וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המלצות צוות המקרו: תחזית הצמיחה שעליה יתבסס התקציב תוכן על ידי מכון מחקר כלכלי לא תלוי

ליאור כגן

27.6.2002 / 17:00

ראש הצוות, מומי דהן: כך נבטיח שהתקציב ייבנה על בסיס אומדנים ריאליים; חברי הצוות, בהם נציג מבנק ישראל ומהאוצר, מותחים ביקורת על המדיניות הפיסקלית והמוניטרית



"כלכלת ישראל מצויה במשבר ריאלי, שיבוא לידי ביטוי בקיפאון בתוצר לנפש בשנת 2003, זאת בהמשך לירידה בתוצר לנפש שנרשמה בשנים 2001 ו-2002", כך מעריך צוות המקרו, בראשות ד"ר מומי דהן, במסמך סיכום והמלצות שגיבש לקראת כנס קיסריה.



לפי הערכת הצוות, המונה שורה של כלכלנים מהאקדמיה, בנק ישראל, האוצר והמגזר העסקי, צפויה בשנת 2003 התאוששות כלכלית קלה שתתבטא בעלייה של כ-2.5% בתמ"ג ובתוצר העסקי במשק. הערכה זו מבוססת על תחזיות להתאוששות בכלכלה העולמית. לפי הערכות, הסחר העולמי צפוי לגדול ב-2003 ב-6.6%, לעומת ירידה של 23.5% ב-2002, וירידה של 0.2% ב-2001.



צוות המקרו מציין כי המשבר בתחום הריאלי תופש את ישראל באחת מנקודות השפל מבחינת המדדים ליציבות חברתית: "מקבלי ההחלטות חייבים להביא בחשבון את השפעת המדיניות על מידת היציבות החברתית - שיעור אבטלה של יותר מ-10% מכוח העבודה הוא אחד מביטויו של המשבר הכלכלי שבו נתונה ישראל. שיעור אבטלה כה גבוה משקף גם חולי חברתי שמאיים על היציבות. שיעור האבטלה בחלק מן היישובים הערביים ומספר ערי פיתוח בדרום הוא גבוה במיוחד".



יחד עם זאת, חברי הצוות סבורים כי בשלב זה, המשבר הנוכחי של ישראל אינו דומה למשברים בעבר. ההתאוששות הצפויה בעולם, הגירעון הנמוך של מאזן התשלומים, החוב החיצוני הנמוך ויתרות המט"ח הגבוהות מסייעות לגונן על יציבותו של המשק.



חברי צוות המקרו, שביניהם גם נציג משרד האוצר (מיכאל שראל, סמנכ"ל כלכלה), מבקרים בחריפות את המדיניות הפיסקלית: "חלה נסיגה בכל המימדים, הן ביחס למגמות שאפיינו את המשק הישראלי בעבר והן ביחס להתפתחויות בעולם. נסיגה זו במדיניות הפיסקאלית שמושפעת מהתכווצות התוצר, גולשת לעבר האזור המסוכן ומציבה סימני שאלה לגבי היציבות הפיננסית ויציבות המחירים".



הצוות מציע כי תחזית הצמיחה וההכנסות ממיסים תיקבע על ידי מכון מחקר כלכלי בלתי תלוי, ותוגש לממשלה. דהן מציין כי בצורה זו ניתן להבטיח כי התקציב ייבנה על בסיס אומדנים ריאליים.



במסמך שחיבר צוות המקרו, מוטחת ביקורת באופי התוכנית הכלכלית שאושרה בכנסת: "הרכב הקיצוץ שאושר לאחרונה בכנסת כולל יותר מדי מסים, קיצוץ בלתי מאוזן בתשלומי העברה ופחות מדי קיצוץ בהוצאות השכר".



הנקודות המדאיגות



צוות המקרו מונה מספר נקודות מדאיגות לדעתו: הגידול בגירעון הממשלתי והיעד החדש שנקבע, שלפי חברי הצוות הוא גבוה מדי; ההוצאה הציבורית הגבוהה בישראל; הגידול בהוצאות הרווחה; והגידול בנטל המס לממדים גבוהים בהשוואה בינלאומית.



