מבקר המדינה: החשב הכללי ורשות החברות הציבוריות התרשלו בתפקידם בנוגע לבנק לפיתוח התעשייה

מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, קובע בחוות דעתו כי במשך כ-11 שנה, מאז רכשה המדינה את השליטה בבנק לפיתוח התעשייה, לא העביר הבנק את המניות הנרכשות לידי המדינה, לא רשם את המניות על שם המדינה, ואף לא דן בנושא זה במסגרת ישיבות הדירקטוריון. מטעם המדינה, קובע המבקר, החשב הכללי ורשות החברות הציבוריות, שהיו האחראים ליישם צעדים אלו, התרשלו בתפקידם.



המבקר קובע כי הגופים מטעם המדינה לא קיימו את הוראות חוק החברות הממשלתיות במשך 8 שנים בדבר דיווח העסקה ומימוש זכות המדינה למינוי דירקטורים. עוד קובע המבקר כי על המדינה לפעול למכירת החזקותיה בבנק, אך לפני כן, עליה לפעול לאיחוד הון הבנק, הכולל היום 9 סוגים שונים של מניות בעלות זכות שונה על רווחי הבנק.



המבקר מציין כי רק בשנת 2001, לאחר התערבות מבקר המדינה, נדונה לראשונה סוגיה זו בפני דירקטוריון הבנק, מונו דירקטורים מטעם המדינה ודווח על העסקה, שבוצעה ב-1991, בדו"ח החברות הממשלתיות. ביום חמישי האחרון, לקראת פרסום הדו"ח, הודיע הבנק לפיתוח התעשייה לבורסה כי יעביר לידי המדינה את המניות שרכשה בשנת 1991, כ-27% מהון מניות הבנק, וכך למעשה, מסיים הבנק מצדו פרשיה זו.



עם זאת, דו"ח המבקר עדיין רלוונטי לגבי התנהלות הגופים הממשלתיים אשר היו אחראיים לגבי רישום נכסי המדינה וניהולם. המבקר קובע כי "החשב הכללי ורשות החברות, שהיו מודעים לעסקת הרכישה משנת 1991, התרשלו בתפקידם ולא עשו כראוי את הפעולות שהתחייבו מהעסקה, ובכלל זה רישום המניות על שם המדינה ומימוש הזכויות שהן הקנו לה".



בנובמבר 1991 חתמה המדינה על הסכם עם חברת העובדים וקרן העבודה לרכוש כ-27% מהון הבנק תמורת 4.5 מיליון שקל. מניות אלו התווספו לכ-22% שכבר הוחזקו על ידי המדינה, ולפיכך לאחר עסקה זו החזיקה המדינה כ-49% מהון מניות הבנק, המקנים לה זכות מינוי של 7 דירקטורים מתוך 15.



הבנק לפיתוח התעשייה הוקם בשנת 1957 כדי לשמש מכשיר בידי המדינה לעידוד התעשייה המקומית. החל משנת 1985, בעקבות החלטת ממשלה, הבנק אינו משמש כזרוע בלעדית של המדינה לקידום מפעלי תעשייה. בשנת 1989 קיבל הבנק רשיון לפעול כבנק מסחרי.