עתירה נגד ביטול התקרות בביטוח לאומי

מאת בן-ציון ציטרין



לשכת ארגוני העצמאים, לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון עתרו אתמול לבג"ץ נגד החלטת הכנסת לביטול תקרת דמי הביטוח לביטוח לאומי ולמס בריאות. בחודש שעבר, במסגרת תוכנית החירום הכלכלית הממשלתית, אושרה ההצעה לבטל את התקרה בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, שהיתה עד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק עבור שכירים, ועד פי ארבעה מהשכר הממוצע במשק עבור עצמאים.



הגופים העותרים טענו באמצעות עו"ד יהודה טלמון כי תקרת התגמולים נשארה בעינה - עד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק. לטענת העותרים, בכך חדלו דמי הביטוח הלאומי שאותם משלמים המבוטחים בעלי הכנסות בינוניות וגבוהות להיות דמי ביטוח לאומי - ונהפכו למס ישיר על הכנסתם.



על פי החלטת הכנסת, שכירים בעלי הכנסות של 35 אלף שקל ויותר, ועצמאים המשתכרים 28 אלף ויותר, ישלמו בגין כל הכנסה שמעבר לסכומים אלה את מלוא שיעור דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. לטענת העותרים, ביטול תקרת הגבייה של דמי ביטוח הבריאות - מבלי להגדיל את סל הבריאות ואת התשלומים לקופות החולים - הפך את הגבייה מעבר לתקרה שבוטלה למס ישיר. לטענתם, בצעד זה ביטלה הממשלה את הערך הסוציאלי של גביית הביטוח הלאומי, והפכה אותו למעשה למס ישיר כמו מס הכנסה - בניגוד לחוק.



לטענת העותרים, על פי החלטת הכנסת מוטלים עתה דמי הביטוח הלאומי ומס בריאות גם על הכנסות פסיוויות, לרבות הכנסות פטורות ממס, כגון פדיון תוכניות חיסכון ומשיכה פטורה ממס מקופות גמל - האמורים להיות פטורים ממס. לטענתם, בהיעדר חובת ביטוח כללית במשק, ספק אם המידע הרלוונטי יועבר למוסד לביטוח לאומי; בכך יהפוך החוק רבבות מתושבי המדינה לעבריינים שלא בידיעתם.



עוד טוענים ארגוני העצמאים כי השינוי בחוק פוגע קשות דווקא בשכבות הביניים שבהן ביקש האוצר שלא לפגוע כביכול; מחד גיסא, העלאת דמי הביטוח תפגע קשות בהכנסתם הפנויה וביכולתם לחסוך. מאידך גיסא, כשיזדקקו לתמיכה מהביטוח הלאומי - זו לא תהיה בגובה התגמולים שלהם הם זכאים.



לטענת העצמאים, מספר ימי העבודה בחודש שונה מ-25 ל-30 יום; המשמעות היא שמקבל גמלה יקבל למעשה 83% בלבד משכר יום עבודה, ואף פחות מזה, עם המעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים. לטענתם, הצעת החוק עברה בחטף, מבלי שיתאפשר דיון ציבורי רציני בהמלצות, ומבלי שניתן למומחים ולמשלחות להופיע בפני הוועדה המיוחדת לעניין חוק תוכנית החירום הכלכלית.