בעקבות המצב: סיטיבנק הקפיא פתיחת סניפים בי-ם, ת"א ורעננה

מאת עמית שרביט



ענק הבנקאות סיטיבנק משהה את תוכניותיו לפתיחת סניפים בישראל. הבנק הודיע כי בטווח הקרוב יפתח סניף אחד בהרצליה, בניגוד לתוכניות הקודמות לפתוח סניפים גם בתל אביב, ירושלים ורעננה ב-2001.



סיטיבנק פועל ממשרדים ברחוב הארבעה בתל אביב. לבנק יש גם משרד להלוואות בקניון עזריאלי בתל אביב.



בשלב זה נראה כי סיטיבנק שינה את האסטרטגיה העסקית שלו, ולא ברור אם תוכניתו המקורית להשגת נתח של 20%-15% מהבנקאות הקמעונית בישראל עדיין בתוקף. בעבר דיברו ראשי הבנק על האפשרות שההתרחבות תושג באמצעות רכישת בנק או תיק לקוחות מאחד הבנקים. גם התוכניות הללו לא נראות קרובות לביצוע.



מסיטיבנק נמסר כי "סיטיבנק ישראל יפתח בקרוב את סניף הרצליה. הסניף נפתח על פי מחקרים וסקרים שנעשו בשוק בישראל. לאחר שייבחנו כל המוצרים והפעילות בסניף תחליט סיטי היכן לפתוח את הסניפים הבאים. סיטי אינה שוללת פתיחת סניפים בכל עיר בישראל, לרבות ירושלים".



באוקטובר 2000 הודיע סיטיבנק על כניסתו לתחום הקמעוני בישראל. מגזר משקי הבית מהווה את אחד ממקורות ההכנסה היציבים של מערכת הבנקאות בתקופה זו. לקוחות המגזר הקמעוני שבויים בעיקר בידי שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, שחולשים על כ-80% משוק זה.



כניסת סיטיבנק לישראל הפיחה תקווה בגורמי הפיקוח, ובעיקר במשקי הבית, שקיוו ליצירת גוף שלישי שיתחרה בפועלים ובלאומי. ואולם עד כה, משקי הבית בישראל לא נהנו ממגוון האפשרויות שמציע סיטיבנק ללקוחותיו בעולם.



בישראל התמצתה ההסתערות על משקי הבית בהשקת שני מוצרים קמעוניים בלבד: הלוואה עד 50 אלף דולר ללא ביטחונות וערבויות מצד הלווה; ומוצר בתחום ההשקעה המיועד ללקוחות שמעוניינים להשקיע יותר מ-50 אלף דולר. מוצר זה כולל פתיחת חשבון עו"ש מקומי שממנו ניתן לבצע העברות והפקדות.



מוצר זה נועד לענות על הצורך הגובר של ישראלים שמעוניינים להסיט חלק מהנכסים הפיננסים שלהם לחו"ל. ואולם, השקת המוצרים האלה ופתיחת הסניף בהרצליה נעשים בקול ענות חלושה, בניגוד לכניסת סיטיבנק לישראל שלוותה בקול תרועה רמה.



בסיטיבנק לא התכוונו להקים מערך סניפים גדול כמו של הפועלים וללאומי יש מאין; לא בטוח שננדן מר, המנכ"ל הקודם של סיטיבנק, או גאס פליקס, המנכ"ל הנוכחי שהחליפו בתפקיד, ראו בעיני רוחם פתיחות חגיגיות של סניפי סיטי במעמד ראשי ערים ורשויות קטנות. אחת האפשרויות שנבחנו היתה רכישת פלטפורמה בנקאית, שתהיה בעלת נתח שוק מסוים, ושאותה ניתן יהיה לפתח ולהגיע דרכה לקהל שסיטיבנק חיפשה בישראל, ומרוכז במטרופולין תל אביב.



סיטיבנק היה אחד המועמדים לרכישת גרעין שליטה בבנק לאומי. ידוע כי בעלי השליטה בבנק המזרחי, משפחת עופר, ניהלו בעבר מגעים עם סיטיבנק לרכישת אחזקותיהם במזרחי. ככל הנראה, בסיטיבנק העדיפו שלא להשקיע כמיליארד דולר ברכישת לאומי, או כמה מאות מיליוני דולרים ברכישת אחזקות משפחת עופר במזרחי.



כניסת סיטיבנק לישראל לא חוללה שינויים דרמטיים בתיק האשראי של המגזר העסקי. על פי הערכות, תיק האשראי של הבנק מסתכם ב-3 מיליארד שקל - אחוז זעום מסך האשראי של הבנקים הגדולים. מספר זה אינו כולל את סך האשראי שקיבלו חברות ישראליות מקבוצת סיטי בעולם. בסיטיבנק סירבו להגיב להערכות אלה.



סיטיבנק, בדומה לבנקים הזרים האחרים, לא ממהר להיכנס לעסקות גדולות במשק הישראלי כמממן משנה ובוודאי שלא כמממן מוביל. כך למשל הבנק אינו מעורב בשלב זה בעסקת המימון הגדולה העומדת על הפרק - העברת השליטה בקונצרן אי.די.בי, במסגרתה קבוצה בראשות נוחי דנקנר עומדת לרכוש את אחזקות משפחת רקנאטי בקונצרן אי.די.בי תמורת יותר מ-500 מיליון דולר. בינתיים, דנקנר לא מצליח לתפור את חבילת המימון לעסקה עם בנק לאומי בשל קשיים רגולטוריים ואחרים.



נציגיו של דנקנר ולאומי ניסו לעניין את הבנקים הזרים ובעיקר את סיטיבנק ו-HSBC בהשתתפות במימון העסקה. ואולם הבנקים הזרים לא גילו עניין. הריבית שמציעים הבנקים הישראליים לא אטרקטיווית מספיק עבור הבנקים הזרים שרואים גם פרמיית סיכון על מימון עסקות בישראל. אגב, גם דויטשה בנק, המשמש יועץ לקבוצת גנדן, לא ישתתף במימון העסקה.