הפרקליטות מערערת על עונשם של יוסף בוק ויעקב אשל בפרשת דסק"ש

פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה הגישה היום לביהמ"ש המחוזי בתל אביב את ערעורה בפרשת דסק"ש . הפרקליטות מערערת למעשה רק על העונש שגזר שופט בימ"ש השלום דוד רוזן על שניים מהמורשעים, הדירקטור ומנהל הכספים לשעבר יוסף (ג'ון) בוק והדירקטור לשעבר יעקב אשל, שעליהם נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי ו-450 אלף שקל קנס. הפרקליטות מבקשת כי ביהמ"ש יחמיר בעונשם של השניים וישית עליהם עונשי מאסר בפועל בעבודות שירות.



המדובר בפרשה בה הורשעו 5 בכירי דסק"ש לשעבר - המנכ"ל דב תדמור, החשב עמוס בנקירר, היועץ המשפטי עו"ד שלמה כהן, בוק ואשל - וכן החברה עצמה ב-18 אישומים של הכללת פרטים מטעים בדו"חות הכספיים של החברה, בכך שלא צירפו לעותקים שהוגשו לרשם החברות ולבורסה במשך 5 שנים את דו"חות החברות הפרטיות ישקר וטכנולוגיות להבים (בהן החזיקו בכ-20%), שתיהן בבעלות משפחת ורטהיימר, וכן את הדו"חות של חברת תפרון אחזקות.



בגין עבירות אלו גזר שופט בימ"ש השלום על תדמור 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 700 אלף שקל. על החברה הטיל השופט קנס של 800 אלף שקל, ועל שאר הנאשמים: כהן, בוק ואשל, הטיל 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 450 אלף שקל.



בערעור שהגישה המדינה היא מבקשת להטיל על בוק ואשל עונשי מאסר בפועל, כפי שהשית בית המשפט על המנכ"ל תדמור, ולא להסתפק בעונשי מאסר על תנאי.



בעניין זה טוענת המדינה כי ביהמ"ש מצא שכל המורשעים קשרו את הקשר לביצוע העבירות יחד והיו שותפים לביצועה, ולכן אם ביהמ"ש סבר שהעונש ההולם את מעשיהם מגיע לכדי מאסר בפועל בעבודות שירות כפי שגזר על תדמור, הרי שיש להשית עונש דומה גם על בוק ואשל.



המדינה טוענת כי ביהמ"ש טעה שגזר את עונשם של השניים מעונשו של עמוס בנקירר. החשב לשעבר הורשע במסגרת עסקת טיעון ונגזרו עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל וקנס של 230 אלף שקל.



לטענת המדינה, גם במקרה של בנקירר סבר ביהמ"ש כי העונש הראוי הוא מאסר בפועל, אך הטיל עליו מאסר על תנאי רק בשל נכונותו להודות בעבירות בתחילת המשפט במסגרת עסקת טיעון, מה שלא נעשה במקרה של אשל ובוק שניהלו את משפטם עד תום.



בעניין בוק מציינת הפרקליטות כי היה על ביהמ"ש להטיל עליו עונש החמור מזה של בנקירר כי בוק היה מנהל הכספים של החברה ובכיר מבנקירר בהיררכיה בחברה.



לבסוף מציינת הפרקליטות כי טעה ביהמ"ש בקובעו כי היותם של הנאשמים אנשים בכירים ורמי מעלה בעלי עבר חיובי מהווה שיקול להקלה בגזר הדין. לגישת הפרקליטות, דווקא בכך יש נימוק להחמיר בגזר הדין.



במקביל הגישו היום כהן, באמצעות עו"ד אורי וגמן, בוק, באמצעות עו"ד דן שיינמן, אשל, באמצעות עו"ד ירון פירדי והחברה, באמצעות עוה"ד עזגד שטרן וחגי דורון, את ערעוריהם על הרשעתם ועל גזר הדין כנגדם.



דסק"ש טוענת בערעורה כי הקביעה של ביהמ"ש שהנאשמים שמו להם למטרה להטעות "משקיע סביר" בדרך של הסתרת הדו"חות מהציבור, מוטעית, וכי פסק הדין הטביע בחברה חותם פלילי של כוונה כזו כאשר למעשה הוכח היפוכו של דבר.



לטענת דסק"ש הוכח במשפט כי פעולות הנאשמים נעשו במטרה למנוע פירוק השותפות העסקית עם משפחת ורטהיימר, בייחוד בחברת ישקר, וזאת מתוך כוונה לשמור על טובתם של החברה ושל בעלי מניותיה.



עוד טוענת דסק"ש כי ביהמ"ש שגה שהסיק מאי צירוף הדו"חות כי נגרם נזק למשקיע סביר, וזאת מבלי שהובאה בפניו כל ראיה לכך.



דסק"ש מוסיפה כי באותה תקופה היה ערפול בכל הקשור לזכותה של חברה פרטית שלא לפרסם את דו"חותיה לציבור הרחב, וטעה ביהמ"ש שדחה את טענת הטעות של החברה.



לפיכך מבקשת דסק"ש כי ביהמ"ש יזכה אותה, ולחילופין יפחית בעונשה העומד על קנס של 800 אלף שקל. דסק"ש טוענת כי ביהמ"ש החמיר בעונשה ביחס לעונשים שהוטלו על חברות אחרות בעניינים דומים.



מערעור המדינה שהוגש היום כנגד אשל ובוק ניתן ללמוד כי אין בכוונת המדינה לערער על עונשם של כהן, דסק"ש ואף של תדמור. לעומת זאת תדמור עוד צפוי להגיש, כפי שאף הכריז, את הערעור על הרשעתו וגזר הדין כנגדו, לאחר שיסתיימו ההליכים לקביעת עונשו והתאמתו לרצות את העונש בעבודות שירות.