טל ורדי: "השקל עשוי להתחזק בטווח הקצר, אך הסיכון בהשקעה בו עדיין קיים"

"קליין עשה את המצופה ממנו, הכדור נמצא כעת בידיים של האוצר, שצריך לשכנע את הציבור בנחישות שלו לשמור על יעד הגירעון", כך אומר טל ורדי, מנהל חדר עסקות מט"ח בסיטיבנק. ורדי מעריך כי שער החליפין עשוי לרדת בטווח הקצר, אך הוא לא פוסל התחזקות של הדולר בטווח הארוך, חזרה לרמה של 5 שקלים.



ורדי מסביר כי הדולר עשוי להיחלש מהסיבה שהחזקת דולרים הופכת להיות יקרה, מה שעשוי להביא שחקנים לקבלת החלטה על סגירת פוזיציות "לונג". את התחזקות הדולר בטווח הארוך הוא מתנה באי משמעת פיסקלית של הממשלה, ואי שליטה בגירעון. ורדי מציין כי לא כל זרמי הדולרים לישראל ומחוצה לה מושפעים מגובה הריבית. "הירידה בתיירות הנכנסת לא קשורה לריבית, וכך גם ההחלטה של המשקיעים הזרים לממש השקעות בישראל", אומר ורדי.



"העלאת ריבית של 2% היתה מגולמת במחיר הדולר, וזו הסיבה ששער החליפין ירד לרמה של 4.94 שקלים עוד לפני ההודעה הרשמית", כך אומר אילן ויסקין, מנהל חדר עסקות מט"ח בבנק לאומי. לדבריו, רמת הריבית הגבוהה, המבטאת פער ריבית גבוה של 7.3% בין השקל לדולר עשויה לתמוך בשקל, אך להערכתו לא תהיה תפנית של ממש.



"העלאת הריבית לא פתרה את הבעיה במישור הבטחוני, שלפיה השוק מתנהל בימים האחרונים", אומר ויסקין, שמעריך כי הסיכוי ששער החליפין ישבור את רמת ה-5 שקלים גבוה יותר מהסיכוי כי הדולר יירד לרמה של 4.8 שקלים.



מוטי שושן, מנהל חדר העסקות בבנק הפועלים, מציין גם הוא שהעלאת הריבית היתה בתוך טווח התחזיות. גם שושן מציין כי מעבר להעלאת הריבית יש לנקוט בצעדים נוספים, בעיקר בתחום הפיסקלי. "יש לזכור גם כי המצב הביטחוני תמיד נצמא ברקע ומשפיע על המסחר", מציין שושן.