וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מובטלים נפקדים

הארץ

2.7.2002 / 10:10

מספר העצמאים בישראל שאיבדו את מקום עבודתם מוערך בכמה עשרות אלפים; באוצר ובביטוח הלאומי לא ששים לשלם גם לעצמאים דמי אבטלה



מאת רותי סיני

לפני עשר שנים התחיל ד"פ לעבוד ככתב טכני צעיר בחברה בתחום התקשורת. אז עוד לא קראו לזה
היי-טק. הוא רכש ניסיון ומיומנות, ועמם ביטחון ביכולתו ובכישוריו. בסוף שנות ה-90
החלה תנועה ערה של עזיבת החברה הוותיקה לטובת יוזמות סטארט-אפ צעירות. ד"פ חשב לעצמו שאין
סיבה שגם הוא לא יקים חברה - אין סיבה שימשיך לייצר כסף לאחרים ולא לעצמו. הממונים
עליו אף עודדו אותו - מבחוץ הוא יספק להם אותו שירות, אך לא יהיה לעול על מצבת כוח האדם
שלהם.



הוא פרש את כנפיו בתחילת שנת 2000, לקח הלוואה לרכוש מחשבים וציוד
נוסף, וחלם על בניית אימפריה. בתוך עשרה חודשים נעשה מעסיקם של שבעה
כתבים טכניים. בתוך עשרה חודשים גם החלה האינתיפאדה ובמקביל לה החלה זליגת האוויר מבלון ההיי-טק. הסטארט-אפים המבטיחים התקפלו וזרם ההזמנות וההכנסות התייבש. ד"פ נאלץ לפטר את העובדים ולמכור את הציוד. הוא הצליח להחזיר את ההלוואה אבל הוא עדיין חייב כסף - למס הכנסה, לרואה החשבון ולאחרים. ואין לו. אמו החלה להביא לו אוכל, בלי שיבקש.



הכל קרה מהר מאוד - העצמאות, ההצלחה, ההתרסקות. תחושת הכישלון קשה, על אף שהוא
יודע כי נפל קורבן למצב שבו כמעט לא היתה לו שליטה. אין לו ברירה אלא לחזור להיות שכיר,
אלא שבינתיים הוא לא מוצא מעסיק. אין לו עבודה, אין לו פרנסה, ועל אף ששילם דמי
ביטוח לאומי כל חייו הבוגרים, עניין של יותר מ-15 שנה, הוא אינו זכאי לדמי אבטלה.



ד"פ נמנה עם קבוצה בכוח העבודה שאינה עובדת, אך גם אינה מוגדרת בחוק
כמובטלת. רק שכירים "זוכים" להגדרה זו - בישראל, כמו במרבית מדינות
העולם. כל הספרות המקצועית על אבטלה מתייחסת לשכירים. הקבוצה של ד"פ
מגוונת - סוחרים, חנוונים, מוסכניקים, מורי דרך, מהנדסים, עורכי דין,
גרפיקאים, יועצים, גננים, בעלי מפעלים (לשעבר), נהגי מוניות,
פסיכולוגים ועוד רבים אחרים.



לא קבוצה חזקה



איש אינו יודע כמה עצמאים בישראל מחוסרי פרנסה. זאב וינר, נשיא לשכת
ארגוני העצמאים בישראל ("להב"), מעריך את מספרם בעשרות אלפים. ברשות
לתכנון כוח אדם שבמשרד העבודה והרווחה שוקדים על איסוף וניתוח של
נתונים, שיספקו תמונת מצב על בעיה שממדיה תופחים ועמם גם הלחץ על
המדינה "לעשות משהו". ביום עיון על יזמות עסקית, שיתקיים בעוד
כשבועיים, יציגו מנהל הרשות בני פפרמן והחוקרת רונית נדיב נתונים,
שלפיהם שיעור אבטלת העצמאים הוא כשליש משיעור אבטלת השכירים - כ-3.5%
מכוח העבודה בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס),
מספר העצמאים מכל הסוגים (מעסיקים, עובדים, חברי קיבוצים) הוא כ-330
אלף, כך שעל פי תחשיב זה מדובר ב-11 אלף מובטלים לכל הפחות.