הצוות, בו חבר גם סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל מישל סטרבצ'ינסקי, לא חוסך בביקורת על ניהול המדיניות המוניטרית של הבנק. בסיכום המלצות הצוות נכתב כי החטאת יעד האינפלציה באופן שיטתי בכיוון מטה מבטאת נתינת משקל מועט מדי ליעד המשני של הגברת הפעילות הכלכלית בזמן מיתון. "הציבור הופתע מהפחתת הריבית בשיעור של 2% על ידי בנק ישראל, והוא נאלץ לעדכן את תחזיותיו בהתאם", כותבים חברי הצוות.



"ההפחתה, שנעשתה במסגרת עסקה בין הממשלה לנגיד, גם הראתה לציבור כי הממשלה יכולה להשתתף כמעט במישרין בניהול מדיניות מוניטרית מרחיבה. ההפחתה החדה בריבית היתה מפתיעה גם עקב זחילה מעלה של פרמיית הסיכון בעקבות התערערות המצב הבטחוני", מציינים חברי הצוות.



חברי הצוות מציינים כי לאור אי האמינות של מדיניות הממשלה בעיני הציבור ובהתחשב בנקודת הפתיחה של המדיניות הפיסקלית, אין לנקוט במדיניות אנטי מחזורית כדי להוציא את המשק מהמיתון.



להלן המלצות הצוות בתחום המדיניות הפיסקלית והמוניטרית:



ניהול המדיניות הפיסקאלית



יעד המדיניות התקציבית הרצוי הוא התכנסות לסביבת כללי הפעולה שנקבעו באמנת מאסטריכט.



הרכב הקיצוץ שאושר לאחרונה בכנסת כולל יותר מדי מסים, קיצוץ בלתי מאוזן בתשלומי העברה ופחות מדי קיצוץ בהוצאות השכר.



הרמה הפרמננטית והחריגה של ההוצאות הבטחונית חייבת להיות ממומנת על ידי הפחתת הוצאות אחרות או העלאת נטל המס.



גוברת נחיצותן של רפורמות בשוק העבודה, בחינוך, בשוק ההון ובתחום הפיסקאלי וכן הרחבת ההשקעות בתשתית, בצל האטת הפריון במשק הישראלי. כך, למשל, נדרשות תוכניות ארוכות טווח בשוק העבודה להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.



יש להגביר את השקיפות התקציבית, ליצור מנגנוני בקרה פיסקאליים ולשפר את תרבות ניהול המדיניות:



א. דיווח רבעוני לממשלה על ביצוע התקציב.



ב. הצגת תחזית צמיחה והכנסות ממסים (והכנסות אחרות) שתוכן על ידי מכון מחקר כלכלי.



ג. יישום תקנון פעולת הממשלה לגבי מועד מסירת המידע לשרים ולגופים הרלוונטיים.



ד. דיווח לממשלה ולציבור על יעדי המדיניות הכלכלית והשפעתה על התקציב ועל משתנים כלכליים וחברתיים חשובים.



הכנסת



דרישת רוב מיוחד או אישור הממשלה להצעת חוק פרטית בעלת עלות תקציבית משמעותית. הצעת חוק פרטית תיכנס לתוקף רק משנת התקציב הבאה.



קביעת 31 לדצמבר כתאריך הקובע לאישור התקציב (במקום 31 למארס).



ניהול המדיניות המוניטרית



יש להבטיח את עצמאות בנק ישראל.



יש להקים מועצת נגידים (נטולי פניות) תוך כדי שמירה על עצמאות בנק ישראל וקביעת יציבות מחירים כיעד מרכזי והשגת יעדים אחרים כמו רמת פעילות כלכלית גבוהה כיעדים משניים.



ניהול מדיניות שער החליפין ויתרות המט"ח יישאר בידי בנק ישראל.



יש להגביר את שקיפות ההחלטות של בנק ישראל ולהגיש דין וחשבון לציבור במקרה של חריגה מיעד האינפלציה שנקבע, בשיעור העולה על אחוז אחד. בנק ישראל יציג בפני הממשלה את הגורמים לחריגה זו ואת הצעדים להחזרת האינפלציה ליעד.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully