צוות כלכלה וביטחון: נזקי המצב הבטחוני יסתכמו בכ-3.5%-5% מהתוצר ב-2002

הפגיעה המצטברת של האינתיפאדה והטרור מאוקטובר 2000 ועד סוף 2002 תהיה בסדר גודל של 6%-8% מהתוצר, והנזק בשנת 2002 יהיה בסדר גודל של 3.5%-5% - כך מעריכים חברי צוות הכלכלה והביטחון של כנס קיסריה, בראשות השר דן מרידור.



חברי הצוות סבורים כי מדינת ישראל, שאיבדה עשור של צמיחה בשנות האינפלציה שבאו לאחר מלחמת יום כיפור, מאבדת בסכסוך הנוכחי עשור של צמיחה בתוצר לנפש. לפיכך מציינים חברי הצוות כי כוח העמידה הנדרש מהציבור בישראל אינו רק כוח העמידה אל מול כמות הנפגעים, אלא גם כוח עמידה אל מול מציאות כלכלית קשה שעוד תכבד.



חברי הצוות סבורים שהממשלה, על כל אגפיה ושלוחותיה, אינה רשאית לנהל עתה מדיניות של "עסקים כרגיל", וכי תהליכים שעשויים להיות נכונים בתקופה רגילה צריכים להישקל מחדש תוך בחינה מדוקדקת של השפעתם על אי הוודאות העומדת בפני הסקטור העסקי.



עוד אומרים חברי הצוות כי בשל מגבלות פוליטיות, גם אם יהיה גידול בהוצאה הבטחונית הרי שהיא לא תביא עמה הקטנה של היקף הפגיעה בתוצר.



הצוות מציין כדוגמה את הקמת גדר ההפרדה. עלותה של גדר כזו מוערכת בכ-4 מיליון שקל לק"מ גדר, ובסך הכל 2-3 מיליארד שקל להשלמתו של הפרויקט. אם הגדר אכן תקטין את הפגיעה בתוצר בכ-10%, סבורים חברי הצוות, היא תחזיר את ההשקעה בתוך שנה אחת.



אי הקמת הגדר יכולה לנבוע הן ממגבלות פוליטיות והן ממגבלות תקציביות. להערכת הצוות, שיקולי תקציב ביורוקרטיים בעת בחינת ההשקעה בגדר עשויים להיות מוטעים מהזווית הכלכלית. הצוות לא ממליץ לבצע הרחבה תקציבית במקרה הזה ולהעמיק את הגירעון, אלא להעביר תקציבים ממשרדי ממשלה אחרים אל הביטחון במטרה להקטין את הפגיעה באחוזי התוצר.



פרופסור דני צידון, חבר בצוות, ציין כי הגדר הינה רק דוגמה בודדת: "מבדיקות שערכנו בתקציב משרד הביטחון עולה כי הוא אינו מתחשב כמעט בהשלכות הכלכליות של החלוקה התקציבית שלו, אלא נוטה לחשוב רק במונחים בטחוניים". כמו כן, אומר צידון, השקעה בפרויקט טילים לא נשקלת מכיוון ההשלכות שלה על כלכלת ישראל לעצירת הטרור בתוך הקו הירוק, ובימים כאלו ראוי שהחלטות כאלו ייבחנו שוב.



עוד הוסיף צידון כי הצוות בחן את השפעת הפיגוע בדולפינריום על שוק המניות. בדיקה זו העלתה כי לאחר הפיגוע בדולפינריום הוכפל מספר ההרוגים שבתוך הקו הירוק ביחס לתקופה שלפניו, וכי לאחר פיגוע זה ירד השוק הישראלי בכ-0.4%-0.8% מעבר לירידות השוק האמריקאי באותה תקופה.



להערכת הצוות, המשבר הבטחוני שפקד את המשק מאז אוקטובר 2000 הביא לתנועות הון מהמשק הישראלי לחו"ל וכן להתמעטות משמעותית של היקפי ההשקעות במשק הישראלי, שנראה למשקיעים מסוכן מתמיד. בצוות מעריכים כי היקף ההשקעה במשק צפוי לקטון בכ-10% במהלך 2002, בייחוד לנוכח חוסר היציבות הפיננסית בשוק ההון במהלך החודשים האחרונים והחשש מפני התפרצות אינפלציונית, כפי שבאה לידי ביטוי בתשואות בשוק איגרות החוב.



הצריכה הפרטית, להערכת הצוות, צפויה אף היא להיפגע בכ-1.5%-2% במהלך השנה הקרובה. בצוות מעריכים כי בשל המצב הכלכלי ישנה אי ודאות בקרב משקי הבית בישראל לגבי ההכנסה הפרמננטית הצפויה, בייחוד לאור חוסר הביטחון התעסוקתי הקיים במשק. בסך הכל ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף חודש מארס השנה עלתה הצריכה הפרטית בכ-1.6% בלבד ונרשמה ירידה ביבוא של מוצרי צריכה בראשית 2002. הצריכה הציבורית, מעריכים בצוות, צפויה לגדול בכ-1% בשנת 2002 בהתבסס על ההנחה כי הקיצוץ המתוכנן בתקציב אכן ייצא לפועל.



אולם, לא רק היבוא הוא שנפגע ושעתיד להיפגע מהמצב הבטחוני: מדו"ח הצוות עולה כי הפגיעה העתידית ביצוא צפויה להסתכם בכ-4%-7% בשנת 2002, וזאת בניכוי ההשפעה המתקנת שיש לפיחות על ענף זה.



חברי הצוות מציינים כי בעקבות ההידרדרות הבטחונית, יותר ויותר חברות מעלות ספקות בנוגע ליכולת של היצואנים לעמוד בהתחייבויותיהם ולכן הם מחפשים אלטרנטיבות בארצות אחרות.



אחד הענפים שספג את הירידות המשמעותיות ביותר בפעילותו היה ענף התיירות. חברי הצוות מצאו כי האינתיפאדה הקטינה את היקפי הפעילות בתיירות בכ-40% אך ה"נוק-אאוט" שספג הענף התרחש בעת שהועתק גל הטרור אל תוך שטחי הקו הירוק. אז, טוענים חברי הצוות, קטנו היקפי הפעילות בתיירות בכ-40% נוספים והם הסתכמו בכ-50-60 אלף כניסות תיירים בחודש - שפל חסר תקדים בתולדות התיירות הנכנסת.



הצוות, בראשותו של השר דן מרידור, כלל את פרופסור דני צידון, ד"ר אריאל הלפרין, ד"ר קרנית פלוג, תא"ל ד"ר שמואל בן צבי, יעקב בהר, יעקב ליפשיץ, אמרי טוב, פרופסור יקיר פלסנר ודוד ברודט.