אולם נדיב סבורה שאילו עצמאים היו זכאים לדמי אבטלה היה מספר זה גדל,
שכן יותר היו מצהירים על עצמם כמובטלים בסקרי כוח אדם שעורכת הלמ"ס,
שהם כמעט מקור המידע היחיד הקיים על קבוצה זו. בהתבסס על סקר כוח אדם
משנת 2000 שירטטה נדיב פרופיל, המצביע על גיוון עצום מבחינת השכלתם
והכנסתם של העצמאים (ראו טבלאות). על פי הניתוח שלה, העצמאי המובטל
נוטה להיות פחות משכיל מהשכיר המובטל, דבר שמרמז על כך שאבטלת
העצמאים מתרכזת בשכבות היותר חלשות. לעומת זאת, ברמות ההשכלה הגבוהות
אחוז העצמאים המובטלים נמוך משמעותית מזה של השכירים המובטלים.



באופן מפתיע, ובניגוד מוחלט לתפישה הרווחת, עצמאים אינם קבוצה חזקה
מבחינה כלכלית. על פי ניתוחה של נדיב, שבעת העשירונים התחתונים של
העצמאים מרוויחים פחות ממקביליהם השכירים, וממוצע השכר של כלל
העצמאים (6,366 שקלים בחודש) גבוה רק במעט מזה של השכירים (5,578
שקלים). על פי נתוני הביטוח הלאומי, שמקבל דיווחים מעצמאים המשלמים
דמי ביטוח לאומי, בשנת 2000 כ-23% מהם דיווחו על שכר בגובה של עד שכר
מינימום ו-39% בגובה של עד השכר הממוצע במשק.3.6% מהם קיבלו שכר
הגבוה פי ארבעה או יותר מהשכר הממוצע (לעומת 1.6% בקרב השכירים).



יש להניח שנתונים אלה מוטים כלפי מטה שכן הם אינם מביאים בחשבון
העלמות מס, אבל אין ספק שמצוקת העצמאים קשה. בשנת 2001 בלבד, לדברי
וינר, נסגרו 58 אלף בתי עסק, על פי דיווחי מס הכנסה. לא כל בעליהם
מובטלים, אבל רבים כן. לא כולם התמוטטו בגלל המצב הביטחוני, או אף
קריסת שוק ההיי-טק; רבים כשלו בשל תהליכים כלכליים גלובליים, כגון
הצטמקות ענף הקמעונאות - חיסולן של חנויות קטנות על ידי רשתות
גדולות. השילוב בין התהליכים האלה למיתון המחריף בישראל שוחק את מעמד
העצמאים עד כדי כך, שכלכלנים מזהירים מפני התמוטטות מעמד הביניים,
שהוא עמוד השדרה של כל חברה בריאה.



השאלה, כפי שמציג אותה פפרמן, היא אם המדינה צריכה להתערב כדי להקל את
קשיי האבטלה של העצמאים, כשם שהתערבה לפני 30 שנה כשהקימה את ענף
ביטוח אבטלה לשכירים בביטוח הלאומי. פפרמן מזכיר שבכל פעם שמתעוררים
קשיים כלכליים מתעוררות במקביל יוזמות והצעות חוק להנהגת ביטוח אבטלה
לעצמאים - יוזמות שנזנחות ברגע שמשתפר המצב והעצמאים מבינים שביטוח
אבטלה רק ייקר את עלות העבודה.



ביטוח נפרד מהשכירים



אבל בחודשים האחרונים, בשל אופי המיתון והעדרו של אופק מבטיח יותר,
הפעילות רבה יותר. על אף התנגדות הממשלה, לפני פחות מחודש אישרה
הכנסת בהצבעה טרומית הצעת חוק פרטית למתן דמי אבטלה לעצמאים, שהגישו
כמה ח"כים ביוזמת "להב". מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' יוחנן שטסמן,
הקים באחרונה צוות מקצועי שעליו הטיל להציע סוג של ביטוח אבטלה
לעצמאים, שיהיה שונה מזה הנהוג לגבי שכירים. ראש ענף אבטלה במוסד,
אבי צרפתי, אומר שההמלצות יוגשו בתוך כחודש. צוות שהקים ב-1998
המנכ"ל הקודם, יוסי תמיר, לא הצליח לגבש המלצות.



מטבע הדברים, העצמאים אינם משלמים את מרכיב הביטוח הלאומי המיועד
לביטוח אבטלה. לכן, העברת החוק משמעותה גביית כסף מהעצמאים עבור
ביטוח אבטלה (בין אם הם מסכימים ובין אם לא).



פפרמן, בכל מקרה, סבור שההתנגדות הקיימת למתן דמי אבטלה - מצד חלק
מאנשי המק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully