קריטריונים מחייבים לזמני תגובה של אמבולנסים? לא במד"א

מאת חיים שדמי

משרד הבריאות ומד"א לא קבעו
סטנדרטים וקריטריונים מחייבים
בכל הנוגע לזמני תגובה והזנקה
של אמבולנסים וצוותים רפואיים,
ועל מד"א לא חל כל סטנדרט
מחייב בנושא זה. כך מגלה דו"ח
מבקר המדינה. מד"א קבע הגדרות
בכל הנוגע לצוות הנדרש לפינוי
באמבולנס, ההכשרה הנדרשת
מהצוות והציוד הרפואי שצריך
להיות באמבולנס, אך עשה זאת
ללא תיאום עם משרד הבריאות
ובלי לקבל את אישורו.



אחד התפקידים המרכזיים שמד"א ממלא הוא פינוי נפגעי טראומה, ובעיקר
נפגעי תאונות דרכים וטרור. "ככל שהטיפול הראשוני לנפגע טראומה יינתן
במועד קרוב יותר לפגיעה, כך סיכויי ההישרדות שלו גבוהים יותר", נכתב
בדו"ח המבקר. באוקטובר 1998 הועלה הנושא לדיון בוועדת הרפואה של
מד"א. בדיון הוצגו הקריטריונים המחייבים לפינוי נפגעים בארגונים
דומים בארצות הברית, בבריטניה ובארצות אירופה. ראש אגף הרפואה במד"א
אף הציע באותו הדיון לאמץ קריטריונים כאלה לביצוע, באמצעות תוכנית
תלת שנתית שהציג, ולא יאוחר מסוף שנת 2001.



משרד מבקר המדינה מצא, כי עד ספטמבר 2001, מועד סיום הביקורת של משרד
מבקר המדינה במד"א, לא קיימו משרד הבריאות ומד"א דיון נוסף בנושא ולא
חל על מד"א כל סטנדרט מחייב. העדר סטנדרטים מונע פיקוח על פעולות
האירגון ומקשה על העלאת טענות כי פינוי נפגעים בוצע לאט מדי וסיכן
אותם. הדבר משמעותי במיוחד בפריפריה, שם הפרישה של מד"א דלילה מאוד
ויכולתה להגיב ביעילות מוגבלת. לדעת מבקר המדינה, על משרד הבריאות
ומד"א לקבוע סטנדרטים וקריטריונים בתחום הרפואה הדחופה
הטרום-אשפוזית, ובהם זמני תגובה בעיר לעומת זמני תגובה באזור כפרי,
לרבות זמני הזנקת אמבולנסים.



משרד מבקר המדינה מצא ליקויים רבים בכל הקשור לתקציב מד"א, תוכניות
העבודה של הארגון והדו"חות הכספיים שלו. ליקויים אלה "מצביעים על אי
סדרים בניהול הכספי של מד"א ועל פגמים בקיום הבקרה והמעקב". כמו כן
נמצאו ליקויים "כבדי משקל" בכל הקשור להליכי בחירתם ותפקודם של
המוסדות המנהלים של מד"א, ואי בהירות באשר לסמכויותיהם.



ב2001- היה תקציב השכר במד"א - ארגון הנשען ברובו על מתנדבים - 205 מיליון שקל. בשנים 1999-2000 היתה עלות השכר במד"א גבוהה ב-11% (עודף של 20 מיליון ב-99' ו-17 מיליון ב-2000) מתקציב השכר שאושר. "הגדלת הוצאות השכר ללא בקרה נאותה עלולה לפגוע בתפקודו של מד"א בעתיד", נכתב בדו"ח.



הדו"ח אף קובע, כי מועצת מד"א נוטרלה למעשה מכל יכולת לפקח על הוועד
הפועל או לבקר אותו - שניים מתפקידיה המרכזיים. הדבר קרה, מכיוון
ש"מבין 45 חברי מועצת מד"א, 22 שימשו כחברים בוועדות הוועד הפועל,
בהם גם סגני נשיא מד"א שאחראים לניהול המועצה בהעדר נשיא (לארגון,
ח"ש)". נוצר מצב, קובע המבקר, שבו חלק גדול מחברי המועצה הם בעלי
עניין בוועד הפועל ובוועדותיו, וקיים למעשה ניגוד עניינים בין תפקידם
במועצה לתפקידם בוועד הפועל.



ואכן, המבקר מביע ספק אם המועצה מילאה אחר ייעודה בשנתיים האחרונות
לפעילותה. דברים דומים כתבו למשרד מבקר המדינה יו"ר הוועד הפועל
במד"א, רפרנט הבריאות לשעבר באגף התקציבים באוצר וסגן החשב הכללי
באוצר. שיעור הנוכחות בדיוני המועצה היה נמוך מאד ונע בין 33%
ל-62%.



דו"ח מבקר המדינה מגלה, כי ראש הממשלה, אריאל שרון, ביקש להתערב
במינוי יו"ר הוועד הפועל של מד"א והציג לשר הבריאות מועמד מטעמו
לתפקיד, ד"ר יעקב אלדר, שהיה בעבר מנכ"ל מד"א. זאת, אף על פי שראש
הממשלה אינו נמנה עם הגופים הממונים על ביצוע חוק מד"א בכלל, ומינוי
יו"ר הוועד הפועל של הארגון בפרט. בספטמבר 2001 פנה מנכ"ל משרד ראש
הממשלה לשר הבריאות במכתב, והציג לפניו את המועמד של שרון לתפקיד.
מבקר המדינה קובע, כי הליך התערבותו של משרד ראש הממשלה היה פסול,
ומעיר כי המלצות של משרד ראש הממשלה למינויים עלולות לגרום להטיה של
החלטות גופים בוחרים.