"מבחינת איכות כוח האדם שיחק גל הפיטורים השנה דווקא לידיהם של משרדי הפרסום הבינוניים והקטנים" - כך טוען גינגי פרידמן, מנכ"ל ובעלים של חברת ההשמה ADMAN, המתמחה בהשמת כוח אדם בתחומי הפרסום והתקשורת.
"משרדים אלה", הוא אומר, "יכולים להרשות לעצמם כיום כוח אדם באיכות שפעם לא יכלו אפילו לחלום עליה. לפני שנה, אנשים שנחשבו כוכבים לא היו מעלים על דעתם לעבוד במשרד בינוני. אלה לא נתנו את המעמד והיוקרה ובוודאי לא יכלו להרשות לעצמם לשלם את המשכורות שאותם כוכבים הורגלו אליהן. ואז בא גל הפיטורים הגדול והראשונים שפוטרו היו הכוכבים, כי בפיטורים של איש אחד נחסכו 4 משכורות אחרות. כתוצאה מכך, כוכבים כמו מנהלי קריאטיב שהרוויחו 30 אלף שקל ומעלה היו פתאום מוכנים לעבוד בשביל 15 אלף שקל, וגם המעמד והיוקרה שיחקו פתאום פחות. במצב שנוצר, ההוצאות של המשרדים הקטנים והבינוניים על כוח אדם לא ירדו, אבל התמורה שהם מקבלים עבור אותן משכורות גבוהה בהרבה".
פרידמן מעריך כי שוק העבודה בתחום הפרסום ירד בשנה האחרונה מכ-3,200 עובדים ל-2,500. המשכורות ירדו גם הן, והנפגעים העיקריים הם הבכירים שהמשכורת הממוצעת שלהם ירדה ב-40%. העובדים הזוטרים סובלים קצת פחות: המשכורת הממוצעת שלהם ירדה ב-20%.
פרידמן טוען שבתקופה האחרונה מסתמן גל פיטורים נוסף, אם כי קטן בהרבה בעוצמתו מהגל הקודם. עם זאת, משרדי הפרסום עדיין מגייסים כוח אדם, בעיקר בגלל מה שהוא מכנה תופעת העובדים הנודדים - שכבת הביניים שעוברת ממשרד למשרד כדי לשפר מעמד אישי.
פרידמן לא חושב שהתקופה הנוכחית טובה פחות מתמיד כדי להיכנס לענף בגלל המשבר המתמשך במשק, והוא מכיר את הענף כבר כ-30 שנה. ב-1976 הקים את משרד הפרסום אדמרק, אליו צירף לפני כשנתיים שני שותפים נוספים - אורית לבנת ושמוליק שרון. השותפות לא עלתה יפה וביולי האחרון מכר פרידמן את חלקו לשני השותפים והקים את חברת אדמן.
"במהלך שנות עבודתי כפרסומאי", הוא אומר, "ראיתי לפחות 4 גלים כאלה של שפל וגאות במצב הענף, אחד מהם היה קשה לפחות כמו הנוכחי. הניסיון מלמד שבעוד שנתיים אף אחד לא יזכור את השפל הנוכחי. ברגע שהמצב ישתפר במקצת המשכורת יחזרו לעצמן, המשרדים יחזרו לעצמם והכל יהיה כפי שהיה.
"לעובדים שכבר נכנסו לענף ועובדים בו שנה-שנתיים הכי קל היום למצוא עבודה, כי הם מהווים כוח אדם זול וזמין, שמשתלם להשקיע בו. הזמן הרב ביותר למציאת עבודה דרוש לעובדים בכירים, שיכולים לחפש גם שנה-שנתיים, אך להם יש קשרים, ניסיון ואפשרות לפנות לחברות השמה".
הבעיה הקשה ביותר לדעתו של פרידמן עומדת בפני כוח אדם חדש המעוניין להיכנס לשוק. "צעירים אלה", הוא אומר, "סיימו 4 שנות לימודים בהן נתנו להם כלים לעבוד במקצוע, אבל באופן אבסורדי אף אחד לא לימד אותם איך מחפשים בתחום הספציפי הזה עבודה".
"כדי להיכנס לתחום הזה צריך לעבוד נכון, לעשות קמפיין עצמי הבנוי בדיוק על אותם יסודות שבנוי קמפיין פרסום רגיל, כלומר הגדרת המותג, בידולו, קהל מטרה, אסטרטגיה ואפילו בחירת המדיה בה הולכים להעביר את המסר האם זה פקס? דיוור ישיר? שילוט חוצות? וכמובן שכל דרך שבוחרים צריכה להיות תואמת לאופי המותג - כלומר למחפש העבודה".
בשלב ראשון צריך מחפש העבודה לחשוב מה המיתוג המתאים לו, מה הוא רוצה להשיג ומה היא ההבטחה שהוא מציע למעסיק. לצורך זה הוא צריך לשבת ולהגדיר בכנות את 10 התכונות הבולטות שלו, למפות אותן ולבסוף להישאר עם מלה אחת, למשל: מדהים, אקסטרווגנטי, שנון וכדומה. המלה הנבחרת מכתיבה בעצם את כל דרך פעולתו - איך הוא יתלבש, איך ידבר בראיון ואפילו איך ישיג את הראיון. אם מישהו החליט שהוא 'מדהים', הוא צריך לבחור גם מדיה מדהימה לחיפוש עבודה. הוא לא יכול סתם לשלוח קורות חיים בפקס. אולי כדאי לו יותר לבחור שלט חוצות עליו כתוב "אדלר קח אותי" (ראובן אדלר ממשרד הפרסום אדלר חומסקי& ורשבסקי).
לדעתו של פרידמן, הדרך אינה מסתיימת רק בקבלת העבודה. "חשוב להציב יעדים גם לעתיד, לדעת לאן רוצים להתקדם ובכמה זמן רוצים לעשות את זה. אם מישהו מגלה שהוא לא מתקדם בקצב הראוי - שלא יהסס לעבור משרד. אנשים טובים עוברים כל הזמן, ובדרך כלל מי שמקצועי וטוב לא נתקל בבעיה למצוא עבודה חדשה".
פרסומאי השבוע 2: גינגי פרידמן
ענת ביין
2.7.2002 / 11:35