בנק ישראל: שיעור נכסי המט"ח בתיק הנכסים של הציבור עלה בעקבות ציפיות לפיחות ולא בגלל הפרשי הריביות

הביקוש לדולר, שבא לידי גידול במשקל מרכיב המט"ח בתיק הנכסים הכספיים של הציבור (לרמה של 15%), הביא את כלכלני בנק ישראל לבחון את התופעה. בעבודה שכתבו בנצי שרייבר וגולן בניטה ממחלקת הפיקוח על מט"ח בבנק ישראל, נבחנו הגורמים לגידול המהיר במשקל המט"ח בתיק הנכסים של הציבור בעקבות הפחתת הריבית החדה, ונבחנו השפעות של גורמים שונים על משקל המט"ח בתיק הנכסים הצפוי בטווח הארוך.



מימצאי העבודה של בנק ישראל תומכים בשתי מסקנות עיקריות: ראשית, הגידול החד בשיעור ההשקעה במט"ח נבע בעיקר משינויים בהערכות הציבור לגבי התנהגות שער חליפין בעתיד, ולא מעצם ההגעה לפער ריביות נמוך. שנית, כאשר המשק יגיע למצב הרצוי, שבו פערי הריביות והאינפלציה נמוכים ומשטר שער החליפין יהיה נייד לחלוטין, אזי משקל המט"ח בתיק הנכסים של הציבור צפוי להיות נמוך יחסית למשקלו כיום.



שרייבר ובניטה בחנו את התופעה באמצעות סימולציות, המבוססות על מודל מקובל לניהול תיקי השקעה יעילים (מודל CAPM). המימצאים מלמדים על רגישות גבוהה יותר של שיעור ההשקעה במט"ח לשינויים בהתפלגות הצפויה של השינויים בשער חליפין (תוחלת וסטיית תקן) בהשוואה לרגישות לשינויים בשיעור הריבית. מכאן שמימצאי המחקר תומכים בסברה, כי הגידול בשיעור ההשקעה במט"ח בתיק בחודשים האחרונים הוא בעיקר תוצאה של השפעת הפחתת הריבית החדה על הערכות הציבור לגבי השינויים הצפויים בשער חליפין, ופחות תוצאה של פערי ריביות נמוכים יותר.



לפיכך, מסיקים שרייבר ובניטה, כי ייתכן שתחת תנאים אחרים בשוק המט"ח (לדוגמה, תנודתיות גבוהה של שערי חליפין), תגובת הציבור להפחתת הריבית היתה מינורית יותר. מניתוח הרכב תיק הנכסים האופטימלי בטווח הארוך על פי מספר תרחישים, הסיקו השניים כי כאשר המשק יגיע למצב הרצוי של פערים נמוכים בין ישראל לבין העולם (בעיקר ארה"ב) באינפלציה ובריביות, ולמשטר של שער חליפין נייד, שמשמעותם שהתוחלת של השינויים בשער חליפין תנוע סביב האפס, אז משקל המט"ח בתיק הנכסים של הציבור יהיה נמוך בהשוואה למשקל המט"ח כיום.