"דירקטוריון עם הבנה עמוקה יותר בקומברס יכול היה למנוע ממנה להגיע למצבה הנוכחי"

בשיחת הוועידה שקיימה קומברס טכנולוג'י בתחילת יוני, בעת פרסום תוצאות הרבעון הראשון של השנה, ניתן היה לשמוע התנצחות בין האנליסט הבכיר של בית ההשקעות מריל לינץ', טל ליאני, ובין הנהלת קומברס. לאחר שיחת הוועידה כתב ליאני כי הוא אמור להיפגש עם הנהלת קומברס, אולם עד אז הוא גילה יחס נייטרלי בכל הנוגע לטווח הרחוק.



וכעת, לאחר שסדרת פגישות בין האנליסטים של מריל - ליאני ואילנה טרסטון - והנהלת החברה אכן התקיימה, והאנליסטים שמעו מההנהלה תוכניות אסטרטגיות וטקטיות לטווח הרחוק, החליטו במריל לינץ' להעלות את הדירוג למניה לטווח הרחוק מ"נייטרלי" ל"קנייה". "יש אתגרים לא קלים לקומברס בטווח הקצר", אומרים במריל לינץ', "אולם סוף סוף יש אור בקצה המנהרה".



שידוד המערכות שעברו ליאני וטרסטון מקורו, בין השאר, בפגישה עם הנהלת קומברס: ראש השיווק של קומברס (CNS לשעבר) בני אינהורן, וזאבי ברגמן המנכ"ל. יצוין, אגב, כי לא מכבר ציין ליאני שהוא הפסיק להאמין להנהלות של חברות, שכן הן לוקות באופטימיות יתר, וכי הוא משתדל לדבר איתן כמה שפחות.



בטווח הקצר עדיין קשה
כך או אחרת, צוות האנליסטים של מריל לינץ' לא שינה את דעתו לגבי החברה בטווח הקצר - אותם קשיים קיימים עדיין והיא עדיין משלמת את המחיר של טעויות העבר, אולם הם מציינים שלוש סיבות עיקריות לשינוי הדירוג; האחת, היא צעדי הארגון מחדש של החברה, שיוכלו להביא אותה לנקודת איזון לפני תום 2002. השנייה, היא מדיניות ה"בונקר" של החברה בכל הנוגע ליתרות המזומן הגדולות שלה: היא אולי תבצע רכישות אולם הן לא יהיו גדולות, והיא תעשה הכל כדי לשמור על המזומנים. השלישית, היא השינוי באסטרטגיית המוצרים של החברה.



מיד נרחיב לגבי שלוש הנקודות האלה, אולם חשוב להבין ש"צפירת הארגעה" ששוחררה כאן על ידי מריל לינץ' אינה סופית. תחת הכותרת "ייתכן שהחיים אינם כה קשים", אומרים האנליסטים כי בטווח הקרוב ישנם סיכונים להכנסות של החברה, וכי אין כל שינוי בטווח הקצר. "בהשוואה לחברות ציוד תקשורת אחרות, קומברס היא בעלת סיכון נמוך יחסית - לא בגלל שהיא תצליח יותר מהן אלא בגלל שהיחס בין השווי שלה לקופת המזומנים שלה נראה אטרקטיווי". והמסקנה: "משקיעים שחייבים שתהיה להם בפורטפוליו חשיפה לחברות ציוד תקשורת ימצאו בקומברס סיכון שהוא אחד הטובים בסקטור". שווי השוק של קומברס הוא כ-1.7 מיליארד דולר בבורסת הנאסד"ק.



ליאני, טניה יובאנוביק וטרסטון מציינים שרשרת טעויות ניהוליות שבוצעה בקומברס בשנים האחרונות, בהן הכניסה המאוחרת לתחום ה-MMS (מסרי מולטימדיה קצרים) והעובדה שהחברה לא שיחררה את תפישת המונופול של התאים הקוליים. אלו מעוררות שאלה מהותית: מדוע דירקטוריון החברה לא סיפק הדרכה טובה יותר למנהלים? והתשובה הנחרצת: "לדירקטוריון החברה חסרה ההבנה של התעשייה". ממש כך.



דירקטוריון אחר יכול היה למנוע מהחברה להגיע לכאן
יו"ר החברה הוא קובי אלכסנדר, שמשמש גם כמנכ"ל, ובדירקטוריון יושבים גם צבי אלכסנדר (אביו); שאולה אלכסנדר-ימיני (אחותו); איציק דנציגר, נשיא קומברס טכנולוג'י; ברגמן; דני בודנר, מנכ"ל ורינט; דיוויד קריינברג, סמנכ"ל הכספים של החברה; פרנסיס גיררד מבוסטון טכנולוג'י (שנרכשה בעבר על ידי קומברס); וויליאם סורין, יועץ כללי לחברה; ושלושה דירקטורים נוספים ללא תפקיד ניהולי בחברה - ג'והן פרידמן, רון חירם וסם אולי. השניים הראשונים הם בעלי רקע בתעשיית ההון סיכון והשלישי הוא יו"ר של חברה המייצרת מוצרים למניעת אש.



"דירקטוריון עם הבנה עמוקה יותר היה יכול להבין מבעוד מעוד את צרכיה של קומברס ולהתחמק מהמצב הנוכחי בו היא נמצאת, כאשר מרבית ההכנסות שלה מיוצרות מהתיבות הקוליות - מוצר שהולך ומזדקן", אומרים בבית ההשקעות. דירקטוריון אחר, הם מוסיפים, היה מסוגל לספק למנהלי החברה הבנה טובה יותר של המתחרות ודרך חשיבתן.



וכעת לבעיות אותן חווה החברה: במריל לינץ' מציינים כי תחום התיבות הקוליות עדיין חווה לחצי מחירים ויוסיף לעשות כן. הם מעריכים כי החברה מוכרת את המערכות שלה ב-8-10 דולרים עבור תיבת דואר קולית (Mail Box) בממוצע, בעוד שמתחרות קטנות יותר כמו Glenayre, הנסחרת בשווי של כ-80 מיליון דולר, הורידו את המחיר ל-2-4 דולרים, וטוענות כי הן ממשיכות להיות רווחיות גם ברמות אלה.



במריל סבורים שהחברה תמשיך להוריד מחירים
זאת ועוד, החברה האמריקאית הקטנה מציינת כי לאור רמות המחירים האטרקטיוויות, חברת הסלולר האמריקאית Voicestream החליטה להחליף את המערכות הקיימות אצלה - של קומברס ולוסנט - באלה של Glenayre.



תגובת קומברס היא שהיא פשוט אינה נכנסת מראש למכרזים ועסקות בהם היא נדרשת להוריד מחירים. "אנחנו לא חושבים שזה נכון", אומרים האנליסטים של מריל לינץ', "ואנחנו מזכירים למשקיעים 2 מקרים בעבר שהחברה הורידה דווקא מחירים. האחד, כאשר חברת Technoman הסקנדינווית, המתמחה ב-vmail, הורידה את המחירים שלה משמעותית - מה שסייע לה לזכות בעסקות באזור, ולא לקח זמן רב עד שקומברס הורידה את המחירים גם היא. דוגמה נוספת היא Unisys, שהחליטה אף היא לחתוך את מחיריה ב-33% - דבר שאילץ גם את קומברס לעשות כן".



בקומברס אומרים כי הפעם מדובר במצב אחר, וששוליים צרים לא ייתנו לחברה להוריד הלאה פעם נוספת את המחירים. ואולם, במריל חולקים גם כאן על דעתה של קומברס: ראשית, הם משוכנעים כי כבר עכשיו בחוזים בארה"ב החברה מוכרת תאים קוליים במחיר של 3-5 דולרים. שנית, הם אומרים כי הנהלת החברה תשאף שלא לאבד לקוחות, וכי היא עשויה להפסיד 30%-40% מעסקי התיבות הקוליות אך ורק באמצעות לחצי מחירים.



בעיה נוספת וקשורה היא שכל חוזה של תאים קוליים עליו חותמת החברה כולל דמי תחזוקה ותמיכה שנתיים שמהווים 25% ממחיר המכירה המקורי. ב-2001, למשל, הסתכמו דמים אלו ב-175 מיליון דולר, ואם אומנם מחירי התיבות יירדו, יישחקו איתם גם מחירי התחזוקה והתמיכה. האנליסטים אף אומרים כי הם לא יופתעו אם ההכנסות מתחזוקה יהיו כעת הרכיב הגדול ביות