מכתבי מיקרוסופט ואיך עובד המלשינון

מאת יובל דרור



בשבועות האחרונים שולחת מיקרוסופט ישראל מכתבים לבעלי עסק ולעוסקים מורשים שבהם נכתב כי יש חשד לחוסר התאמה בין מספר התוכנות המותקנות על המחשבים בארגונם לבין מספר הרישיונות שנרכשו בעבורן. החברה מבקשת ממקבל המכתב להודיע לה כמה רישיונות שימוש רכש ומפזרת רמיזות ולפיהן מי שיבחר שלא לענות למכתב, יפגוש את נציגי ארגון ה-BSA, הנאבק בגניבת תוכנות, כשהם מלווים בשוטרי משטרת ישראל.



המכתב שנשלח לבעלי העסקים מנוסח באופן אחיד ונושא את הכותרת: "בדיקת מצב הרישוי בחברתכם". בהמשך נכתב: "ממידע שברשותנו, עולה חשד כי בארגונכם קיים חוסר התאמה בין מספר התוכנות המותקנות על גבי מחשבי החברה לבין מספר הרישיונות שרכשתם עבור תוכנות אלה. בהחלט ייתכן שתוכנות מחשב מתוצרת מיקרוסופט מותקנות בחברתך ללא רישיון מתאים וייתכן אף שלא בידיעתך".



בהמשך המכתב פונה מיקרוסופט אל בעל העסק ומזהירה אותו: "כמנהל ארגון, חשוב שתדע כי בארגון שבו מותקנות תוכנות מיקרוסופט שלא כדין, נושא מנהל הארגון באחריות לכך. מסיבה זו אנו מבקשים כי תקדיש מספר דקות לבדיקת תוכנות מיקרוסופט המותקנות במחשבים שבחברתך כיום, ותוודא שבידך כל הרישיונות הדרושים להפעלתן. לשם כך אנא השתמש בטופס בדיקת המצאי המצורף".



"קיבלתי את המכתב ונחרדתי", מספר בעל עסק שברשותו שני מחשבים אישיים. "לא הבנתי מדוע פנו דווקא אלי". בעל עסק אחר שקיבל אף הוא את המכתב טוען שמיקרוסופט הצליחה למצוא אותו אף שהחברה שעל שמה רכש את הרישיון למערכת ההפעלה חלונות 95 כבר אינה פעילה. "הם ידעו שסגרתי חברה אחת ושפתחתי חברה אחרת, ושלחו את המכתב אל החברה החדשה. מישהו מנהל שם מאגר מידע מתוחכם", אמר.



"שירות ללקוחותינו"



על פי הערכות, מדובר בכמה אלפי מכתבים - דבר המעלה את החשד כי מיקרוסופט שלחה את המכתבים ללא הבחנה וללא סיבה מוצדקת. מנהל תחום אנטי-פיראטיות במיקרוסופט ישראל, גיל מי-טל, טוען שהמכתבים נשלחו רק לבתי עסק שלגביהם התקבל מידע מחשיד. "לא פתחנו את ספר הטלפונים ושלחנו מכתבים לכל מי שרשום בו", אמר. "המטרה של הקמפיין היא להעלות את המודעות לפיראטיות תוכנה, ואם המכתבים לא היו מגיעים לאנשים המתאימים, לא היינו משיגים את המטרה".



מי-טל סירב לספק פרטים על הקמפיין האחרון. "המכתב נועד לתת שירות ללקוחותינו", אמר. "דיברתי עם אלפי בעלי עסקים שהודו לנו על המכתב. הפיראטיות בישראל גורמת נזק לתדמית המדינה. השקענו הרבה כסף בצעד הזה, שננקט מטעמי ציונות. הרי ברור שלא נוכל להרוויח מהקמפיין - השקענו בתמיכת לקוחות, בתשלומי ריבית נוחים, והכשרנו עשרות יועצי רישוי".



בנוסף, סירב מי-טל למסור פרטים באשר למספר המכתבים שנשלחו או לאפיין את אוכלוסיית היעד: בתי עסק, עוסקים מורשים וכדומה. "שלחנו הרבה מכתבים", אמר. גם על השאלה מה הם מקורות המידע סירב לענות. "אנחנו מנסים לעזור לאנשים", הסביר. עם זאת, בניגוד אליו הודה מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ, כי לשליחת המכתבים יש מניע כלכלי. "אין ספק שאנחנו מקווים לקבל מהאנשים כסף", אמר.



