מבקר המדינה: עיריית ירושלים העניקה לעובדיה תנאי פרישה ופנסיה גבוהים

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי עיריית ירושלים העניקה לעובדיה תנאי פרישה ופנסיה הגבוהים בהרבה מאלו המוענקים על פי חוק לעובדי המדינה. בשנים 1998-2000 פרשו או יצאו לגמלאות 1,172 עובדים. מהבדיקה עלה כי העירייה העניקה אוטומטית תנאי פרישה, הכוללים תוספות שלא אושרו בידי הממונה על השכר במשרד האוצר, בהסתמכה על הסכם קיבוצי משנת 1999, אף על פי שבהסכם הקיבוצי נכתב מפורשות כי הוא אינו עוסק בתנאי פרישה ובפנסיה.



המבקר מציין כי בעצם מתן התוספות ותנאי הפרישה החריגים לקחה על עצמה עיריית ירושלים התחייבויות כספיות כבדות, אשר יסבו לה מעמסה אקטוארית כבדה שתלך ותגדל מדי שנה. מהדו"ח עולה כי החוב האקטוארי הרובץ על קופתה של עיריית ירושלים, הנובע ממחויבותיה לתשלום פנסיה תקציבית, יגיע בעוד 20 שנה, על פי חישובי גזברות העירייה, לסכום של 5 מילארד שקל, סכום הגדול פי 2.5 מתקציבה. מהדו"ח עולה כי הוצאות תקציב הגמלה עלו בשנים 1998-2000 ביותר מ-22%, בעוד שההוצאה הכוללת באותן שנים עלתה ב-7.2%. מבקר המדינה מציין כי מגמות אלו מעלות חשש כי העירייה תתקשה לעמוד במחויבותה לתשלומי פנסיה ללא נקיטת מדיניות מרוסנת וברורה.



עוד עולה מהדו"ח כי עיריית ירושלים העניקה לפורשיה הטבות שונות, כגון העלאה בדרגות, מענקים מיוחדים ושיעורי גמלה משופרים, על בסיס הסכמים שנחתמו בזמן ניהול מו"מ עם האוצר, מבלי ליידע את משרד האוצר ומבלי לקבל אישורו.



עובדים זכו בתוספות שכר שבמקורן אינן פנסיוניות, שהומרו לתוספות פנסיוניות "תחת מעטה של שמות שונים וחדשים".



דרגותיהם של עובדים רבים חרגו מהותית ממתח הדרגות שתפקידם מקנה בתקן, לעובדים רבים הואצו דרגות במיוחד לקראת פרישתם, דבר שהעלה משמעותית את סעיף ההוצאה בגין תשלומי פנסיה.



בשנים האחרונות יצאו עובדים רבים לפרישה מוקדמת במסגרת מגמת העירייה לצמצם את מספר עובדיה. מהדו"ח עולה כי למרות תוכנית ההבראה ודיווח העירייה על קיצוץ תקנים ומצבות של עובדים, הרי שבשנים שנבחנו עלו התקנים בכ-230 ומצבת העובדים עלתה ב-65 עובדים.



מבקר המדינה המליץ כי כעת, משהובאו נתונים אלו בפני הממונה על השכר במשרד האוצר, מן הראוי שיבחן גם רשויות מקומיות אחרות, במטרה לבדוק האם הליקויים שהתגלו בעיריית ירושלים קיימים גם ברשויות אחרות.