צ'כיה בידינו - עכשיו תור השכנות

"פרויקט D-47 מעלה אותנו מדרגה, מבחינת מעמדנו באירופה. אנחנו בהחלט מתכוונים לפתח פרויקטים כאלה במדינות נוספות במרכז אירופה. ישנם כבר מגעים המצויים בשלבים כזה או אחר עם כמה מדינות במרכז אירופה", כך מסר היום עוזי ורדי-זר, מנכ"ל חברת שיכון ובינוי , בכנס מיוחד שערכה החברה לרגל ההסכם שנחתם שלשום עם ממשלת צ'כיה, בנוגע להקמת כביש אגרה באורך של כ-80 ק"מ במזרח המדינה.



ורדי-זר לא היסס למתוח ביקורת על אפשרויות ההשקעה בפרויקטי תשתיות בישראל. לדבריו, "הרעיון של פיתוח תשתית במצב כלכלי שאינו מי יודע מה, מצריך אמצעים חוץ תקציביים, ואצלנו אני לא מבחין במקורות כאלה. בשונה מצ'כיה, גופים בינ"ל אינם רצים להשקיע פה בתשתיות. האפשרות החלופית היא מימון מבנקים מקומיים, אבל כאן יש מגבלת אשראי. אני כבר הספקתי להיפגש עם נגיד בנק ישראל ולהציע לו שבנק ישראל יקבל החלטה מנהלית שתקבע כי הלוואות שיעמידו הבנקים לפרויקטים של B.O.T ו-P.F.I, לא ייכללו כהלוואות שניתנו למגזר הבנייה ולא ישפיעו על מגבלת האשראי למגזר זה. כל עוד זה לא יקרה, לבנקים המקומיים אין כמעט אפשרות להעמיד אשראי נוסף לענף הנדל"ן".



ורדי-זר הוסיף: "על רקע הקשיים שישנם בארץ, שיכון ובינוי קיבלה החלטה אסטרטגית להרחיב את פעילותה בחו"ל. אנחנו לא יכולים לשמר בשנים הקרובות היקף פעילות כמו שלנו רק בישראל. לפיכך החלטנו כי סולל בונה ארצות חוץ, הפועלת בחו"ל מזה כ-40 שנה, ואשר תרמה לנו בשנים האחרונות הכנסות שנתיות של 100-200 מיליון דולר, תגדיל בשנים הקרובות בשיעור של 50% את היקף פעילותה".



כביש האגרה, כביש D-47, ייסלל בחבל אוסטרבה, המצוי במזרחה של צ'כיה. הכביש יכלול 15 מחלפים גדולים, 140 גשרים, מנהרה באורך של 1.1 ק"מ וגשר תלוי באורך של 600 מטר. הקמתו של הכביש תיפרש על פני תקופה של 7 שנים - אם כי בחברה מקווים לסיים זאת תוך 6 שנים - כאשר הביצוע ייעשה בשלושה שלבים:



בשלב הראשון, אשר החל כבר לפני חודש, ייסללו כ-40 ק"מ בעלות של כ-1.04 מיליארד יורו. בשלב השני, אשר יחל לאחר השלמת תכנון הקטעים, ייסללו כ-30 ק"מ נוספים בעלות של כ-540 מיליון יורו, ואילו השלב השלישי, אשר יתחיל לאחר יישום הסכם שיתוף הפעולה בין ממשלות פולין וצ'כיה, ייסללו כ-10.7 ק"מ בעלות של כ-250 מיליון יורו.







המימון הכספי הנדרש לביצוע השלב הראשון מסתכם בכ-1.6 מיליארד יורו. לשם כך, ועל רקע הצטרפותה הצפויה של צ'כיה לאיחוד האירופאי, יגויס סכום זה כולו ביורו. הסכום האמור כולל, בין היתר, העמדת הון עצמי בהיקף של 150 מיליון יורו והנפקת איגרות חוב מובטחות בסך של 750 מיליון יורו. איגרות חוב אלה, שמובטחות על ידי חברת המונוליין MBIA, יזכו לדירוג AAA והן ייפרעו בתוך תקופה של 23 שנים.



עמית שגב, האחראי על תפעול ופיתוח פרויקטים בשיכון ובינוי, מסר בהקשר זה כי "מונוליין היא חברת ביטוח ייעודית הנותנת ערבויות לפרויקטים, ובכך נוטלת את הסיכון של הפרויקט. במידה שפרויקט נתקע, היא זו שפורעת את התשלום. היתרונות של ההתקשרות הזו הינם בנגישות לשוק ההון, בתקופת ההחזר הארוכה ובעלות כוללת נמוכה יותר".



הגופים אשר יפיצו את האיגרות הללו יהיו דויטשה בנק (50%) וסיטיבנק (50%). הריבית על איגרות החוב טרם נקבעה, אבל היא צפויה להיות נמוכה מ-7%. לשם ההשוואה, בפרויקט חוצה ישראל עמדה הריבית הדולרית על האשראי שנתקבל שיעור של כ-10%.



בנוסף, שורה מכובדת של בנקים אירופאים מובילים - Commerz Bank, WestLB, Abbey National ו-Banco Espirito Santo - תעמיד לקונסורציום אשראי בהיקף כספי של 550 מיליון יורו לתקופה של 21 שנה. יתר המימון לשלב הראשון של הפרויקט ייעשה באמצעות קבלת חוב נחות מבנקים בסך 60 מיליון יורו ומהכנסות הצפויות להתקבל במהלך תקופת ההקמה, הכנסות הנאמדות בכ-100 מיליון יורו. בשיכון ובינוי מציינים כי מבנה חבילת המימון נועד להביא למינימום את עלות ההון ולהאריך ככל האפשר את תקופת ההחזר, כך שהתשלום השנתי יהיה מינימלי. בחברה מקווים להשלים את חבילת המימון לשלב הראשון של הפרויקט בתוך חודשיים עד שלושה חודשים.



שלא כמו בפרויקטי B.O.T בהם נגבית אגרת המעבר בכביש מהנהגים, בפרויקט D-47 מעבר הנהגים יתבצע ללא תשלום, כאשר הממשלה הצ'כית תעביר, החל מפתיחת הכביש לתנועה, תשלומים שימשו להחזר ההון המושקע. בשיכון ובינוי מעריכים כי החל משנת 2007 (המועד הצפוי לפתיחת השלב הראשון של הכביש לתנועה) ועד תום תקופת הזיכיון, תשלם ממשלת צ'כיה סכומים שנתיים ממוצעים של כ-200 מיליון יורו. תשלומים אלה, יכללו תשלום קבוע, כל עוד הכביש יהיה זמין לתנועה, ותשלום משתנה אשר יקבע בהתאם להיקף התנועה על גבי הכביש. התשלומים השנתיים מיועדים להחזר האשראי שיינתן לפרויקט.



חשוב לציין כי שיכון ובינוי לא לקחה את כל הפרויקט האמור על כתפיה, ובמהלך השנה האחרונה היא צירפה אליה את חברת Halliburton Brown&Root הבריטית ואת Bau Holding Starbag האוסטרית, כאשר כל אחת מהחברות תחזיק בשליש מהזכויות בפרויקט.