מקבלי המכתבים שהתקשרו למוקד מיוחד שהוקם למענם במיקרוסופט ישראל גילו כי גם המוקדנים אינם מנדבים מידע. בתשובה לשאלה מנין השיגה מידע על בית עסק מסוים, ענתה נציגת שירות הלקוחות של מיקרוסופט: "לקוחות לא שמים לב, אבל אם פעם היית באיזשהו כנס של מיקרוסופט, היא מבקשת למלא שאלון, ואז אתם ממלאים אותו".



אלפי מבקרים בכנסים ותערוכות ממלאים מדי שבוע טפסים שבהם הם נשאלים כמה עובדים יש בארגונם ואף כמה מחשבים יש בבית העסק. מנכ"לית קבוצת אנשים ומחשבים, דליה פלד, העוסקת בארגון כנסים מקצועיים, סיפרה על הלחצים שמפעילה מיקרוסופט כדי לקבל לידיה טפסים שמילאו מבקרים: "רק היום התקשר אלי עורך דין של מיקרוסופט וביקש שאעביר לידיו טפסים שמולאו באחד הכנסים שלנו. לא הסכמתי".



לדבריה, כשאנשים ומחשבים מארגנת כנס, אין היא מעבירה את פרטי האנשים שמילאו טפסים, אך באירועים שמארגנת הקבוצה בעבור מיקרוסופט, גם הטפסים שייכים למיקרוסופט. "אנשים צריכים לדעת שיש מחיר לכל דבר. במיוחד כשמזמינים אותם לאירוע בחינם ועוד נותנים להם ארוחת צהריים", אמרה.



רשמת המאגרים בודקת



סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות מחייב חברות לציין בבירור את כוונתן להכניס את הפרטים שבטופס למאגר מידע. היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, ד"ר יוסי ברג, אמר כי חלק ניכר מחוק הגנת הפרטיות עוסק במאגרי מידע: "סעיף 11 לחוק קובע חובה מפורשת להודיע לאדם על קבלת מידע לשם אחזקתו או שימוש בו במאגר מידע. הפנייה תלווה בהודעה שיצוין בה אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו; מהי המטרה אשר לשמה מבוקש המידע וכן למי יימסר המידע ומה הן מטרות המסירה".



לדבריו, אם מיקרוסופט עושה שימוש בפרטים שמסרו מבקרים בכנסים בלא שעמדה בהנחיות של סעיף 11, קיים חשד שהחברה עברה עבירה פלילית. "מיקרוסופט אינה מחויבת על פי חוק לגלות את מקורות המידע שלה, אבל חוסר רצונה לענות על השאלה מה הם מקורות המידע מעלה שאלה באשר להתנהגותה המסחרית", אמר.



גם רשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים סירבה למסור ל"הארץ" פרטים על מאגרי המידע שמנהלת מיקרוסופט. דובר משרד המשפטים הסביר כי עקב תלונה שהוגשה באחרונה לרשמת על פעילותה של מיקרוסופט בתחום מאגרי המידע, מעדיפה הרשמת לענות לפניית "הארץ" כפי שנקבע בחוק: 35 יום לאחר קבלת הבקשה.



ואולם בכך לא מסתיימות התהיות. מיקרוסופט ישראל מסרבת לומר מה יקרה לבעל עסק המתעלם מהמכתבים הנשלחים אליו. "אין לי עניין לענות על השאלה הזו", אמר מי-טל. "מי שמנהל את הפעילות נגד בתי עסק הוא ה-BSA". שיחה עם נציגי שירות הלקוחות של מיקרוסופט מחזקת את הרושם. "ייגרמו לך אי-נעימויות קלות... דרך ה-BSA", אמרה נציגת החברה, והוסיפה כי זו אינה זקוקה לצו בית משפט. אך למעשה, כדי לפשוט על בית עסק, צריך ה-BSA להציג הוכחות לחשד סביר בפני השופט החותם על הצו, וחוסר רצונו של בעל עסק לענות