משמעות ההחלטה היתה הכבדת ההליכים הבירוקרטיים עם בנקים ישראליים, שחששו כי לקוחות יעדיפו לעבוד עם בנקים זרים אשר לא היו כפופים למגבלות הללו. לדברי אברמוביץ, החשש מהכבדת המגבלות והסנקציות הצפויות גרם לבנקים להבין כי הוצאת ישראל מהרשימה השחורה הינה אינטרס חשוב מאוד בשבילם, שכן השארתה ברשימה היה מהווה איום על אפשרות יצירת העסקים של הבנקים במישור הבינלאומי.
הממונה בבנק הפועלים על איסור הלבנת הון, רענן מאיר, היה חלק מהמשלחת של הבנק לרומא. לדבריו, הימצאותה של ישראל ברשימה השחורה יצרה מצב בלתי אפשרי לבנקים לפעול בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. מאיר אמר כי המגמה של בנק הפועלים היתה לסייע למדינה להימחק מהרשימה, מתוך ראייה עסקית של הבנק.
בנוסף, מערכת הבנקאות הישראלית דאגה להבהיר ל-FATF את נכונותה לקבל את כללי המשחק הבינלאומיים בתחום הלבנת ההון. אברמוביץ מדגיש כי במשלחת לרומא היו נציגים של בנק הפועלים ובנק לאומי, שהבהירו לנציגי ה-FATF את המחויבות שיש כיום למערכת הבנקאות הישראלית לביצוע עסקות כשרות.
האידיליה ושיתוף הפעולה שמתאר אברמוביץ בין משרדי הממשלה השונים לבין מערכת הבנקאות במאמץ להוציא את ישראל מהרשימה השחורה, לא היו תמיד; שמה של ישראל הוכנס לרשימה השחורה ביוני 2000, ורק כחודשיים לאחר מכן הסתיים הליך חקיקת החוק לאיסור הלבנת הון.
החוק יצר מציאות חדשה בפני הגופים הפיננסיים בישראל: דיווח על בסיס קבוע על פעולות של לקוחות שלהם לרשות ממשלתית, אשר תשתמש במידע לצורך גילוי עבירות על חוק איסור הלבנת הון. כצפוי, לבנקים וליתר הגופים הפיננסיים, כמו חברות הביטוח וקופות הגמל, היו הרבה הסתייגויות. אולם לאחר שהבינו כי המשמעות של אי-עמידה בסטנדרטים הללו היא הטלת סנקציות על פעילותם בחו"ל, לא רק שהחלו לשתף פעולה עם משרדי הממשלה במאמצים - אלא הפכו לנושאי הדגל בעניין זה.
סיום הליך החקיקה עדיין לא בישר על הוצאת שמה של ישראל מהרשימה השחורה; ב-FATF רצו לראות כיצד מיישמים בישראל את הוראות החוק, ועד לפני כשנה המצב לא נראה טוב. אז יזם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, אופיר פינס, כינוס מיוחד של הוועדה בשל העיכובים ביישום החוק. באותה תקופה היה חשש כי הרשות למלחמה בהון השחור, שאמורה להפעיל את מאגר המידע אשר אליו ירוכזו הנתונים הפיננסיים - לא תוקם בזמן. באותה עת עדיין לא גובש תקציב המדינה, ולכן לא תוקצבה פעילות הרשות. במקביל התברר כי חלק גדול מחקיקת המשנה עדיין לא הושלם.
אברמוביץ אומר כי העיכוב הראשוני בהתחלת יישום החוק להלבנת הון חייב את המערכות הממשלתיות לשיתוף פעולה מלא ועבודה בלוח זמנים מאוד צפוף. לדבריו, בשנה האחרונה סיים משרד המשפטים את כל הליכי חקיקת המשנה בתיאום ובשיתוף פעולה עם משרד האוצר ובנק ישראל .
אולם הבעיה העיקרית היתה במישור הבינלאומי. בשל המצב הביטחוני בישראל סירבו נציגים ממדינות החברות ב-FATF, כמו צרפת ואנגליה, לבקר בישראל ולהתרשם מהמאמצים שנעשים בתחום הלבנת ההון. בנוסף, "היו חשדנות וחוסר אמון בקרב המדינות החברות, כי ישראל לא עושה מאמצים כנים כדי לעמוד בסטנדרטים שנדרשו ממנה", אמר אברמוביץ.
לדבריו, לאחר שהשתכנעו ב-FATF כי מדינת ישראל עומדת בכל הסטנדרטים שנדרשו ממנה בתחום הלבנת ההון, עדיין לא הסכימו להסיר את שמה של ישראל מהרשימה השחורה מבלי שראש הממשלה, אריאל שרון, ייתן התחייבות בחתימתו כי ישראל תמשיך לפעול נגד הלבנת הון אשר מקורו בפשעים - גם לאחר ששמה יוסר מהרשימה. התחייבות זו אכן ניתנה ואברמוביץ אומר כי "כמו שהוחלט להוציא אותנו מהרשימה תמיד יוכלו להחזיר אותנו לאותה רשימה אם לא נעמוד בהתחייבויות שלנו".
יש לציין כי במשרד המשפטים ריכזו את המגעים עם ה-FATF עו"ד יהודה שפר, ראש הרשות למלחמה בהון השחור, ועו"ד שביט מטיאס ראש היחידה להסכמים בינלאומיים.
מנכ"ל משרד המשפטים: הוציאו אותנו מהרשימה השחורה - ואפשר גם להחזיר
הארץ
30.6.2002 / 10:02