מבקר המדינה: תהליך בחירתו של סמנכ"ל השיווק והפרסום של מפעל הפיס היה לקוי

מדו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה עולים ליקויים הנוגעים לבחירתו של סמנכ"ל השיווק והפרסום של מפעל הפיס, ד"ר ישראל פלג, במארס 2000.



מבקר המדינה, אליעזר גולדנברג, מציין כי יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, אברהם כץ עוז, לא דיווח לוועדה שהוקמה לצורך בחירת המועמד, ואשר הוא עמד בראשה, כי היתה לו היכרות מוקדמת עם פלג, וכי אף נפגש עימו קודם להגשת מועמדותו.



כמו כן העלתה הביקורת ליקויים בדרכי פעולתה של ועדת הבחירה. מהדו"ח עולה כי למשרד מבקר המדינה נמסרו גירסאות שונות "שהעלו סימן שאלה לגבי תהליך קבלת ההחלטות בוועדה", וכי למפעל הפיס אין נוהל לבחירת עובדים בכירים.



מהדו"ח עולה כי בסוף 1999 פורסמה מודעה המזמינה הגשת מועמדות לתפקיד. 148 אנשים הציעו מועמדותם. פלג שלח את קורות חייו ישירות ליועץ המפעל לענייני שכר, שהוסמך על ידי הדירקטוריון לטפל באיוש התפקיד, ולא לתא הדואר שצוין במודעה, אליו שלחו שאר המועדים את קורות חייהם.



היועץ אמר למבקר המדינה כי פלג הסביר לו כי קורות חייו נשלחו אליו ישירות לאחר שנפגש עם כץ עוז, וזה אישר לו להגיש מועמדותו באופן ישיר, כדי למנוע אפשרות שדבר מועמדותו יוודע במקום עבודתו באותה התקופה. מבקר המדינה מציין כי מאחר שמפעל הפיס פעל לבחירת סמנכ"ל השיווק והפרסום בהליך פומבי ושיוויוני באמצעות ועדה שהוקמה לצורך זה, היה על כץ עוז, ששימש כאמור גם כיו"ר הוועדה, להימנע מלהיפגש עם מועמד כלשהו שלא במסגרת הוועדה, ואם עשה זאת, היה עליו לדווח לוועדה על היכרותו עם פלג, דבר שלא נעשה.



עוד עולה מהביקורת כי לאחר שנבחר פלג לתפקיד אישר לו ממלא מקום המנכ"ל להמשיך חברותו "בדירקטוריונים של חברות" מבלי להגביל אותו במספר הדירקטוריונים בהם מותר לו לפעול ומבלי להגביל את הקף הזמן בפעילותו זו.



במארס 2000, זמן קצר לפני בחירת פלג, פירסם מבקר המדינה ביקורת על מפעל הפיס בה פורטו, בין השאר, ליקויים מהותיים בהליכי הבחירה של מנכ"ל מפעל הפיס הקודם. ממצאי הביקורת בדו"ח הנוכחי, מציין מבקר המדינה, מצביעים כי מפעל הפיס ויו"ר הדירקטוריון התעלמו מהערותיהם של משרד מבקר המדינה ויו"ר המועצה הציבורית המייעצת של מפעל הפיס. עוד עולה מהדו"ח כי ביוני 2000 העיר משרד מבקר המדינה למפעל הפיס כי מן הראוי שיכין בהקדם נוהל לבחירת עובדים בכירים. מעקב שנעשה במארס 2002 העלה כי מפעל הפיס עדיין לא השלים הכנת נוהל זה, למרות שבשנתיים האחרונות מונו מספר בעלי תפקידים בכירים בהם מנכ"לית (שהתפטרה לאחרונה), סמנכ"לים ומנהלי אגפים.



בנוסף מצביע מבקר המדינה כי סדרי האישור של העסקת יועצים חיצוניים ואופן הצגת עלות הייעוץ במפעל הפיס לקויים.



מפעל הפיס מעסיק מומחים ויועצים חיצוניים רבים בתחומים שונים, בהם משפט, כלכלה, הנדסה, מחשוב ופרסום. בשנת 2001 הועסקו במפעל הפיס כ-100 יועצים חיצוניים.



מהדו"ח עולה כי מפעל הפיס שילם ליועצים החיצוניים בשנים 1998-2000 כ-112 מיליון שקל, וכי התקציב לשנת 2001 היה קטן בכ-50% מהתקציב של שנת 2000.



מהדו"ח עולה כי במפעל הפיס הועסקו יועצים שנבחרו, לכאורה, על רקע עניין אישי בהעסקתם בשל היכרות קרובה או קרבה משפחתית.



לדוגמה, כעולה מהדו"ח, המנכ"ל הקודם, עו"ד במקצועו, התמחה במשרדו של אחד מהיועצים המשפטיים החיצוניים של מפעל הפיס וכי היועץ המשפטי הנוסף של המפעל הוא קרוב משפחה של כץ עוז, היו"ר. מהדו"ח עולה כי הן המנכ"ל והן היו"ר לא הביאו עובדות אלו לידי הדירקטוריון כאשר הוגשה לפניו הבקשה לאישור העסקתם.



עוד העלתה הביקורת כי עד מארס 2002 לא היו למפעל הפיס נהלים לאישור העסקת יועצים ולמעקב אחר ביצוע עבודתם. בעקבות ביקורת קודמת מינתה מנכ"לית מפעל הפיס ועדה בראשותה לאישור התקשרויות עם יועצים ונותני שירותים ותנאי העסקתם, שהחליפה את הפורום שעסק בכך בעבר. מדו"ח המבקר עולה כי הוועדה פועלת באופן שוטף, אך היא טרם השלימה הכנת נהלים לעבודתה, למרות שהחליטה כי נהלים אלו יוכנו עד מאי 2001.



עוד עולה מהדו"ח כי לעתים שילם מפעל הפיס ליועצים סכום החורג מזה הנקבע בחוזה ההתקשרות כפי שדווח עליו לדירקטוריון, וכי מפעל הפיס לא עשה מעקב שוטף אחרי עבודתם של היועצים כדי לדעת את מספר השעות שהושקעו, איכות עבודתם, מידת עמידתם בהתחייבויותיהם כפי שנקבעו בחוזים ומועד פקיעת תוקף החוזים כדי לבחון האם להאריכם או לשנות את שיטת ההתקשרות. כמו כן לא נעשתה הערכה על עבודת היועצים לאחר פרקי זמן מסוימים אחרי השלמתה, כתוצאה מכך המשיך מפעל הפיס להעסיק יועצים מסוימים גם לאחר סיום החוזה עימם מבלי לחדש אותו.



בעקבות הביקורת ביצע מפעל הפיס מתחילת 2001 שיפורים אחדים באופן תהליך האישור וההעסקה של מומחים ויועצים חיצוניים וצומצמו הוצאותיו בתחום זה. מבקר המדינה העיר למפעל הפיס כי לאור ההוצאות הגבוהות על העסקת מומחים ויועצים, ולנוכח חשיבותם לפעילותו השוטפת של מפעל הפיס, מן הראוי היה שיבחן ביסודיות את הנושא על היבטיו ויקבע נוהלים ברורים לתחום זה.

יעד המכירות של מפעל הפיס לשנת 2002 עומד על כ-3 מיליארד שקל, תקציב הפרסום השנתי עומד על כ-100 מיליון שקל.