנן להנפיק היום אג"ח לא צמודות בריבית קבועה מסוג שחר מסדרה 2666, שתיפדה בעוד ארבע שנים. סדרה זו, לתקופת פדיון זהה, כבר נסחרת בשוק האג"ח.



האוצר ביקש להנפיק את האיגרת במחיר מינימום של 88 אגורות לאיגרת, אלא שהמפולת בשוק הכספים גרמה לירידת מחיר האיגרות ל-87.3 אגורות אתמול. העובדה שהמחיר בשוק נמוך ממחיר המינימום עוררה חשש שהמכרז המתוכנן להיום ייכשל, בהיעדר עניין למשקיעים לרכוש נכס במחיר גבוה ממחיר השוק שלו.



בכיר באוצר אמר בתגובה: "האוצר, כמו כל גורם גוף אחר, אינו לא יכול להעריך את הביקוש בכל יום נתון. האוצר מנהל את החוב של מדינת ישראל בהתאם למערכת חודשית מסודרת של דיונים והערכות".