במארס 2000 נחתם בין הממשלה לאגד הסכם לפיו תמורת הוצאת 25% מהקווים של אגד לתחרות תשלם לה המדינה תמיכה בשיעור של 785 מיליון שקל ו-100 מיליון שקל נוספים במידה שמניותיה יונפקו לציבור.
מדו"ח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, עולה כי באגף התקציבים ובמשרד החשב הכללי שבמשרד האוצר לא נמצאו מסמכים מהם ניתן ללמוד על פי מה נקבע סכום התמיכה ואף להסביר את עצם הצורך בתמיכה שכזו.
עוד עולה מדו"ח הביקורת כי ההסכם שנחתם מצמצם באופן ניכר את נתח הקווים שיוצעו לתחרות לעומת המספר שנקבע בתוכנית להנהגת התחרות של הממשלה שנחתמה בשנת 1999 וזאת מבלי שיש מסמכים המסבירים את סיבת הצמצום.
שירותי התחבורה הציבורית הסדירה בארץ מסופקים בעיקר בידי הקואופרטיווים לתחבורה אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, ודן - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית. אגד ודן הפעילו בשנת 2000 95% מכלל האוטובוסים, כאשר חלקה של אגד 70% (3,800 אוטובוסים) ושל דן 25% (כ-1,300 אוטובוסים).
בינואר 1997 החליטה הממשלה לפתוח את ענף התחבורה הציבורית לתחרות. במאי 1999 פירסמה מינהלת התחבורה הציבורית, שהקים משרד התחבורה, תוכנית כוללת להנהגת תחרות בענף התחבורה הציבורית (לאחר שאגד הוכרזה כבר כמונופול ע"י רשות ההגבלים העסקיים).
בתוכנית שהוציאה המינהלת נקבעו 4 שלבים כאשר בשלב הראשון, שיימשך כשנתיים, יוצאו למכרזים 317 קווים מתוך 1,475 הקווים שמפעילה אגד (21%) וכן 30 קווים מבין 133 הקווים שמפעילה דן (23%). עוד נקבע כי בשלב זה לא יוכלו אגד ודן להתמודד במכרזים על הפעלת הקווים הללו, וזאת כדי ליצור סביבה תחרותית שתאפשר כניסתם של מפעילים חדשים. כמו כן נקבע כי במהלך 7 שנים לכל היותר יקוימו מכרזים לכל קווי התחבורה הציבורית.
במארס 2000 נחתם בין הממשלה לבין אגד הסכם המסדיר את תנאי פתיחת השוק לתחרות. בין השאר נקבע כי משרד האוצר ישלם לאגד סכום של 785 מיליון שקל לצורך פתיחת הענף ופרישת חברים מהחברה ועוד 100 מיליון במידה שהחברה תונפק.
ההסכם, שנקבע ל-9 שנים, קובע בין היתר, ולמרות החלטת המינהלה, כי למעשה לא יועברו בתקופת ההסכם יותר מ-25% מהקווים של אגד למפעילים אחרים. כאמור, המבקר לא מצא מסמכים המעידים על הסיבה לשינוי התוכנית.
התשלום בסך של 785 מיליון שקל הותנה במספר החברים שיפרשו בתקופה זו, כאשר חבר פורש מתומחר לפי סך של 340 אלף שקל, ובאחוז הקווים שיועברו, כאשר כל אחוז שווה 9 מיליון שקל כאשר אגד מחזיקה מעל ל-75% מהקווים ו-15 מיליון שקל כאשר היקף הקווים שבידיה יירד אל מתחת ל-75%.
המבקר כאמור לא מצא מסמכים מהם ניתן ללמוד על פי מה נקבע סכום הסיוע. משרדי האוצר והתחבורה אמרו כי הסכום נגזר מהגירעון בהון של אגד, העומד על סך של כ-1.7 מיליארד שקל, פחות תקבולים צפויים המותיר סך גירעון של כ-900 מיליון שקל. המבקר מציין כי לא ברור כיצד חושב סך התקבולים הצפויים ואף לא הוסבר מה הצורך לשלם לאגד תמיכה בעניין.
במקרה שאג"ד תנפיק את מניותיה לציבור נקבע בהסכם כי תקבל תוספת תמיכה של 100 מיליון שקל ובתמורה תקבל המדינה 25% משוויה של אגד (בכסף או במניות) וזאת בניכוי מכפלת חברי אגד ב-150 אלף שקל לחבר. המבקר מציין כי אין מסמכים שיעידו כיצד נקבע הסכום של 150 אלף שקל וכן לא נמצאו במשרדי הממשלה אומדן של התשלום שתקבל הממשלה בגין ההנפקה.
עוד נקבע בהסכם כי אגד תוכל להשתתף במכרזים להפעלת 8% מהקווים הראשונים המוצעים וזאת למרות קביעת המינהלה כי אגד לא תוכל להשתתף בשלב הראשון של המכרזים.
המבקר מציין בדו"ח כי בישיבות המו"מ לגיבוש ההסכם בין נציגי האוצר לאגד לא נרשמו סיכומי הדיונים של ההחלטות שהתקבלו.
מבקר המדינה: אין הסבר לתמיכת האוצר באגד בסכום של 785 מיליון שקל תמורת העברת 25% מהקווים למתחרים
אמיר הלמר
30.6.2002 / 0:04