לידר: היחלשות השקל מול היורו והדולר תגדיל את מכירות כי"ל בכ-4% ותקטין ההוצאות ב-50 מיליון דולר

הרבעון השני של 2002 התאפיין בהיחלשות הדולר ביחס למטבעות העיקריים ובעיקר ביחס ליורו, שהתקרב שוב לשוויון מול הדולר - כך מציינים בלידר ושות' בסקירה של השפעות שערי החליפין על תוצאות החברות המקומיות ברבעון השני. לידר אומרים כי בארץ היתה היחלשות נוספת של השקל מול הדולר ויתר הטבעות הזרים, כתוצאה מהמצב הבטחוני ומאובדן האמון במערכת הכלכלית. עם זאת, סדרת העלאות הריבית על ידי הנגיד הביאה לשינוי מגמה ולהתחזקות השקל ביחס לדולר בשיעור חד של כ-4.5%.



בלידר מציינים כי שערי החליפין של המטבעות העיקריים משפיעים על החברות השונות בישראל בשני אופנים: שע"ח הסגירה של הרבעון משפיע על תרגום היתרות במאזן ובא לידי ביטוי בדו"ח הרווח וההפסד דרך הוצאות המימון; שע"ח הממוצע ברבעון משפיע על מחירי המכירה הממוצעים ועל עלות הקניות, וכך גם על הרווחיות.



בלידר מדגישים 3 מגמות עיקריות: הראשונה היא התחזקות היורו מול הדולר עקב משבר האמון בשווקים האמריקאים והחשש מפני פיגועי טרור נוספים. מי שמרוויח ממהלך זה הן החברות המדווחות דולרית ומבצעות חלק ניכר ממכירותיהן ביורו.



האנליסט אורי הרשקוביץ מציין כי המרוויחה הגדולה ביותר מהתחזקות היורו היא חברת כי"ל (המומלצת ב"קנייה חזקה") שמעל ל-50% ממכירותיה הם לאירופה. הרשקוביץ מעריך, כי התחזקות היורו תגדיל את מכירות החברה בכ-3%-4%, כך שייתכן שאחרי כ-5 רבעונים של שחיקה במכירות החברה תציג יציבות בשורה העליונה. חזרה של כי"ל למסלול של צמיחה הנה נקודת תפנית חשובה מאוד מבחינת שוק ההון ועשויה להביא לתחילתו של מהלך חזק בשער המניה.



בלידר מציינים כי מניה נוספת שתושפע לחיוב מהתחזקות היורו היא דלתא גליל (המומלצת ב"קנייה"), שמעל לרבע מהמכירות שלה הן ביורו, והיא אף תהנה מתוספת של 1%-2% למכירות כתוצאה מהפיחות בדולר.



המגמה השנייה היא של התחזקות הדולר מול השקל. שוב, המרוויחה הגדולה כאן היא חברת כי"ל שמוציאה מדי שנה כחצי מיליארד דולר בשקלים (רוב הסכום מיועד לתשלומי שכר). להערכת הרשקוביץ, הפיחות יאפשר לחברה לצמצם את הוצאותיה בשיעור של כ-50 מיליון דולר לעומת השנה הקודמת. בנוסף מציין הרשקוביץ כי השקל החלש נותן לכי"ל יתרון מול מתחרותיה, שהן בעיקר קנדיות, אירופיות ואמריקאיות.



חברות נוספות שיושפעו מהיחלשות השקל מול הדולר הן כור , פרטנר , ליפמן ומתב . האנליסט יובל בן זאב מציין כי 3 מבין החברות הבנות העיקריות של כור (שמומלצת ב"תשואת יתר") מושפעות מהפיחות בשקל באופן חיובי. עיקר המכירות של אלישרא, אי.סי.איי וטלרד מיועד ליצוא, בעוד שחלק לא מבוטל מהוצאותיהן הוא בשקלים (בעיקר הוצאות שכר) והן צפויות ליהנות מהעלייה בשער הממוצע של הדולר ברבעון. מנגד, יש לכור חוב דולרי של כ-250 מיליון דולר, שהיא אינה מבצעת הגנות כנגדו. הפיחות בשער השקל צפוי להביא לגידול בהוצאות המימון של החברה. התחזקות השקל בשבוע האחרון תביא לקיטון משמעותי בהוצאות אלו.



מניה נוספת שהכנסותיה נקובות בעיקר בדולרים והוצאותיה בשקלים היא חברת ליפמן. לדברי בן זאב, הפיחות בשער השקל יסייע לחברה להגדיל את הכנסותיה ואת הרווחיות הגולמית שלה.



שתי חברות שצפויות להיפגע מהפיחות הן פרטנר ומתב. לפרטנר (המומלצת ב"תשואת יתר") התחייבויות של כ-3.4 מיליארד שקל, מהם כ-820 מיליון שקל בהתחייבויות בדולרים (בעיקר אג"ח). הפיחות צפוי להביא לתוספת של כ-20 מיליון שקל להוצאות המימון של החברה ברבעון השני, ובנוסף להשפעות האינפלציה (פרטנר מדווחת בשקלים נומינליים) צפויות לחברה הוצאות מימון של כ-120 מיליון שקל ברבעון. עם זאת, בן זאב מציין כי המצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, שכן התחזקות השקל בשבוע האחרון חסכה לחברה הוצאות מימון של כ-30 מיליון שקל.



בן זאב מעריך שברמת הוצאות מימון של כ-120 מיליון שקל, פרטנר צפויה להיות סביב רמת האיזון ואולי אף תציג ברבעון השני רווח נקי בשורה התחתונה, לראשונה בתולדותיה. מתב ושאר חברות הטלוויזיה הרב ערוצית צפויות להמשיך ולהיפגע מהתחזקות הדולר מול השקל, שכן הכנסותיהן נקובות בשקלים בעוד שההוצאה העיקרית שלהן- התוכן, היא בעיקר בדולרים.



המגמה העיקרית השלישית, שנגזרת משתי המגמות הקודמות, היא מגמת הזינוק בשער היורו מול השקל. החברות שמושפעות מכך הן עלית , אלקו החזקות ודור כימיקלים .



הרשקוביץ מציין כי הבעיה של עלית היא תזרים שלילי מפעילותה באירופה. לדבריו, התזרים השלילי הינו גדול יותר במונחי שקל וגם במונחי הפסד תפעולי בדו"חות. להערכתו, החברה צפויה להציג הפסד תפעולי באירופה במשך כל שנת 2002.



לאלקו החזקות חשיפה ליורו בשתי החזקות עיקריות: אלקו ברנדט ואלקו צריכה, והתחזקות היורו ביחס לשקל ולדולר מיטיבה עם שתיהן.



דור כימיקלים נהנית אף היא מהיחלשות השקל מול היורו והדולר, שכן הכנסותיה נקובות במט"ח וכמחצית מההוצאות שלה נקובות בשקלים, כך שהפיחות מגדיל את רווחיה. בנוסף, רווחי החברה הבת האירופית מופלפן נקובים ביורו, כך שהרווח השוטף בשקלים יהיה גבוה יותר.



מגמה נוספת שמציינים בלידר נוגעת לפיחות החד בשער הריאל הברזילאי מול הדולר. שער הריאל זינק ברבעון השני בכ-22% כתוצאה מהמשבר באמריקה הלטינית ובגין הבחירות המתקרבות. ארגנטינה, שהודיעה על חדלות פירעון, היא שותפת הסחר הגדולה של ברזיל, וקיים חשש שהמשבר הכלכלי יזלוג גם לברזיל. בלידר מעריכים כי התסריט של דיפולט (חדלות פירעון) בברזיל אינו סביר כעת, אך במידה שיתרחש, מכתשים אגן תעמוד בפני בעיית נזילות אמיתית, שתלווה בגל סנטימנט שלילי שיתבטא בפקודות מכירה ללא לימיט.



לדברי הרשקוביץ, דוגמה טובה לכך היא מניית המתחרה מונסנטו, שנחתכה בשבוע האחרון של יוני בכ-50% לאחר שביצעה מחיקה גדולה באמריקה הלטינית. מעבר לסכנה האורבת בעתיד, בלידר סבורים כי מכתשים תרגיש את השפעת אי היציבות בברזיל כבר ברבעון הנוכחי, כאשר שחיקת הנכסים המאזניים והתייקרות ההגנות הפיננסיות יכבידו מאוד על הדו"חות הכספיים.